שרידי אתר ארכיאולוגי מהתקופה החשמונאית, נחשפו תחת רחוב הנטקה בשכונת קריית יובל ◄ לדברי מנהל החפירה; “מעט מאוד ידוע על התרבות החומרית וההיסטוריה של תושבי ירושלים ובאזור הכפרי סביבה במהלך המאות ה-4 וה-3 לפנה”ס, עוד לפני מרד החשמונאים. האתר, שנחשף, יסייע בהבנת צורת ההתיישבות באזור זה”.
ארכיאולוגיה: דרישת שלום מן החשמונאים בשכונת קריית יובל שבעיר ירושלים
בקבוק בושם, משקולת עשויה עופרת, וכן שרידי חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית/חשמונאית, נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה ’רשות העתיקות’, לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בחפירת בשכונת קריית יובל שבעיר ירושלים.
באתר ארכיאולוגי, נמצאו שרידי מבנים ומתקנים חקלאיים שמהווים, ככל הנראה, חלק מהאגף הצפוני של החווה. בחפירה, נמצאו שני שלבי התיישבות עיקריים; הראשון מתוארך לטווח הזמן שבן המאות ה-4 עד ה-2 לפנה”ס, והשלב השני, תוארך למאות ה-2 עד למחצית המאה ה-1 לפנה”ס, והוא מיוחס לימי השלטון החשמונאי.
מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות מר דניאל עין מור; “עד כה, נתגלו אתרים מעטים בלבד המתוארכים לשלב הקדום של התקופה ההלניסטית באזור זה, ששימש כפריפריה החקלאית של העיר ירושלים. בפרק הזמן שחלף בין כיבוש אזור ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון (בשנת 332 לפנה”ס), ועד לתום השלטון החשמונאי על הארץ בזמן שנכבשה יהודה על יד המצביא הרומי פומפיוס (בשנת 63 לפנה”ס), הייתה נתונה ארץ ישראל להשפעה הולכת וגוברת של ’התרבות ההלניסטית’.
לדברי מנהל החפירה מר עין מור; “מעט מאוד ידוע על ’התרבות החומרית’ וההיסטוריה של תושבי ירושלים והאזור הכפרי סביבה במהלך המאות הרביעית-שלישית לפנה”ס (קודם ל’מרד החשמונאים’ בשלטון הסלווקי ב-167 לפנה”ס), והאתר שנחשף יסייע בבניית דגם היישוב באזור זה”.
בקבוק בושם שנמצא באתר
“משלב ההתיישבות הקדום בחפירה, נמצאו יסודות מבנים אשר נחצבו בסלע תוך כדי השקעה מרובה, וכן ’גת’ גדולה לייצור יין” – מוסיף ומציין, עין מור; “סביר להניח, כי תושבי האתר ניצלו את גדות נחל עין כרם הסמוך לגידול גפנים. כמות שברי קנקני האגירה המרובים מלמדת כי תושבי אתר חקלאי זה, אגרו את תוצרתם, וככל הנראה – בדומה לתקופות מאוחרות יותר, היוו חלק מהעורף החקלאי של העיר ירושלים”.
את שלב ההתיישבות המאוחר יותר בתולדות האתר, יש לייחס לימי שלטון החשמונאים. בשנת 164 לפנה”ס, כבש יהודה המכבי את ירושלים וטיהר את בית המקדש.
לאחר עליית החשמונאים לשלטון ומשביססו את מעמדם, חל תהליך של התרחבות העיר, שכלל פעולות בנייה, ביצור, אספקת מים, וכו’. דומה שהאתר שנחשף כעת המשיך להיות פעיל במהלך תקופה זו, כפי שמעידים שרידי חצר שנחשפו בחפירה, ובהם; ’טאבון לאפיית לחם’.
חצר זו, נבנתה על גבי הגת מהשלב הקדום. לצורך כך, היה על התושבים למלא את ה’גת’ באדמה ועל גבי אדמה זו להניח את רצפת החצר. במילוי האדמה שנחפר מהגת, נמצאו שברי כלי חרס מרובים – ביניהם; בקבוק, אשר הכיל, ככל הנראה, בושם.
ממצא מעניין נוסף היא ’משקולת מעופרת’ מעובדת יפה, שבראשה חור לתלייה, ועל גבה חרוטה אות. המשקולת טרם נוקתה במעבדות הטיפול של ’רשות העתיקות’, אולם, נראה כי האות החרוטה עלייה היא האות; י’.
היקפו וטיבו של האתר שנחשף תחת רחוב הנטקה, אינו ברור די הצורך, וסביר להניח, כי עם המשך העבודות במקום ייחשפו חלקים נוספים ממנו, שיסייעו בידי הארכיאולוגים לקבוע אם מדובר אכן בשרידי חווה חקלאית, או בשרידי יישוב גדול יותר שהיה במקום.
Add Comment