כב’ השופטת רוית צדיק, מבית הדין האזורי לעבודה בעיר תל אביב, קבעה, כי; “יש לבחון את זכויות התובעת לקצבת שארים, בהתאם לטיב הקשר בינה לבין המנוח לאורך השנים, ואין להעמיק במוקד הזכאות דווקא את הקשר של התובעת והמנוח בתקופה הסמוכה לסוף חייו”.
בית הדין האזורי לעבודה: אלמנה, אינה זכאית לקצבת שארים מבעלה המנוח
בית הדין האזורי לעבודה, קבע, כי אלמנה של פנסיונר לא תהיה זכאית ל’קצבת שארים’ אם לא גרה עמו ולא היתה סמוכה על שולחנו.
התובעת, והמנוח, נישאו בשנת 1966. בני הזוג נפרדו בשלב מסוים, אך לא התגרשו. סמוך לפטירתו, חיו השניים בדירות נפרדות.
לאחר מותו של הבעל, ביקשה התובעת מקרן הפנסיה של המנוח – “מבטחים”, את קצבת הפנסיה שלו, אולם הקרן, סירבה בטענה שעל פי תקנון הקרן, אלמנת פנסיונר שזכאית לקבל את קצבתו, היא רק מי שגרה עמו טרם מותו. מאחר שהאלמנה חיה בנפרד, היא אינה זכאית לקבלה.
בתביעה שהגישה לאחר מותו נגד הקרן לבית הדין האזורי לעבודה בעיר תל אביב, היא טענה כי היא זכאית ל’קצבת שארים’ מאחר שהייתה נשואה למנוח למעלה מ-40 שנה וחלקה עמו את חייה גם לאחר פרישתו לפנסיה, למרות שלא התגוררו יחד. לטענתה, המנוח שילם לה מזונות מכח ’הסכם ממון’ שערכו ביניהם, למרות שעניין זה לא הוזכר בו במפורש.
מנגד טענה ’מבטחים’, כי במסגרת הסכם יחסי הממון, לא חויב המנוח ב’תשלום מזונות’ לתובעת, ולא ניתן, כל פסק דין כנגד המנוח אשר חייבו בתשלום זה, כדרישת התקנון האחיד של הקרן – לפיו, כדי לבסס זכאות אלמנה לקצבה, עליה להוכיח מגורים משותפים עם המנוח או חיובו בתשלום מזונותיה. התשלום החודשי, שקיבלה התובעת, כך נטען, נבע מזכויות אחרות ממערכת היחסים ביניהם, ואינה מהווה תשלום מזונות.
◄ לא גרתם יחד? איבדת את זכויותייך
כב’ השופטת רוית צדיק, מבית הדין האזורי לעבודה בעיר תל אביב, קבעה, כי יש לבחון את זכויות התובעת ל’קצבת שארים’, בהתאם לטיב הקשר בינה לבין המנוח לאורך השנים, ואין להעמיק במוקד הזכאות, דווקא את הקשר של התובעת והמנוח בתקופה הסמוכה לסוף חייו.
עם זאת, קרן הפנסיה מחויבת לפעול כלפי מבוטחיה אך ורק על פי הוראות תקנון קרן הפנסיה, ואינה רשאית ליתן זכויות העולות על הקבוע בתקנון, ולהפלות בין מבוטחיה, ואף אינה רשאית להעניק גמלה החורגת מתקנותיה, גם לו חפצה לעשות כן, שכן “חסד” לאחד בא על חשבון האחר.
עורכת הדין שני ליבמן
לפיכך, יש לבחון האם התובעת עונה על דרישות התקנון, על פיהן, ’אלמנת פנסיונר’ שזכאית לקצבתו היא מי שהתגוררה עמו תחת קורת גג אחת או לחילופין, זכאית למזונותיו.
◄ התובעת לא הוכיחה, כי הייתה סמוכה על שולחנו של המנוח ותלויה בו
מכיוון שהתובעת לא התגוררה עם המנוח טרם מותו, יש לבחון האם ניתן פסק דין שמחייב את המנוח בתשלום מזונותיה, אולם פסק דין כזה לא ניתן, והסכם הממון לא קבע דבר באשר למזונות, כאשר כטענת מבטחים, את חלקה בקצבת הפנסיה שלו, קיבלה בהיותה נשואה לו, מכח החוק.
מאחר ששני התנאים הללו, אינם מתקיימים בענייננו, שכן הסכם הממון בין השניים לא זיכה את האלמנה במזונות, הרי שהיא אינה זכאית לקבלת קצבת השארים.
עו”ד שני ליבמן, טוענת, כי; “התובעת, מבקשת לאחוז במקל בשני קצותיו. מחד, מבקשת להכיר בהסכם ממון העוסק בהפרדה רכושית כהסכם מזונות לצורך ההכרה בזכאותה ל’קצבת השארים’, ומאידך, להכיר בזכויותיה ל’קצבת שארים’, כחלק ממאמץ משותף לצבירת הנכסים המשותפים במהלך השנים הרבות בהן חיו השניים יחד.
עוד היא מוסיפה, עו”ד ליבמן, כי סיבה נוספת לדחיית בקשת האלמנה, הינה, כי לא הוכיחה, כי הייתה סמוכה על שולחנו של המנוח ותלויה בו לצורך מחייתה וקיומה היומיומי.
● ב”כ התובעת: עו”ד פוליבדה אידית
● ב”כ הנתבעת: עו”ד תומר אלטוס.
☚ אל פסק הדין בעניין י.ט.צ נ’ מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע”מ בניהול מיוחד.
________
● הידיעה הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסק-דין”.
Add Comment