ארכיאולוגיה

רשות העתיקות: נחשף ארון קבורה בן 3300 שנה ובו חפצים אישיים של אמיד כנעני

0
0

בין הפריטים שנמצאו במהלך חפירות של רשות העתיקות לפני עבודות נתג”ז להנחת קו הגז הטבעי ל’רמת גבריאל’, בסמוך ל’תל שדוד’; טבעת חותם מזהב עם שם המלך המצרי סתי הראשון שהיה אביו של רעמסס השני, המזוהה ע”י חלק מהחוקרים עם ’פרעה’ המוזכר ב’ספר שמות’ בסיפור ’יציאת מצרים’ אשר שלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה”ס.
רשות העתיקות: נחשף ארון קבורה בן 3300 שנה ובו חפצים אישיים של אמיד כנעני
רשות העתיקות: נחשף ארון קבורה בן 3300 שנה ובו חפצים אישיים של אמיד כנעני

גם ב’רשות העתיקות’ לא חלמו לקבל “מתנה” (חשיפה ארכיאולוגית נדירה ומרתקת), כזו מרשימה לרגל חג הפסח, כאשר במהלך חפירות הצלה ארכיאולוגיות במסגרת פרויקט של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג”ז) להקמת קו צינור ראשי להולכת גז טבעי ל’רמת גבריאל’, בסמוך ל’תל שדוד’, נחשף ארון קבורה בן 3,300 שנה ובו חפצים אישיים של אמיד כנעני.

במסגרת פרויקט של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג”ז) להקמת קו צינור ראשי להולכת גז טבעי אל רמת גבריאל, ביצעה רשות העתיקות, חפירות הצלה ארכיאולוגיות לפני הנחת הקו. במהלך העבודות, אותן מימנה חב’ נתג”ז, נחשפה תגלית נדירה ומרתקת.

לדברי מנהלי החפירה, ד”ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד”ר רון בארי מ’רשות העתיקות’; “בחפירה נחשף חלק מאתר קבורה מ’תקופת הברונזה’ המאוחרת (המאה 13 לפסה”נ), למרגלות תל שדוד. במהלך החפירה, גילינו, ממצא ייחודי ונדיר; ארון גלילי מחרס עם מכסה אנתרופואידי (ארון קבורה עם מכסה המעוצב בדמות אדם), אשר סביבו נמצאו מגוון כלי חרס, בעיקר כלי אגירה של מזון, כלי שולחן, כלי פולחן ועצמות של בעלי חיים. נראה, כי אלה שימשו, בהתאם לנוהג, כ’מנחות לאלים’, וכן נועדו; “לספק מזון למתים לאחר מותם”.

בחלקו הפנימי של ארון החרס, נמצא שלד אדם מבוגר (כעת בודקים ברשות העתיקות אפשרות של לקיחת דגימת ד.נ.א מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה כנעני במקור, או אדם מצרי, שנקבר בארץ כנען), ובצמוד אליו הוטמנו כלי חרס, פגיון מברונזה, קערה ופיסות רקועות מברונזה.

“בשל העובדה שהכלים שנקברו יחד עם הנפטר הם מתוצרת מקומית”, אומרים חוקרי רשות העתיקות; “אנו משערים, כי הנקבר, היה פקיד ממוצא כנעני, אשר עבד בשירות השלטון המצרי. אפשרות נוספת היא, כי הארון, היה שייך לאדם עשיר אשר חיקה את מנהגי הקבורה המצריים.

חרפושית הזהב שנתגלה בתל שריד שבעמק יזרעאל | צילום: קלרה עמית

החוקרים, מוסיפים, כי; עד כה נחשפו בארץ מספר לא רב של ארונות אנתרופואידים. האחרונים, התגלו בדיר אל-באלח לפני כ-50 שנה. לדברי הארכיאולוגים; “אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה. ללא ספק מדובר בנקבר אשר השתייך לאליטה המקומית”.

