פורום כאן נעים

פגישת ראש הממשלה עם המאבטח ששב מירדן

נתניהו: "שמחתי לפגוש הבוקר את השגרירה עינת ואת המאבטח זיו. הם מייצגים את מדינת ישראל - ומדינת ישראל לא שוכחת את זה אפילו לרגע אחד".

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד"א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

יוסי ביטון הפקת קיץ 2017

יוסי ביטון הפקת קיץ 2017 | איפור קיץ.

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף אריה

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף הלביאה

ילד מיוחד, וסוס מיוחד | חובה לצפות

כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של בני ארז הלוקה ב'תסמונת ויליאמס' והסוס הרגיש.

מפעל הפיס

צהל איתם – ולמענם

צהל איתם - ולמענם | כך נראה ההאקתון הצה"לי שמפתח פתרונות לקשיים של ילדים אוטיסטים. עוד טכנולוגיות שפותחו בפרויקט המיוחד, עכשיו באתר צה"ל: http://bit.ly/2vsq4w7

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

נעים לעקוב אחרי

אדיר בנימיני

פוליטיקה כמעשה אומנות / הטור של עו"ד אדיר בנימיני, נתניה

העיסוק הפוליטי הוא בגדר ’מעשה אומנות’, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא מולד. כאן באה הבחנה חשובה בין "ידע טכני" לבין "ידע מעשי". לימודים בפקולטה ל’מדע-המדינה’, יכולים אולי לתת כלים טובים, וכמובן גם רקע חשוב, ברמה התאורטית, אבל אין בהם כדי להכשיר אדם, ולהפוך אותו בהכרח לפוליטיקאי טוב. בוודאי, לא להפוך אדם ל"אומן פוליטי" או למדינאי יוצא דופן.
הפרופ’ הבריטי הנודע מתחום מדע-המדינה, מייקל אוקשוט
פרופ’ הבריטי הנודע מתחום מדע-המדינה, מייקל אוקשוט

אריסטו כותב בספר ג’ של "הפוליטיקה" את הדברים הבאים: "בכל המדעים ובכל האומניות התכלית היא דבר טוב, ויותר מכול אנו מוצאים את הטוב הגדול מכול באומנות השלטת על כל האחרות, היא העיסוק המדיני. בתחום המדיני הטוב הוא הצדק, והצדק הוא תועלת הכלל, והכול סבורים שצדק הוא סוג של שוויון".

אליבא דאריסטו, העיסוק המדיני-פוליטי היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה, כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר ’מעשה אומנות’, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא מולד.

כאן באה הבחנה חשובה בין "ידע טכני" לבין "ידע מעשי". לימודים בפקולטה ל’מדע-המדינה’, יכולים אולי לתת כלים טובים, וכמובן גם רקע חשוב, ברמה התאורטית, אבל אין בהם כדי להכשיר אדם, ולהפוך אותו בהכרח לפוליטיקאי טוב. בוודאי, לא להפוך אדם ל"אומן פוליטי" או למדינאי יוצא דופן.

מי שעמד היטב על חשיבות "הידע המעשי" בעיסוק הפוליטי, הוא הפרופ’ הבריטי הנודע מתחום מדע-המדינה, מייקל אוקשוט (Michael Joseph Oakeshott), במאמרו; "הרציונליזם בפוליטיקה".

במאמר זה, קבע, כי; "לא ניתן להפריד את הידע הטכני מן הידע המעשי בשום תחום, ובוודאי לא בתחום הפעילות הפוליטית". את הידע הטכני, כך כותב אוקשוט; "אין קושי לנסח בכללים, בעקרונות, בהוראות ובמימרות", ולראיה; "כאשר אומן כותב על אמנותו, הוא כותב רק על הטכניקה של האומנות".

אין זה משום שההיבט האסתטי של האומן נבצר מבינתו; "אלא מכיוון שאת מה שיש לו לומר על זה הוא אמר כבר" בתוך מעשה (יצירת) האומנות שלו. בהקשר הזה, מביא אוקשוט אנקדוטה מעניינת בדבר דו-שיח הממחיש סוגיה, בין הדוכס הואן מצ’י, לבין אדם שהתמחה בייצור גלגלים. מכאן, שכל ידע טכני ניתן לשינון ולמידה, אך כפי שאוקשוט מציין; "אי אפשר ללמד או ללמוד ידע מעשי, אפשר רק להנחיל ולרכוש אותו. הוא קיים רק במעשה עצמו<…> ניתן לרכוש אותו רק בשהייה ממושכת במחיצתו של אדם המיישם אותו ללא הרף".

"אדם חדש" (novus homo) שנכנס לתוך העשייה הפוליטית, הגם שישתלם היטב בכל הידע הטכני הדרוש מבעוד מועד, ייבחן בסופו של דבר רק לאחר שיתלם באותו; "ידע מעשי". רק לאחר שירכוש אותו ניתן יהיה לעמוד על כישוריו ויכולותיו בתחום, והדבר כולל הבנה מעמיקה של המערכת הפוליטית, התהליך הפוליטי ואופן קבלת ההחלטות. לכך, דרוש הרבה ניסיון מעשי.

לא אחת נתקלתי בקשיים גדולים שמתגלים בפני מי שבאו למערכת הפוליטית כשהם חדורי אידאלים ורצון לשנות ולהשפיע, או למי שהגיעו מתחום ניהולי-עסקי שבו הדגש הוא בעיקר על עשייה פרודוקטיבית, להסתגל ולהבין את האופן שבה המערכת הפוליטית עובדת.

מדובר למעשה במערכה מתישה מאוד, המירוץ בה הוא בהכרח לטווחים ארוכים, היא כוללת ישיבות אין סופיות, המלוות בהשחתת זמן רב ויקר לריק, כאשר הפירות המופקים הם בדרך כלל מועטים ביותר, ודורשים מאמץ ניכר.

בפרק הפתיחה של "כן, אדוני השר", הסדרה המופתית של ה-BBC (British Broadcasting Corporation), נותן, מנכ"ל המשרד לעניינים אדמיניסטרטיביים, סר האמפרי אפלבי, תדריך לשר הטרי, שזה עתה מונה, ובין השאר אומר לו, כי; "ככל שרצונך לעשות פחות בעניין מסוים, כך תרבה לדבר עליו".

פוליטיקאים רבים עושים שימוש רב בכלי הזה, ולעיתים רבות, במהלך העיסוק ב’פוליטיקה’, אתה מוצא את עצמך יוצא מישיבה ארוכה ורבת משתתפים, ושואל את עצמך "מה בסופו של דבר הוחלט?!"; לא אחת אתה למעשה מגלה, שכל אחד אמר שם את דעתו (ובהרחבה), ו"הוחלט שלא להחליט".

ז’אן דה לה פונטן (בצרפתית: Jean de La Fontaine‏; 8 ביולי 162113 באפריל1695), משורר צרפתי, כתב על כך משל אירוני העונה לשם; "ועידת העכברים", ובנמשל הוא כותב; "אני ראיתי עצרות בשפע, שמהן כלום לא צמח <…> המה לא יעשו מאומה, חוץ מלהצהיר. האולם כולו ישרוץ כולו, מקיר-עד-אלי-קיר, מומחים, יועצי סתר למכביר, אולם כשבא הצורך לערוך מבצע, שום איש בשטח, חפש – ולא תמצא".

במסגרת התפקידים שמילאתי בשירות הציבור, נתקלתי בלא מעט עמיתים שגילוייאוש, רק מהתופעה הזאת, בשל האופן שבו מתנהלים הדברים במערכת הפוליטית. אלה קוננו בפני על הקושי לקדם דברים באופן פרודוקטיבי. לא כל אחד בנוי לכך.

בנקודה זו, מתגלה בעיניי אותו מעשי האומנות הפוליטי, ביכולת של איש-הציבור להביא הישגים, על אף, ולמרות הקשיים ואבני הנגף שנמצאים בדרך. בזה בא לידי ביטוי הכישרון ואותו ידע מעשי הכרחי, שדרוש כדי להצליח בפוליטיקה.

אחת הדרכים להצליח למשל היא באמצעות הגבלה משמעותית של מספר הגורמים המעורבים בכל עניין ועניין אותו ברצונך לקדם, ולהמעיט עד כמה שניתן בישיבות רבות משתתפים, שמתקיימות ומתגלות לא כאחת’ כי היו ללא תכלית פרודוקטיבית.
_____

* הכותב עו"ד אדיר בנימיני, בעל תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה ותואר שני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר מועצת עיריית נתניה ה-13. ויועץ של שר הפנים לשעבר, ח"כ אברהם פורז.

תגובות



  • אודות הכותב

    אדיר בנימיני

    "מדברים פעוטים נוצרות אגדות זה החומר" (נתן אלתרמן).

    הכותב עו"ד אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה ה-13 וה-15; בעל תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה ותואר שני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

    שימש יועץ של שר הפנים לשעבר, ח"כ אברהם פורז. כיום עו"ד בנימיני, הנו שותף ומייסד של משרד עורכי-הדין דוידוב-בנימיני ושות' העוסק בתחום המשפט המנהלי והחוקתי ובדיני תעבורה.

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים