גיא אופיר, עורך דין במקצועו, מייצג חברות אינטרנט ישראליות, עתר לבג”ץ בטענה כי הן נפגעות מכך שחברות ענק, כמו; גוגל, פייסבוק, אמזון, eBay, מיקרוסופט, דרופבוקס, וואטסאפ, אינן משלמות מע”מ בישראל כשהחברות הישראליות נדרשות לשלם כחוק המס ◄ הציבור בישראל מפסיד פעמיים; פעם אחת באובדן תשלומי מע”מ לקופה הציבורי, ופעם שניה בגזילת פרנסה מעסקים ישראלים שכן משלמים מסים, ומחזור הכנסותיהם קטן בשל התחרות מול תאגידים רב לאומיים.
בג”ץ נגד רשות המסים בשל אי גביית מע”מ מהתאגידים האמריקאים ’גוגל’ ו’פייסבוק’
עו”ד גיא אופיר הגיש אתמול (ראשון), עתירה לבג”ץ נגד שר האוצר, רשות המסים, גוגל ו’פייסבוק’, בדרישה, כי בג”ץ, יורה להם לבצע לאלתר גבייה של תשלומי מע”מ מתאגידים רב לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות בישראל, כגון; גוגל, פייסבוק, אמזון, יוטיוב, מיקרוסופט, וכיוצ”ב. וכן, להשיב מהותית לדרישת עו”ד אופיר מיום 17.7.2013, בה דרש לחייב תאגידים רב לאומיים בתשלום מע”מ, הכוללת אסמכתאות וראיות, ואשר יש בה כדי להוות בסיס משפטי מספק לגביית מע”מ, למצער מהתאגידים גוגל ופייסבוק.
בתקציר העתירה, מעלה עו”ד גיא אופיר ציטוטים בהם;
“כל בעלי-החיים שווים אבל מקצת בעלי-החיים שווים יותר מן האחרים” – אידואולוגיית שלטון החזירים – חוות החיות מאת ג’ורג’ אורוול (הוצאת עם עובד, תירגם אברהם יבין), פרק עשירי, עמ’ 81.
בפראפראזה לציטטה לעיל; עבור רשות המיסים בישראל, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע”מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי דיווח, והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע”מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית.
ודוֹק (בלשון המשפטית בימינו רווח השימוש במילה ודוק, בראש משפט להדגשת הדברים הבאים, כמו ’שים לב’. בדרך כלל משפט הפותח במילה ודוק מבהיר, מבאר או מוכיח את מה שנאמר קודם לכן), כל נישום אחר מלבד אותם “שווים יותר” לא רק שהיה נדרש לשלם קנסות מינהליים בגין האיחור והניסיון להתחמק מתשלום מע”מ, אלא שסביר והיה מוצא עצמו מורשע בביצוע עבירות פליליות על-פי חוקי המס בישראל.
בקבוצת אותם “שווים יותר” מצויים תאגידים רב לאומיים, שמחזור הכנסותיהם השנתי של כל אחד מהם לבדו, עולה על כל התמ”ג במדינת ישראל.
אותם “שווים יותר” הפטורים מהעברת תשלומי המע”מ למשיבים, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים (להבדיל מכרטיסי אשראי בינ”ל), עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רו”ח ועורכי דין בישראל, ועוד.
הציבור בישראל מפסיד פעמיים; פעם אחת באובדן תשלומי מע”מ לקופה הציבורי, ופעם שניה בגזילת פרנסה מעסקים ישראלים שכן משלמים מסים, ומחזור הכנסותיהם קטן בשל התחרות מול תאגידים רב לאומיים.
גוגל אף מטעה את הציבור עת מצייינת על גבי פרסומיה בעברית עם מחיר בשקלים, כי המחיר כולל מע”מ (כאשר עבור הכנסותיה בישראל אינה משלמת מע”מ – לא בישראל ולא בכל מדינה אחרת).
להלן צילום מסך של אפליקציית להקלטה שיחות הנמכרת בחנות Google play על גבי מצג סמארטפון; (בצד ימין למעלה מופיע 22.15 עם סימול ₪, ולמטה רשום; “כל המחירים כוללים מע”מ”).
תרומת kanisrael.co.il אתר כאן-נעים, עיתון האינטרנט של כל המדינה
ודוק; הצהרה זו של גוגל כאילו המחיר כולל מע”מ, יוצרת מצג שווא, לפיו נגבה מע”מ מן הצרכן הישראלי, אשר מועבר לקופה הציבורית. כל נישום אחר, אשר היה נוהג באופן מטעה שכזה (הן אי תשלום מע”מ והן הטעיית הצרכן), היה מוצא עצמו “זוכה” בביקורת רשויות המס, עם כל המשתמע על כך, וככל הנראה גם בהעמדה לדין והרשעה על-פי חוקי המס ועל-פי חוק הגנת הצרכן.
בהתקיים מס ערך מוסף כה גבוה בישראל (צדקת נטל המע”מ אינה נושא עתירה זו), אי הקפדה על שויווין בנטל גבייתו, הינו עוולה חוקתית ופגיעה קשה בזכויות היסוד של רוב אזרחי ישראל. התנהלות המשיבים כפי שיפורט בעתירה זו, חותרת תחת עקרון השויון, זכות הציבור לקניין, שלטון החוק, חופש העיסוק, ומהווה חוסר סבירות קיצונית בניהול החלטות רשויות המע”מ.
