כך עולה עפ”י מדד התחרותיות העולמי של IMD לשנת 2014 ◄ נשיא איגוד לשכות המסחר עו”ד אוריאל לין; “העובדה שישראל מדורגת במקום ה-40 בשיעור מס החברות ובמקום ה-49 במדד יוקר המחיה מצביעה באופן ברור על כך שחיזוק החוסן הכלכלי לא עובר דרך העלאת המיסוי כפי שמוצע ע”י בנק ישראל – אלא להפך דרך הפחתת נטל המיסוי”.
לשכות המסחר: ישראל התדרדרה 5 שלבים למקום ה-24 במדד הכלכלות המפותחות
כלכלת ישראל ממוקמת במקום ה-24 מבין 60 הכלכלות המפותחות, ירידה של 5 שלבים לעומת שנת 2013. כך מסר היום (יום שישי | כ”ג אייר התשע”ד) איגוד לשכות המסחר המייצג בישראל את מדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי (IMD International Institute for Management Development Lausanne Switzerland), הסיבות להתדרדרות נובעות מירידה של 5 שלבים ב’מדד החוסן הכלכלי’ מרמה של 24 בשנת 2013 לרמה של 29 בשנת 2014, מירידה ביעילות ממשלתית של 3 שלבים למקום 24, ירידה של 2 שלבים בתשתיות למקום 15 בשנת 2014. לעומת זאת, חל שיפור ביעילות העסקים ממקום של 24 בשנת 2013 למקום 21 בשנת 2014.
’מכון המחקר IMD’ הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי אשר מתפרסם מדי שנה ע”י מכון IMD, מדרג 60 מדינות ע”פ פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם; איגוד לשכות המסחר בישראל.
המדד בוחן את ביצועי המדינות ע”פ ארבעה פרמטרים; חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית. בראש הדירוג העולמי מופיעות;
■ ארה”ב,
■ שוויץ,
■ סינגפור,
■ הונג קונג,
■ שבדיה,
■ גרמניה.
בתחתית הדירוג ממוקמות; ונצואלה, קרואטיה, ארגנטינה, יוון, בולגריה ו-סלובניה.
מניתוח ’איגוד לשכות המסחר’ את נתוני מדד IMD, עולה, כי חולשותיה של ישראל מתבטאות בדירוג במקום 46 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בדומה לשנת 2013.
דירוג במקום 40 בשיעור מס החברות, נרשמה ירידה של 9 מקומות לעומת 2013. בדירוג יוקר המחיה נמצאת ישראל, במקום 49 זו עליה של מקום אחד לעומת 2013.
ניתן גם לראות, כי מבחינת איום של העברת מרכזי מו”פ (מחקר ופיתוח) לחו”ל ישראל מדורגת במקום 53 לעומת 36 בשנת 2013, נרשמה ירידה של 17 שלבים.
מנגד, ה’חוזקות של כלכלת ישראל’, מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיפי החדשנות העסקית, בדומה לאשתקד ועליה של שלב אחד למקום הראשון בסעיף יזמות.
במקום השני בסעיפי – השקעה ב’מו”פ’ כאחוז מהתוצר, הוצאה הציבורית על חינוך כאחוז מהתוצר ומחקר מדעי, בשלושתם, נרשמה ירידה מהמקום הראשון בשנת 2013.
עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתגובה לנתונים, כי; “העובדה שמדינת ישראל מדורגת במקום ה-40 בשיעור ’מס החברות’ ובמקום ה-49 ב’מדד יוקר המחייה’ מצביעה באופן ברור על כך שחיזוק ’החוסן הכלכלי’ לא עובר דרך העלאת המיסוי על פי המלצות ’בנק ישראל’, אלא להיפך דרך הפחתת נטל המיסוי, ולא יהיה שום פתרון ל’הפחתת יוקר המחיה’ אם הממשלה תמשיך להתפתל באין-ספור ועדות במקום להחליט אחת ולתמיד לבטל את כל המכסים על יבוא מזון ומוצרי צריכה לישראל”.
▼ ניתוח דירוג ישראל ע”פ ארבעת הפרמטרים המרכזיים במדד;
1. חוסן כלכלי; ישראל מדורגת במקום ה-29, ירידה של 5 מקומות;
● בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית רשמה ישראל עליה של 2 שלבים למקום 25.
● בסעיף התעסוקה התדרדרה ישראל מהמקום ה-10 על למקום 35. ירידה זו, הנה טכנית בלבד וזאת כתוצאה מהעלייה הדרמטית בכמות המועסקים ב-2012, כתוצאה מהוספת משרתי החובה בצה”ל לכמות המועסקים.
● בסעיף המחירים (מורכב מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה) נרשמה ירידה של 3 שלבים למקום ה-43.
מניתוח ’איגוד לשכות המסחר’ את דירוג החוסן הכלכלי של IMD, המורכב מ-5 קטגוריות, ישראל, מדורגת במקום ה-29 (ירידה של 5 שלבים, ממקום 24 בשנת 2013); מניתוח הסעיפים, עולה, כי בסעיף התעסוקה נרשמה ירידה חדה של 25 שלבים אל המקום ה-35, הנובעת בעיקר מ’צמצום הצמיחה’ ב’שיעור התעסוקה’ (נובע מהוספת חיילי החובה לשוק התעסוקה בשנת 2012 ע”י הלמ”ס); בסעיף ההשקעות הבינ”ל נרשמה ירידה של 3 שלבים למקום ה-27;
בסעיף המחירים המורכבת מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה נרשמה ירידה ב-3 שלבים למקום ה-43; בקטגוריית סחר חוץ, נרשמה ירידה של 2 שלבים למקום ה-41, וסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה), הוא הפרמטר היחידי בו נרשמה עליה בדירוג השנה שהסתכמה בעליה מהמקום ה-27 לשנת 2013 אל המקום ה-25.
