ס”ר מושיאשוילי נתנאל, נפל בקרב עם מחבלים ביום י”א בסיוון תשע”ב (1.6.2012), “סמ”ר מושיאשוילי נתנאל, נפל בקרב עם מחבלים ביום י”א בסיוון תשע”ב (1.6.2012) בן מרינה ויעקב. נתנאל נולד באשקלון ביום א’ באב תש”ן (23.7.1990). ילד שני להוריו במשפחה שבה שישה ילדים, אח של יפית, מיכאל, צליל-ציפורה, אריאל ואלעד.
נתנאל גדל בבית דתי, ועד גיל שש-עשרה למד בישיבה חרדית. אז הוא עבר לבית הספר הדתי “מקיף ב’” באשקלון. הוא השלים את הפערים במהירות, וסיים את התיכון בהצטיינות עם בגרות מלאה בממוצע תשעים וחמש.
סיפר אבי, דודו של נתנאל: “הוא היה ילד מיוחד, בכל מה שהוא עשה הוא היה מצטיין. בישיבה הוא היה עילוי, עד שהוא החליט שהוא רוצה לשנות כיוון וללכת לצבא”.
נתנאל היה נער צנוע, היושר והעזרה לזולת היו תכונות בולטות באישיותו. הוא השתלב במהירות בבית הספר ורכש חברים רבים אשר אהבו את יושרו ואת שמחת החיים שלו, אהבו לבלות איתו וראו בו את אחד ממובילי החבורה.
יעקב, מחנכו של נתנאל, סיפר: “מבחינה חברתית הוא היה מקובל מאוד. בטיול השנתי האחרון לאילת כל הכיתה ישבה ביחד ודנה על מדינת ישראל בלילות בלובי במקום ללכת ולעשות שטויות כמו רוב בני הנוער בטיולים האלה. הם דנו בנושאים ערכיים של אהבת הארץ, ונתנאל היה חלק מחבורה של אנשים חזקים ביותר”.
נתנאל שאף להתגייס לחטיבת גולני, כפי שאביו יעקב עשה. ביום 7.3.2010 הוא התגייס לצה”ל והתנדב לגולני. הוא שובץ לגדוד “ברק” (12), ואחרי שעבר את מסלול הלוחם נשלח לקורס חובשים ושב לגדוד לשרת כחובש פלוגתי.
נתנאל היה אהוב מאוד על חבריו ומוערך כמקצוען אמיתי על ידי מפקדיו. סיפר דודו אבי: “הוא היה פייטר בכל רמ”ח איבריו. גם בצבא הוא קידש שם שמים והתקשר אלי ואמר לי: ’אנחנו לא מפספסים תפילות בין האימונים’.” במהלך שירותו התקדם נתנאל לדרגת סמל.
בספר המחלקה תיארו החברים את נתנאל כבחור שקט ומופנם, שהתחזק אחרי שיצא לקורס חובשים. כתב חברו: “היית איתנו בהתחלה שבוז וחסר ביטחון, ופוף, יצאת לקורס חובשים. יצאת וחזרת שפיץ, את כולם העפת. תישאר כמו שאתה אח יקר, תעשה סיבוב, תביא לחבר’ה משקה קר”.
עידן, שעבר טירונות עם נתנאל, סיפר: “היה לו חיוך שובה לב, גם ברגעים הכי קשים. תמיד היה אומר ’יחד נעבור את זה כולנו’. הוא היה תותח, חובש סופר מקצועי, לא מעגל פינות ותמיד נכון לעזור. הנתינה שלו באה מהלב באופן טבעי…
בכל פעם שנתי היה פורץ בצחוק האף שלו היה הופך אדום, וכל הפלוגה הייתה נקרעת מצחוק עד דמעות.
הוא היה הרוח החיה בינינו עד שעזב את הפלוגה לתאג”ד. אבל גם אז, תמיד כשהוא היה בא לבקר, כולם היו מחייכים לקראתו. הוא היה אהוב על כולנו”.
נתנאל נפל בקרב עם מחבלים ברצועת עזה ביום י”א בסיוון תשע”ב (1.6.2012). באותו בוקר מחבל מרצועת עזה חתך את הגדר וחדר לתוך שטח ישראל סמוך לקיבוץ נירים. לפנות בוקר התקבלה התרעה על נגיעה בגדר וכוח גדוד 12 של גולני הוקפץ למקום.
המחבל החמוש הפתיע את הכוח ופתח באש, ממנה נהרג נתנאל. חיילי גולני השיבו אש והרגו את המחבל. נתנאל היה בן 22 בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר הורים, שתי אחיות ושלושה אחים.
אחרי נפילתו הועלה נתנאל לדרגת סמל ראשון.
