ד”ר פלוג, נגידת בנק ישראל; “עלינו להמשיך ולחתור למשק עם סביבה תחרותית… יש להפחית הסיכון, אליו נחשפים הן הלווים והן המערכת הבנקאית הפתרון יצטרך לבוא מהתאמת היצע הדירות לביקוש הבסיסי לשירותי דיור…
דר’ קרנית פלוג: להגדיל האטרקטיביות של ההשקעה במשק ולהגדיל את מלאי ההון
נגידת בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג, הושבעה הערב (יום רביעי | י’ כסלו התשע”ד), בבית הנשיא במעמד כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס; ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו; שרי הממשלה ואורחים נכבדים, לתפקיד נגידת בנק ישראל. בנאומה הרשמי הראשון, אמרה; “מטרות רבות וחשובות ניצבות בפני המשק ובפני בנק ישראל – שהינו אחד המוסדות החשובים במשק. החוק החדש מגדיר את מטרותיו ותפקידיו באופן ברור וחד משמעי. המטרה העיקרית של הבנק, הנה לשמור על יציבות המחירים”.
בראשית דבריה אמרה הנגידה ד”ר פלוג; “אני מבקשת להודות לנשיא המדינה שקיבל את המלצת הממשלה למנות אותי לנגידה התשיעית של בנק ישראל. תודה רבה לראש הממשלה ולשר האוצר על הדברים שאמרו לפניי. אני רוצה גם להוקיר תודה מיוחדת לקודמי בתפקיד, פרופ’ סטנלי פישר, שהותיר אחריו מורשת מפוארת בבנק ישראל. כבוד גדול הוא לי, וזכות גדולה, לשמש בתפקיד הזה, ואעשה כל מאמץ על מנת להצדיק את האמון שממשלת ישראל ונשיא המדינה נתנו בי, ולשרת את המשק הישראלי כמיטב יכולתי. תודתי גם לרבים ששלחו לי מילות ברכה ואיחולי הצלחה מאז נודע על מינויי לתפקיד.
בפתח דבריי אני רוצה לספר לכם בקצרה על אבי, נח פלוג זכרונו לברכה, ועל אמי, דורוטה, שתיבדל לחיים ארוכים. שניהם נולדו ב-1925 בעיר לודז’ בפולין. במלחמת העולם השנייה הם הצטרפו למחתרת הנוער בגטו לודז’ ולאחר מכן אבי היה אסיר באושוויץ, גרוס רוזן ומאוטהאוזן, ואילו אמי הייתה באושוויץ, ברגן בלזן וזלצווידל. ב- 1958 עלינו ארצה, כאשר הייתי בת שלוש.
אבי עבד בשירות הציבורי במשך 30 שנה; ככלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר, כיועץ כלכלי לוועדת הכספים של הכנסת, כקונסול כלכלי בציריך ובשגרירות ישראל בבון. אמי עבדה כל העת כרופאת ילדים.
לאחר פרישתו משירות המדינה, התגייס אבי להגנה על זכויותיהם וכבודם של ניצולי השואה ולהנחלת זיכרון השואה. עד ליום מותו, לפני כשנתיים, הוא שימש כיושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה.
במשך שנים שמעתי את אמי מדברת אל הפציינטים הקטנים בגובה העיניים. מאבי למדתי להתמקד במטרה, להתעקש על מה שחשוב באמת, אבל גם להיות פרגמטית ולהגיע להסכמות, כי אין טעם במלחמות לא חיוניות. עקרונות אלו ילוו אותי, כך אני מקווה, גם בתפקידי כנגידת בנק ישראל.