2. יעילות העסקים – ישראל, רשמה שיפור ועליה של 3 שלבים למקום 21;
● סעיף ’פריון ויעילות’ מדינת ישראל רשמה עליה של 26 שלבים למקום 25.
● סעיף ’מימון’ רשם עליה של 8 שלבים למקום 22.
● סעיף שוק העבודה (גודל, כישורים וכד’) רשם ירידה של 11 שלבים למקום ה-19.
● יעילות העסקים, בדירוג הזה ישראל מדורגת במקום ה-21 המהווה, עליה של 3 שלבים לעומת 2013.
מניתוח הקטגוריות, עולה, כי בסעיף ’פריון ויעילות’ נרשמה עליה של 26 שלבים למקום ה-25 בשנת 2014, בעיקר כתוצאה מעליה ניכרת בשיעורי הפריון לעובד שנובעת מבסיס השוואה שונה של כמות המועסקים במשק (בשנת 2012 על בסיס דרישת ’OECD’ שינתה הלמ”ס את מדידת המועסקים במשק, כך שהוסיפה את אוכלוסיית משרתי החובה בצה”ל), בסעיף של מימון (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) נרשם שיפור ממקום 30 בשנת 2013 למקום 22 בשנת 2014, בעיקר כתוצאה מעלייה בבורסה המקומית בהשוואה למדינות אחרות; בסעיף עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו”ל, תרבות לאומית וכד’), נרשמה עליה של שלב אחד אל המקום ה-7; בסעיף שוק העבודה (גודל, כישורים וכד’), נרשמה ירידה מהמקום ה-8 בשנת 2013 למקום ה-19 בשנת 2014.
בקטגורית הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד’), נרשמה ירידה מהמקום ה-28 בשנת 2013 אל המקום ה-30 בשנת 2014.
3. מערכות התשתיות – ישראל, יורדת 2 שלבים אל המקום ה-15;
■ בתחום הבריאות והסביבה, מדינת ישראל, עולה 3 שלבים אל המקום ה-17
■ בסעיף התשתית הטכנולוגית, נרשמה ירידה של 8 שלבים למקום ה-12
■ בקטגורית החינוך, נרשמה ירידה ממקום 11 בשנת 2013 למקום 18 בשנת 2014.
בדירוג מערכת התשתיות, מדינת ישראל, מדורגת במקום ה-15 לעומת המקום ה-13 לשנת 2013. מניתוח הקטגוריות, עולה, כי חלה ירידה של 8 שלבים בדירוגה של ישראל בקטגורית התשתית הטכנולוגית (מורכב ממדדים הבודקים השקעה, רמות מחירים, נגישות, זמינות ואיכות של תשתיות תקשורת, מחשוב ומידע) והיא מדורגת במקום ה-12 לשנת 2014.
בקטגורית התשתית המדעית, נרשמה ירידה של 2 שלבים אל המקום ה-5 בשנת 2014, בדירוג התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד’), נרשמה יציבות במקום ה-48 בשנת 2014; בקטגורית סביבה ובריאות, נרשמה עליה מהמקום ה-20 בשנת 2013 למקום ה-17 בשנת 2014; ובקטגורית החינוך, נרשמה ירידה ממקום 11 בשנת 2013 למקום 18 בשנת 2014, בעיקר כתוצאה מירידה בסעיף יחס מורה/תלמיד המודד את השיעור היחסי של מספר המורים ביחס למספר התלמידים.
4. יעילות ממשלתית – ירידה של 3 שלבים אל המקום ה-24;
● סעיף מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד’) רשם עליה של 4 שלבים למקום ה-31,
● בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה ירידה של שלב אחד אל המקום ה-26,
● בקטגורית חקיקה עסקית נרשם שיפור ועליה של שלב אחד למקום ה-26.
בדירוג ’היעילות הממשלתית’ נרשמה ירידה של 3 שלבים למקום ה-24 בשנת 2014. מניתוח הקטגוריות, עולה, כי בקטגורית מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד’), נרשמה עליה ממקום 35 בשנת 2013 למקום 31 בשנת 2014; בקטגוריה של מדיניות פיסקאלית (מיסים וביטוח לאומי) נרשמה ירידה ממקום 22 בשנת 2013 למקום 24 בשנת 2014; בקטגוריה של חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה), נרשמה עליה ממקום 27 בשנת 2013 למקום 26 בשנת 2014; בקטגוריה של מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה), נרשמה ירידה ממקום 25 בשנת 2013 למקום 26 בשנת 2014; בקטגוריה של מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד’), נרשמה ירידה מהמקום ה-18 בשנת 2013 למקום 22 בשנת 2014.
סעיף ’רגולציה’ המקדמת תחרות רשם התדרדרות של 13 שלבים למקום ה-33; סעיף מימון פנסיות הבוחן האם המימון כיום מספק את צורכי העתיד, רשם ירידה של 10 שלבים למקום ה-24.
<!–GlobalCompetitivenessIndexOfTheIMD2014_23-05-14_01.htm–>
Add Comment