חג ’המימונה’ התשע”ד, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג ברחבי ארץ ישראל, יעמדו השתא בסימן; “מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן” (ויקרא, יט,לב), ייפתחו הערב (שני | כ”א ניסן התשע”ד), בעיר ’מודיעין – מכבים – רעות’ הממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב-יפו ובכל הרשויות המקומיות, ואפילו בקיבוצים, חגיגות ’המימונה’ יימשכו גם מחר (שלישי, באסרו חג (בישראל בכ”ב בניסן ובחו”ל בכ”ג בניסן) בבמות מיוחדות לציבור, ובפארקים. הערכה, היא, כי למעלה מ-2 מיליון איש, צפויים להשתתף בחגיגות ליל ויום המימונה.
מזג האוויר, צפוי להיות קריר. בעיר ירושלים, יעמדו הטמפרטורות על 22 ביום ו-11 בלילה, בעיר תל אביב; 15-24, חיפה; 12-21, טבריה; 15-25, באר שבע; 14-27 ובעיר אילת; 20-34.
כאמור ’חגיגות המימונה המרכזיות’ השתא ייעמדו בסימן: “והדרת פני זקן” כאשר הערב יתקיים “ליל המימונה הארצי-מרכזי” בעיר ’מודיעין – מכבים – רעות’ יום שני כ’ א ניסן (21.4.14) בשעה 21:00 בלובי של בנין העירייה רחוב תלתן 1 מודיעין.
בין המברכים; מרן הרב הראשי לישראל, דוד לאו, יברך את העם בארץ ובתפוצות, ראש העיר מודיעים מכבים רעות, מר חיים ביבס, יו”ר הפדרציה העולמית, מר סם בן שטרית. בין אורחי הכבוד אשר יישאו דברים; ח”כ משה יעלון (בוגי), שר הביטחון, ח”כ ציפי ליבני, שרת המשפטים, השר לאזרחים ותיקים ח”כ אורי אורבך, שר הפנים ח”כ גדעון סער, סגן השר לשירותי דת ח”כ הרב אלי בן דהן.
קבלת פנים, תתקיים הערב ב’אפיריון’ ליד שולחנות התקרובת המסורתית וכן תועלה תוכנית אומנותית עם; מוסיקת רגע, האמן עידן חיין ותזמורתו בשירה בציבור וריקודי שמחה.
“חגיגות המימונה המרכזית” יערכו מחר (שלישי, כ”ב בניסן) ב’יער בן גוריון’ בעיר דימונה, החל מהשעה 11:00. פרטים מלאים, יובאו כאן מחר.
◄ יו״ר הפדרציה העולמית בן-שטרית; “תעלוזנה ירושלים ובנות ציון בנערינו ובזקנינו!”
סם בן-שטרית, יו״ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, כתב אגרת מיוחדת לציבור הרחב, לרגל המימונה, חג יוצאי יהדות מרוקו; “נענינו בשמחה לקריאתו של כבוד השר לאזרחים וותיקים ח״כ אורי אורבך, ואנו נעמיד את כלל אירועינו ומפעלינו בתשע״ד, לרבות חגיגות המימונה בסימן; ״והדרת פני זקן״, על פי הפסוק; “מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן” (ספר ויקרא יט, לב).
סם בן-שטרית, יושב ראש הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
מן המפורסמות, ש’יהדות צפון-אפריקה’, חלקה כבוד והדר לזקנים באים בימים שבקרבה, כיבדה אותם בקימה בכניסתם וביציאתם, נועצה בהם בנושאי פרנסה ומשפחה, ואף בענייני השעה.
הרבנית ברוריה זבולוני, המכהנת מטעמנו כנשיאת ״קרן המלגות״, סיפרה: ״אבי-מורי הצדיק רבנו שלום איפרגן, נהג לעמוד על רגליו בפני כל איש זקן-לרבות אלה שהיו צעירים ממנו בשנים, מקדם את פניהם בברכה, מושיבם לידו לסעודה, מגיש להם כלים לנטילת ידיים, ומשמח אותם בשירה ובדברי תורה״.
אנו ניזום כנסים ברחבי הארץ, תחת הכותרת ״שיח חכמים״, אליו יוזמנו זקני העיר. נדובב אותם על סוד אריכות ימיהם, נשמע את סיפור חייהם למען תחכים סביבתם, ובמקביל, נפעל בכל עוז ותוקף להגן על גופם ורכושם ונעשה כל שניתן להביאם אל הרוגע ואל שלוות הנפש.