מטרות רבות וחשובות ניצבות בפני המשק ובפני בנק ישראל – שהינו אחד המוסדות החשובים במשק. החוק החדש מגדיר את מטרותיו ותפקידיו באופן ברור וחד משמעי. המטרה העיקרית של הבנק הנה לשמור על יציבות המחירים. בשנים האחרונות מטרה זו מושגת בדרך כלל, אולם אל לנו לראות זאת כדבר של מה בכך. כולנו זוכרים היטב את ההשלכות של אינפלציה גבוהה על המשק הישראלי. בנק ישראל ימשיך לשמור על יעד האינפלציה, ולא פחות חשוב מכך, על אמון הציבור במחויבות הבנק ליציבות המחירים.
הספרות הכלכלית והניסיון ההיסטורי מראים, שבטווח הארוך יציבות המחירים היא תנאי הכרחי למשק משגשג וצומח. בהינתן יציבות המחירים, מגדיר החוק את המטרות הנוספות של בנק ישראל – לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית. נושאים אלו עומדים בראש מעיינינו כאשר אנו באים לקבל את החלטות המדיניות בבנק ישראל. כשם שעשה בשנים האחרונות, ימשיך בנק ישראל לתמוך בצמיחת המשק, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל, והבנקאית בפרט.
נגידת בנק ישראל, הינה, על פי החוק, גם היועצת הכלכלית של הממשלה. חטיבת המחקר שלנו מובילה את חקר כלכלת ישראל, ותמשיך להתוות את הבסיס המחקרי לדיון הציבורי בסוגיות העומדות על הפרק בפני קובעי המדיניות הכלכלית. הסוגיות הן רבות, ואנסה לעמוד על החשובות שבהן:
בראש ובראשונה, עלינו למצוא את הדרכים להגדיל את קצב הצמיחה של הפריון במשק הישראלי. העובד הישראלי טומן בחובו פוטנציאל גדול, אולם התוצר לעובד אינו מצליח להדביק את זה של המשקים המפותחים ביותר, וכתוצאה מכך המשק אינו מצליח לאפשר לאזרחים רמת חיים כמו זו של אזרחי המדינות המתקדמות ביותר.
עלינו למצוא את הדרך להגדיל את האטרקטיביות של ההשקעה במשק ולהגדיל את מלאי ההון; לשפר את הסביבה התחרותית בה פועל המגזר העסקי, ולהקטין את הנטל הבירוקרטי. עלינו להמשיך במאמץ להגביר את ההשתתפות בתעסוקה של אותם מגזרים המתאפיינים, עדיין, בשיעורי תעסוקה נמוכים. המגמות הדמוגרפיות הצפויות אינן תומכות בקצב צמיחה גבוה בשנים הבאות, ויהיה עלינו לפעול לקיזוז השפעתן של אותן מגמות על הצמיחה כדי להמשיך לצמוח בקצב משביע רצון.
אין די בשיעורי צמיחה גבוהים; חשוב מאוד שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה, כך שיתמכו בצמצום העוני ואי השוויון בחלקות ההכנסות. אנו רוצים בצמיחה מכלילה, שמחזקת את הלכידות בין קבוצות האוכלוסייה השונות ובתוך הקבוצות עצמן. הלכידות החברתית היא תנאי לחוסן לאומי, וליצירת חברה שגם ילדינו ירצו לחיות בה ולגדל בה את ילדיהם. להגברת ההשתתפות בכוח העבודה יש תפקיד חשוב גם בהקשר זה.
בשנים האחרונות, עלתה לראש סדר היום הציבורי גם סוגיית יוקר המחיה. בחלקה, היא קשורה לנושאים אותם כבר הזכרתי. השיפור בפריון ובקצב הצמיחה יביא אתו, בהכרח, גם שיפור בכוח הקנייה של העובד הישראלי, בפרט אם הצמיחה תתחלק בצורה שוויונית יותר. בחלקה האחר, קשורה סוגיית יוקר המחייה למבנה המשקי, למידת התחרותיות ולרמת הריכוזיות של המשק. עלינו להמשיך ולחתור למשק עם סביבה תחרותית, שבה יכול כל יצרן להסתמך על יתרונותיו היחסיים ולהציע את המוצרים והשירותים הטובים ביותר, ושבה לכל צרכן, יש גישה ויכולת לבחור במוצר ובשירות הזולים והמתאימים לו.