כיום תאגידים אינטרנטיים רב לאומיים מקיימים פעילות עסקית ענפה בישראל באמצעות האינטרנט ובנוכחות פיזית בישראל, תוך מתן שירותים ומכר טובין שהותאמו במיוחד עבור השוק הישראלי – משקי הבית והמגזר העסקי.
בקרב תאגידים רב לאומיים אלו נמצאים בין היתר; גוגל, פייסבוק, יוטיוב (שנמצאת בבעלות גוגל), אמזון, איביי, מיקרוסופט, וואטסאפ, דרופבוקס, ורבים אחרים.
בעתירה זו נתמקד בשני תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל ולא משלמים מע”מ (גוגל ופייסבוק), וזאת מטעמי נוחות, מפאת קוצר היריעה, ונוכח מחזור הכנסותיהם הגדול מישראל. אולם האמור חל גם כלפי יתר התאגידים הרב לאומיים.
כן נציין כבר בשלב זה, כי העותר טרח ועמל, ושלח למשיבים ביום 17.7.2013 מכתב הנפרס על 12 עמודים, ולו צירף עשרות נספחים, ובו טיעונים וראיות מדוע יש לחייב לאלתר ולמפרע (7 שנים אחורה) את גוגל ופייסבוק בתשלומי מע”מ עבור תקבולים ששולמו להן ע”י תושבי ישראל.
המשיבים שר האוצר, מנהל רשות המיסים, Google Inc Google Ireland שתיהן באמצעות גוגל ישראל בע”מ, Facebook Inc באמצעות פב ישראל אחזקות בע”מ ח.פ. לא מצאו לנכון להשחית את זמנם במתן תשובה למכתב, שאילו היה נעתר היה מכניס לקופת המדינה סכומי עתק, ופותר אי צדק משווע.
נראה, שאין צורך להרחיב ולתאר בדבר פעילותם, חוסנם וגודלם של גוגל ופייסבוק. מדובר בתאגידים רב לאומיים שפעילותם הענפה קיימת על-פני כל מדינה וטריטוריה בעולם, והיא בידיעה שיפוטית של היושבים בדין.
לגוגל ולפייסבוק הכנסות מישראל, שמקורן בשירותי פרסום לקהל ישראלי, עבור עסקים, עמותות ומשקי בית בישראל, בהתקשרות בעברית, תוך התחרות ישירה בחברות ישראליות הנותנות שירותים חלופיים ומתחרים.
צילום מסך מתוך חנות Google Play בצד ימין למעלה מופיע 22.15 עם סימול ₪, ולמטה רשום: כל המחירים כוללים מס ערך מוסף
המדובר בפעילות בתוך ישראל שמאפיניה בין היתר הינם: התקשרות בעברית עם מקבלי שירות תושבי ישראל; תשלום בשקלים; התאמת השירות ו/או הטובין למשק הישראלי; נקיטת פעולות שיווק ישירות לגיוס לקוחות ישראלים; משלוח דיוור ישיר בתוך ישראל אל לקוחות ישראלים; ורישום עשרות סימני מסחר ברשם סימני המסחר בישראל כדי להגן על נוכחותם העסקית בישראל ולמניעת תחרות מנותני שירות ישראלים.
על אף כל האמור, תאגידים רב לאומיים אלו אינם נדרשים לשלם מע”מ, וזאת בניגוד לדין, תוך מתן יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרים הישראלים.
ודוק; חלק מלקוחות גוגל ופייסבוק הינם משקי בית ו/או עוסקים פטורים ו/או עמותות, שאינם יכולים להזדכות על המע”מ אם תינתן להן חשבונית מס (כך שצירוף מע”מ ע”י חברות ישראליות יוצר עבור הצרכן עלות נוספת שאינה לקיזוז). יתר על כן, לא פעם בשל התחרות הקשה בענף הפרסום (על קריסת מעריב אין צורך לפרט), המחיר הסופי שכולל מע”מ הינו קשיח, ולא משתנה בהתאם לעליית המע”מ.
חמור לא פחות, חלק מן העסקים שכן יכולים להזדכות על תשלום מע”מ לגוגל ולפייסבוק אינם שמים לב, כי החשבונית הנמסרת להם מטעה, אינה כוללת מע”מ או כוללת מע”מ בשיעור אפס (ראו צילום המסך לעיל, ממנו למדים אנו, כי לעיתים אף מצויין בעברית כאילו המחיר כולל מע”מ).
אכן, גם מס הכנסה אינו משולם ע”י תאגידים רב לאומיים. אולם מבחינה משפטית קל יותר להטיל חובת תשלום מע”מ מאשר חובת תשלום מס הכנסה. זאת מאחר, ובשאלת חיוב מע”מ אין משקל של ממש למיקום “מרכז ניהול והשליטה של התאגיד”, ולכן אין חפיפה בין הטלת שני סוגי מס אלו.
כמו גם, לאחר שתוטל עליהם חובת תשלום מע”מ, ורשויות המיסוי “ירושתו” להיקף ואפיון המכירות בישראל, תהא הדרך קצרה מאוד לשלב הבא – תשלום מס אמת, כמו יתר תושבי ישראל הנורמטיביים.
נודע, בצירוף מקרים, כי רשות המסים, בוחנת לאחרונה את הטיפול בתאגידים רב-לאומיים הפועלים במדינת ישראל באמצעות האינטרנט, ובקרוב רשות המסים אף תפרסם את עמדתה בנושא.
Add Comment