וכמו בכל שנה גם את הצעירים לא נשכח; נמשיך במתן מלגות לסטודנטים מעוטי-הכנסה ללא הבדל ארצות מוצאם. מפעל, שהגדרנוהו כ״יהלום שבכתר״. בשנת תשע״ד מספר המילגאים עומד על 3,163 סטודנטים, וסכום הסיוע מאז 2004 שנת יסוד הקרן-הגיע ליותר מ- 20,000,000 ₪, הודות לתומכינו נדיבי הלב.
“תעלוזנה ירושלים ובנות ציון בנערינו ובזקנינו!” – סיכם יו״ר הפדרציה העולמית מר סם בן-שטרית.
◄המימונה;
המימונה, המִימוּנָה (בערבית: ميمونة), במסורת ’יהדות מרוקו’, ולפי השערת החוקרים, חל החג במאה ה-18, והוא חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח, הנהוג בחלק מ’יהדות צפון אפריקה’, ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. יום זה, נחגג מכיוון שבימות הפסח, היו נזהרים שלא לאכול האחד אצל חברו (בגלל שוני מנהגים), והקפידו על חומרה זו ביותר.
לכן, מיד לאחר פסח, היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני.
המימונה, היא חג בפני עצמו הנחוג מיד עם צאת חג הפסח בקרב יהדות צפון אפריקה, ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג לפי השערת החוקרים הוא במאה ה-18. בחג שנקרא “ליל אמונה”, ומכאן גלגול השם; מימונה.
המקור ההלכתי ליום זה, נובע מה’הגדר ההלכתי’ של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג. יש הסבורים, כי מקור השם; מימונה, נובע משמו של אבי הרמב”ם, הרב מימון בן יוסף, שנפטר ביום המימונה.
האפשרות נוספת היא, שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים, כי יום זה הוא יום שנועד להביא לפרנסה טובה או זיווג מוצלח.
בקרב יהודי מרוקו רווחה האמונה, כי הלילה האחרון של פסח הוא ליל אמונה, בו בני ישראל צפויים להיגאל, כיוון שעל פי האמונה, אמורים היו להיגאל בחודש ניסן. ומשלא נגאלו בדיעבד האמינו, כי הגאולה תגיע בחודש ניסן הבא, לכן חגיגת המימונה היא למעשה הצהרת אמונה בגאולה העתידה לבוא.
חג שנקרא “ליל אמונה” ומכאן גילגול השם; למימונה
במהלך חג הפסח נזהרים היו יהודי צפון אפריקה מאוד שלא להתארח ולארח אנשים מחוץ למשפחה בגלל ההקפדה חמורה על כשרות החג. מה שכשר ומותר אצל משפחה אחת, כגון; הקיטניות למשל אסור בתכלית האיסור אצל השפחה השכנה ולכן נמנעו מלאכול האחד ממאכליו ומכליו של האחר.
בשל הקפדה חמורה זו הזדרזו להזמין לארח ולהתארח האחד אצל השני, כדי להבהיר חד משמעית, כי הריחוק הזמני נוצר אך ורק בגלל ההקפדה על איסורי החג, מיד עם תחילת החג בו נערכו שולחנות עמוסי מטעמים שרובם מתוקים. חלקם של המטעמים נועדו לסמל איחולים לשפע כלכלי ולשנה פורייה.
הנדידה מבית לבית לבושים בתלבושת מיוחדת וחגיגית לנשים כפתנים צבעוניים נוצצים ולגברים גלביות לבנות, לאחל האחד לשני “תרבחו ותסעדו” הוציאה את החג לרחובות והעצימה את הרגשת החגיגיות. דלתות הבתים היו פתוחות עד אור הבוקר לכל אורח והמופלטות זרמו נוטפות חמאה ודבש כמו איחול לשפע ומתיקות החיים.
החוגגים, מאמינים, כי בנוסף לגאולה הנכספת, יום זה הוא יום שנועד להביא שפע, זיווג מוצלח ופריון. על שולחן החג אף ערוכים, המאכלים המסמלים אמונה זו; שיבולים ירוקות, קערה ובה פול ירוק טבול בקמח, בו מפוזרים מטבעות כסף, או תכשיטי כסף וזהב, תמרים, חמאה, דבש ודג חי, כסמל לשפע ופריון.
המימונה, מסמלת בין היתר קירוב לבבות, שכנות טובה וסובלנות, בין יהודי צפון אפריקה לבין שכניהם המוסלמים. אלו, נהגו היו להגיע אל בתי החוגגים מנת לחגוג עמם את החג בידיעה ברורה, כי יתקבלו שם בזרועות פתוחות וברצון. למחרת, נהגו החוגגים לצאת אל השדות ואל מקורות המים.
תרבחו ותסעדו!.
Add Comment