ספד יעקב, אביו של נתנאל: “אני מאמין שהקב”ה הוא שהורה לבני להיות גיבור ישראל ולהציל את אזרחי ישראל וחבריו. אני מתפלל לבורא עולם שזו באמת תהיה טיפת הדם האחרונה שמוציא האויב מעמנו …
נתי, אני מבקש ממך לעמוד מו בורא עולם ולהגיד לו שאבא שלך חינך אותך לתת עבור האחר, תגיד לו שאת נפשך נתת בשביל עם ישראל, אבל תגיד לו ’מספיק לקחת מעם ישראל’.”
אבי, דודו של נתנאל, אמר: “זה שהוא נהרג ביום שישי רק מעיד עד כמה גדול הוא היה. בגבורה שלו נתנאל מנע פיגוע גדול בערב שבת והציל את שני החברים שהיו לידו. הוא חירף את נפשו ואני מאמין שהוא הציל הרבה נפשות.”
יוני, חבר ומדריך של נתנאל, ספד לו: “הוא אף פעם לא ניסה לעקוץ או לנצנץ בצבא, זה נתי שאיבדנו. הדבר המרכזי אצלו הוא תחושת השליחות. יש משפט שאומר ’אין בריאה שעומדת במחיצתם של קדושים’, וזה נכון לגבי נתי. גם אם היינו יכולים להגיד לו עכשיו ’בוא תחזור אחורה ותברח, תיעלם, כדי שלא תמות’, הוא לא היה מצטער לעולם על הרגע הזה שהוא הלך והוא היה עושה זאת שוב”.
ספד ראש עיריית אשקלון, בני וקנין: “אשקלון מרכינה היום ראש על נפילתו של בן העיר אשקלון נתנאל מושיאשוילי בקרב ברצועה בידי מרצחים בני עוולה. בשם תושבי אשקלון משתתפים בצערם העמוק של ההורים האחים והמשפחה. יהי זכרו ברוך”.
לאתר יוטיוב באינטרנט הועלו כמה סרטונים לזכר נתנאל, ובהם רצף תמונות שלו מתחנות חייו. אחד הסרטונים מסתיים במילים: “אנחנו עדיין לא מצליחים לעכל שאתה לא איתנו עוד. בלי החיוך המיוחד שלך, בלי הצחוקים שלך, בלי שמחת החיים שלך… מתגעגעים אליך. איך הלכת מאיתנו ככה? תשמור על עצמך ועלינו מלמעלה”.
מור סקיטל, חברה, הקדישה לזכרו של נתנאל את הביצוע שלה לשיר “מלאך שלי” שכתבו צ’ולי זכאי ואירית טנהנגל: כמו ניצוץ של כוכבים / איך אתה כזה מקסים. / מוקדש לך השיר / שאת ליבך תמיד יאיר. / בליבי, אוהבת לעולם. // אתה כמו מלאך שלא שכח / לחבק את העולם. / וכשהלב שלך אוהב / מחייך הוא אל כולם. / עוד רגע, בוא והושט לי יד”.
במלאת שנה לנפילת נתנאל הועלה לאתר יוטיוב סרט בן כמחצית השעה לזכרו, ובו רצף תמונות מכל תחנות חייו וכן בני משפחה וחברים המספרים מזיכרונותיהם מנתנאל שהכירו. אחד מחבריו אמר: “אני חושב שנתי הוא לא היסטוריה שלנו, הוא איתנו, הזיכרון שלו זה מה שמחייה אותנו. אנחנו חיים עם הערכים שלו – בשיעורי תורה לזכרו, בכנסים, בגמ”חים, נתי הולך איתנו לאורך כל הדרך וילווה אותנו לעד”.
בסוף הסרט אומרים בני המשפחה: “הנתינה, השמחה, הענווה, היושר והעזרה לזולת הן תכונות בולטות באישיותו של נתנאל. שנזכה כולנו ללמוד מתכונותיו הרבות והמיוחדות של נתנאל שלנו.” ובהמשך מפורטות פעולות הנצחה שנעשות לזכר נתנאל:
שיעורי תורה לעילוי נשמתו מועברים מדי שבוע על ידי רבנים שונים במגוון נושאים, בהשתתפות בני משפחה, חברים וקהל רב.
מוסד גמילות חסד (גמ”ח) “אור נתנאל” שהקימה המשפחה מחלק מדי יום חמישי במתנ”ס נווה אילן באשקלון מזון לשבת למשפחות נזקקות.
בתאריך ט”ו באב תשע”ג (22.07.2013), שנה וחודשיים לאחר נפילתו, הכניסה המשפחה ספר תורה לבית הכנסת ובית המדרש “קרן בנימין” אשר בו מתקיים בכל יום שישי כולל לאברכים ששמו “אור נתנאל” לעילוי נשמתו.
סיפורו של נתנאל הי”ד לקוח מאתר “יזכור”
Add Comment