יוֹלי שוורץ, דוברת רשות העתיקות, מוסיפה לפורטל “כאן נעים” (kanisrael.co.il), כי; בסמוך לארון הקבורה, התגלו גם קברים חפורים של שני גברים ושתי נשים שיתכן והיו ממשפחתו.

גילוי ארון הקבורה ב’תל שדוד’ מעיד על שליטת המצרים על עמק יזרעאל ב’תקופת הברונזה המאוחרת’ (במאה ה-13 לפסה”נ).

ב’תקופת שלטון הפרעונים’ בארץ, השפיעה התרבות המצרית, בצורה בולטת על ’האליטה הכנענית’. סימני השפעה מתגלים מדי פעם באזורים שונים, והפעם הם נתגלו ב’תל שדוד’ ובקבר המיוחד של האמיד הכנעני.

ממצא נדיר שנמצא בצמוד לשלד, הינו ’חרפושית’ חותם מצרית בעלת מעטפת מזהב, המחוברת לטבעת. החרפושית, שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים. ב’חותם’, מופיע שם הכתר של ’המלך סתי הראשון’ אשר שלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה”ס.

סתי הראשון, היה אביו של ’רעמסס השני’, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם ’פרעה’ המוזכר בספר שמות בסיפור ’יציאת מצרים’. כבר בשנה הראשונה לשלטונו (1294 לפנה”ס) פרץ כנגד סתי הראשון מרד בעמק בית שאן.

סתי, כבש חבל ארץ זה והשליט את שלטונות בכנען. שמו של סתי על החותם מסמל עוצמה והגנה, או את כוחו של האל ’רע’ – הלא הוא; ’אל השמש’ – אחד האלים המצריים החשובים. בחותם רואים היטב את ה’אוראוס’ המכונף (נחש הקוברה) המגן על שם המלך, או על המלך עצמו.

אזכור המלך סתי על גבי החרפושית, שנמצא בארון הקבוּרה, סייע לחוקרים לתארך את זמן הקבר למאה ה-13 לפסה”נ – בדומה לקברים אשר נמצאו בדיר אל-בלח ובבית שאן, שהיו מרכזי מנהל מצריים.

בעיר בית שאן, כבר התגלה בעבר בית קברות מתקופת ’המלך סתי הראשון’, שם היה אחד ממרכזי השלטון המצרי בארץ ישראל, ונתגלו ארונות חרס דומים. בסקרים ארכיאולוגים שנעשו בעמק יזרעאל, נמצאו בעבר גם מספר עדויות לנוכחות מצרית, אבל גילוי ה’אנתרופואיד’ המרשים בתל שדוד, הפתיע את הארכיאולוגים.

“ארון הקבורה מחרס כפי שנתגלה על ידי רשות העתיקות | צילום: דן קירזנר

מדובר במכסה קבורה, הנזכר במקרא רק פעם אחת, ב-מות יוסף במצרים (ספר בראשית נ’ 26). הארון, היה עשוי מעץ או מאבן או מחרס, ומעוטר בציורים ובכתובות.

הארונות היו בנויים בצורת תיבה, ובאמצע האלף השני לפני הספירה, החלו להכין להם מכסה בצורת גוף אדם (ארון כזה מכונה; אנתרופואיד = בעל צורת אדם).

תל שדוד (או תל שריד) משמר את השם המקראי; ’שָׂרִיד’ ולעתים נקרא התל – ’תל שריד’. התל הממוקם בחלקו הצפוני של עמק יזרעאל, סמוך לקיבוץ שריד. בספר ה’תנ”ך’, מוזכרת העיר בהקשר לסיפור התנחלות השבטים. שריד, נכללה בתחומו של שבט זבולון והייתה ל”עיר גבול”, כפי שכתוב בספר יהושע; “וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחתָם וַיְהִי גְבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד” (יהושע י”ט,י’).

לתל שדוד, ב’התקופה המקראית’, הייתה חשיבות אסטרטגית וכלכלית עקב מיקומו לצד דרכים חשובות.

חפירת האתר כולו, הסתיימה. האתר כוסה והממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות בירושלים.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן