הנגיד פישר; “חשוב מאוד להיות שמרניים לגבי היקפי הגז שעומדים לרשותנו, ולא להשתמש בגז בקצב מהיר מדי, על מנת לוודא שנוכל ליהנות ממנו גם בעתיד… ◄ במידה ומחיר הגז הטבעי, יעודד התפתחות תעשייה מבוססת גז טבעי – יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז… ◄ אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לנו לחפש גז, עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן”.
הנגיד פרופסור סטנלי פישר; בנק ישראל, איננו מתנגד ליצוא הגז הטבעי
ועדת הכלכלה של הכנסת, קיימה היום (ב’ בתמוז, תשע”ג), דיון בנושא; “עתיד התעשייה הישראלית”. נגיד בנק ישראל מר סטנלי פישר, נשא דברים ערב פרישתו מהתפקיד בסוף החודש הזה. להלן עיקרי דבריו; “אני שמח על ההזדמנות לדבר על התעשייה הישראלית. נפגשתי במהלך תפקידי עם תעשיינים רבים, חלקם יושבים כאן בחדר. אפתח בתיאור של התנאים בהם התעשייה הישראלית פועלת. הסחר העולמי צפוי לצמוח בשיעור נמוך של כ-3.6% השנה.
הסחר העולמי, חשוב מאוד לצמיחת המשק הישראלי, והשפעתו גבוהה; ניתן לראות שהיצוא הישראלי מתואם מאוד עם הסחר העולמי. אנו עדים לשינוי ביעדי היצוא; היצוא לאיחוד האירופי ירד מ-41% בשנת 1995 ל-31% ב-2012, וירידה קטנה יותר נרשמה גם בחלק היצוא לארה”ב.
במקביל, חל גידול של חלקה של אסיה ביצוא הישראלי (מ-13% ל-21%), וזהו שינוי חשוב מאוד, היות ואסיה צפויה להמשיך לצמוח בקצב מהיר וחשיבותה במשק העולמי הולכת וגדלה.
חלק גדול משיחותיי עם תעשיינים בשנים האחרונות עסק ב’שער החליפין’. הבעיה העיקרית בהקשר זה היא שרבים מאיתנו היו רוצים משק חזק עם מטבע חלש. אלו שני דברים שבדרך כלל לא הולכים ביחד. יש לנו משק יחסית חזק, וגם הריבית אצלנו גבוהה מאשר באירופה ובארה”ב, למרות שאנו מפחיתים את הפער בין הריביות. בנק ישראל, התערב, כדי להחליש את קצב הייסוף.
המגזר העסקי, מהווה כ-72% מהתמ”ג, והתעשייה, מהווה כ-20% ממנו. למעשה, באף משק מודרני, אפילו בגרמניה, התעשייה היא לא הענף הכי גדול במשק. אנו עדים למגמת ירידה עולמית, המתקיימת גם בישראל, בחלקה של התעשייה בתמ”ג ובחלקם של המועסקים בתעשייה בכלל המועסקים במשק. הירידה בחלקה של התעשייה בתעסוקה בישראל מהירה מהירידה בחלקה של התעשייה בתוצר, והדבר מצביע על כך שהפריון בתעשייה גדל מהר יותר מאשר בשאר המשק.
בין השנים; 1995 ל-2012, גדל משקלו של יצוא ה’היי-טק’, בסך היצוא, וחלקה של התעשייה העילית והמעורבת עילית מהווה קרוב ל-90% מהיצוא התעשייתי, תוך שחלקה של התעשייה המסורתית הולך ופוחת.
עם זאת, התעשייה המסורתית מעסיקה כמעט 35% מהמועסקים בתעשייה, למרות שהיא מהווה רק 19% מתוצר התעשייה ורק 5% מהיצוא התעשייתי. המשמעות היא, שאם ברצוננו לעודד תעסוקה בתעשייה, עלינו לקחת בחשבון גם את התעשייה המסורתית, ולא רק את תעשיית ההיי-טק.
ברצוני להתייחס גם ל’ענף הגז’. ממצאי הגז צפויים להוזיל את עלויות הייצור בתעשייה הישראלית ולהגדיל את הוודאות לגבי מחירי האנרגיה עבור התעשייה, היות וחוזי הגז לתעשייה, הם ארוכי טווח. להפקת הגז, יש השפעה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים; היא מביאה לירידה ביבוא חומרי האנרגיה, מה שמביא ללחץ לייסוף על שער החליפין. תופעה זו, מוכרת כ”מחלה ההולנדית”, המתייחסת לנזק שנגרם בדרך כלל לתעשייה בעקבות גילוי משאבי טבע והייסוף שנגרם כתוצאה מכך למטבע המקומי. הפתרון המקובל הוא הקמת “קרן עושר” או “קרן העתיד”.
הרעיון הוא פשוט – משקיעים את תקבולי הגז בחו”ל, משתמשים בתשואת ההשקעה לצרכים מקומיים, אבל מונעים את ההשפעה של עודף חד בשוק המט”ח וייסוף חד בשער החליפין. מבחינת האזרחים, השפעת הגז לא תורגש באופן ישיר בטווח המיידי. זאת, משום שהממשלה, החליקה את השינוי במחירי החשמל, כך שעליית המחירים תימשך עד שיכוסו הפסדי חברת החשמל מהשנים האחרונות, הפסדים שנגרמו כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, והתייקרות מחירי הדלקים שבהם משתמשת חברת החשמל.
מוכרת גם התופעה, על פיה גילוי הגז מביא להתפתחות מואצת של תעשייה מבוססת גז, אולם תעשייה זו, עשויה להיתקל בקשיים בהמשך כאשר מאגרי הגז מתכלים. לכן, במידה ומחיר הגז הטבעי, יעודד התפתחות תעשייה מבוססת גז טבעי – יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז.
חשוב מאוד להיות שמרניים לגבי היקפי הגז שעומדים לרשותנו, ולא להשתמש בגז בקצב מהיר מדי, על מנת לוודא שנוכל ליהנות ממנו גם בעתיד. בנק ישראל איננו מתנגד ליצוא גז. אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לנו לחפש גז, עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן.
עלינו לתכנן כך שהגז, יספיק למשק לכ-25-30 שנה, ולהערכתנו, כמות הגז בכלל המאגרים עומדת על 900 BCM. אנו סבורים שניתן למצוא פתרון שמצד אחד יביא את החברות המתקדמות מארה”ב, אוסטרליה, וכו’, כדי לעסוק בחיפושי הגז, ומצד שני לוודא שנשאיר מספיק גז לצרכי המשק לשנים הבאות כפי שציינתי”. עד כאן דברי הנגיד מר פישר בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא עתיד התעשיה הישראלית.
Add Comment