בשנים האחרונות היינו עדים לרפורמות חשובות בתחום זה, ועלינו להמשיך ולבצע רפורמות שיפחיתו את הריכוזיות ויגבירו את התחרות. גם במגזר הבנקאות מתרחשים שינויים המגדילים את מידת התחרותיות ואת יכולתו של הצרכן להשוות ולבחור בשירות הטוב ביותר והזול ביותר. לצד שינויים אלה חשוב להמשיך את צעדי התייעלות של המערכת הבנקאית, כך שהגברת התחרותיות תתרחש תוך שמירה על יציבות המערכת – יציבות שהנה תנאי הכרחי לקיומו של משק צומח ומשגשג.
מחירי הדיור עלו בשנים האחרונות בקצב מואץ והיוו גם הם מרכיב משמעותי בעליית יוקר המחיה. בנק ישראל, במסגרת הייעוץ הכלכלי לממשלה, מסייע באבחון החסמים ובהמלצות למדיניות הנדרשת לצורך הגדלת היצע הדיור, בקצב שיוכל לענות על הביקוש. במסגרת קביעת המדיניות המוניטרית, ואחריותו על היציבות הפיננסית ויציבות המערכת הבנקאית, מתמודד בנק ישראל עם ההשלכות של סביבת ריבית נמוכה, הנגזרת במידה רבה מהמדיניות המוניטרית הננקטת במשקים הגדולים בעולם. הצעדים הרגולטוריים בהם נקט בנק ישראל סייעו להפחית את הסיכון, אליו נחשפים הן הלווים והן המערכת הבנקאית. בסופו של דבר, הפתרון יצטרך לבוא מהתאמת היצע הדירות לביקוש הבסיסי לשירותי דיור, ויש לקוות שהצעדים הננקטים כעת על ידי הממשלה בתחום זה יישאו פרי.
על סדר היום בישראל ישנו גם הדיון שעוסק בתפקידו ובגודלו של המגזר הציבורי במשק, ובמבנה מערכת המיסוי. לאחר כמה שנים של צמצום משקלה של ההוצאה הממשלתית בתוצר והפחתת נטל המס, נשמעים קולות שקוראים להרחבת היקף השירותים שהממשלה מספקת לאזרחיה. גודל הממשלה האופטימלי איננו ניתן לחישוב על ידי מודל כלכלי כזה או אחר – משק שבו ממשלה קטנה ונטל מס נמוך, יכול לצמוח ולשגשג, וכך גם משק שבו ממשלה גדולה יותר ונטל מס גבוה יותר.
גודלה ההוצאה הציבורית הוא בסופו של דבר תוצאה של העדפה חברתית. ואולם, עלינו לזכור שגודלה של הממשלה ונטל המס כרוכים זה בזה. אם נבחר בממשלה גדולה שתספק שירותים ציבוריים באיכות וכמות גבוהות, תשקיע בתשתיות, ותהיה מעורבת באופן אקטיבי בעידוד קטרי הצמיחה – נהיה חייבים לשאת בהיקף מיסוי גבוה יותר. אין זו בחירה פשוטה, בעיקר משום שלא נוכל להרשות לעצמנו שיעורי גירעון גדולים וחוב ציבורי שהולך וגדל – אלו יסכנו את היציבות הפיננסית של המשק, ויפגעו לאורך זמן בצמיחה וברמת החיים.
המשבר הכלכלי העולמי לימד אותנו שיעור נוסף בדבר חשיבות היציבות של המערכת הפיננסית. למדנו שעלינו למפות ולהבין את הקשרים בין הגופים הפיננסיים השונים, ולהשקיע מאמץ באיתור נקודות כשל אפשריות שעשויות להשפיע על יציבות המערכת הפיננסית כולה. הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל מפוזר בין כמה גופים שונים. מצב זה עלול ליצור פרצות במערכות הפיקוח, ולהביא לכך שסיכונים המגודרים היטב בחלק אחד של המערכת הפיננסית, צומחים בענף אחר של המערכת. המפקחים השונים פועלים תוך שיתוף פעולה ובאופן מקצועי והדדי. עם זאת, עלינו למסד את התיאום והשיתוף במידע במסגרת ועדה ליציבות פיננסית בהשתתפות האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך. ועדה כזו תסייע להקטין באופן משמעותי את ההסתברות לערעור היציבות הפיננסית במשק הישראלי בעתיד.
התמודדות מוצלחת עם כל האתגרים האלו מצריכה את המשך שיתוף הפעולה היעיל והפורה שמקיים בנק ישראל עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, ובפרט עם משרד האוצר.
לצד קביעת המדיניות המוניטרית והייעוץ הכלכלי לממשלה, מוטלת על נגידת בנק ישראל גם האחריות לניהול הבנק. אני גאה בכך שמבנה הממשל התאגידי של בנק ישראל עבר לפני שנתיים מהפכה של ממש. החלטות המדיניות אינן מתקבלות עוד על ידי הנגיד בלבד, אלא במסגרת הוועדה המוניטרית; המועצה המנהלית מפקחת על ההחלטות המנהליות החשובות. אף על פי כן, גם אתגרים פנימיים עומדים בפני בנק ישראל בשנים הקרובות. בראש ובראשונה, נצטרך למצוא דרך לשמור על האטרקטיביות של בנק ישראל כמקום עבודה אליו ימשיכו לרצות להצטרף הטובים ביותר.
המשאב העיקרי העומד לרשות הבנק בבואו לשרת את המשק הישראלי הנו המשאב האנושי הגלום בעובדיו. עלינו לוודא שמשאב זה לא יישחק. עובדי בנק ישראל באים בכל יום לעבודה כדי לשרת את המשק ואת האזרחים: אם זה העובד במחלקת המטבע, שאמון על אספקה סדירה של שטרות ומעות למשק, או הכלכלן בחטיבת השווקים, שמבצע הלכה למעשה את המדיניות המוניטרית ומופקד על ניהול יתרות המט”ח, שהן תעודת הביטוח של המשק הישראלי; אם אלו עובדי הפיקוח על הבנקים, שמסירותם ומקצועיותם הן הערובה לכך שכספם של אזרחי ישראל המופקד בבנקים נמצא בידיים בטוחות.
כולנו רואים כמובן מאליו את העובדה שצ’ק שאנו מפקידים או העברה כספית שאנו מבצעים מוצאים תמיד את יעדם, אולם הדבר לא היה קורה ללא הבקרה של עובדי החשבות ומערכות התשלומים בבנק; ואין תחליף לכושר הניתוח והמלצות המדיניות של כלכלני חטיבת המחקר, העוסקים כל העת בניסיון לספק מענה, הן לשאלות המדיניות הבוערות והן לסוגיות ארוכות הטווח של המשק הישראלי.
כל אלו, בסיועם של אנשי הסטטיסטיקה, טכנולוגיית המידע, והיחידות המנהליות השונות, הם המשאב האנושי שבנק ישראל מעמיד לרשות המשק הישראלי. אין לי ספק בכך שעובדי בנק ישראל ימשיכו לשרת את המשק הישראלי במקצועיות ובנאמנות בשנים הקרובות, ואהיה גאה להוביל אותם במאמץ זה.
אני רוצה לסיים את דבריי בתודה לבן זוגי, שאול, ולילדיי מאיה ומיכאל, שאלמלא היו משמשים לי כקבוצת תמיכה במשך שנים רבות, על אף רתיעתם מהחשיפה הציבורית, ספק אם הייתי עומדת כאן היום ומקבלת על עצמי את תפקיד נגידת בנק ישראל”. דברי ד”ר קרנית פלוג, הערב במעמד מינויה לתפקיד נגידת בנק ישראל בבית הנשיא.
Add Comment