ווטרינר דר’ גיל שביט; “בעולם, מתים, מדי יום מעל 100 בני אדם ממחלת כלבת, בעיקר בהודו, ומזרח הרחוק. בארץ ישראל, בשנות ה-50, מתו ממחלת הכלבת מעל ל-20 בני אדם. מאז, הונהג חיסון חובה לכלבים, ומספר המתים, ירד לבודדים, מאז שנות ה-60”.
יום הכלבת הבינלאומי, מצוין ב-28 בספטמבר, כדי לעורר מודעות והתגוננות מן המחלה הקשה
מחר (שישי, 28 בספטמבר), יצוין ’יום הכלבת הבין לאומי’, שמטרתו לעורר את המודעות למחלה הקשה והתגוננות מפניה. רק החודש נפטר ישראלי ששהה במזרח הרחוק והיה נגוע במחלה, שאובחנה, כנראה באיחור.
הווטרינר ד”ר גיל שביט, מ’יסוד המעלה’, מושבה בדרום עמק החולה, אומר, כי; “’מחלת הכלבת’, הינה מחלה וירלית קטלנית, המועברת לאדם בנשיכת בעל חיים נגוע, וכי המחלה, נחשבת כ’חשוכת מרפא’. מן הרגע שבו מופיעים סימנים קליניים, של מחלת הכלבת, התוצאה תהיה מות החולה. בעולם, ידועים מספר מקרים בודדים, בהם החלים החולה לאחר טיפול אינטנסיבי, כאשר כל מקרי ההחלמה, היו של אנשים שננשכו על ידי עטלפים.
בעולם, מתים, מדי יום מעל 100 בני אדם ממחלת כלבת, בעיקר בהודו, ומזרח הרחוק. בארץ ישראל, בשנות ה-50, מתו ממחלת הכלבת מעל ל- 20 בני אדם. מאז, הונהג חיסון חובה לכלבים, ומספר המתים, ירד לבודדים, מאז שנות ה-60.
“בעוד שלמחלת הכלבת, אין תרופה, הרי שקיים חיסון הנחשב ליעיל. במקרה של נשיכת אדם על ידי בעל חיים חולה בכלבת, קיים פרוטוקול חיסונים שכאשר הוא ניתן בימים הראשונים שלאחר הנשיכה, טרום הופעת סמנים קליניים, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד”, אומר הווטרינר, ד”ר שביט.
“בישראל, בעבר, רוב מקרי הכלבת, אירעו כתוצאה מנשיכות תנים, ו-שועלים. בשנים האחרונות, עיקר ההדבקה היא מכלבים משוטטים בצפון הארץ, כנראה, כלבים, שחדרו לארץ ממדינות שכנות בצפון; לבנון, וסוריה” – מציין עוד ד”ר שביט, ומוסיף, כי; “בישראל, קיים ’חיסון חובה’ כנגד כלבת בכלבים. החיסון, ניתן לכל כלב, החל מגיל 3 חודשים (בתוספת שבב), וזריקת דחף, ניתנת לכלב כל שנה, במשך כל ימי חיי הכלב. ב-חתולים, החיסון אינו חובה, אך מומלץ.
“עיקר ההדבקה מתבצעת בזמן נשיכה. הווירוס, נודד אל מוח הכלב על גבי תאי עצב, גורם לשינוי התנהגותי (תוקפנות, ריור, פחד ממים, ועוד), מגיע לבלוטות הרוק, ושילוב של כלב תוקפן אשר הווירוס מצוי בבלוטות הרוק שלו, גורם להדבקה במקרה של נשיכה.
לוגו יום הכלבת הבינלאומי, מצוין ב-28 בספטמבר, 2012
חשוב לציין, כי לעיתים כלבים הלוקים בכלבת, אינם מראים סמני תוקפנות, אך קיימים סמנים עצביים, כגון; הטיית ראש לכוון אחד, וכו’. ככלל, בכל מקרה מוות של בעל החיים המראה סמנים עצביים, יש לחשוד ב’כלבת’ ולדווח לוטרינר” – מסביר ד”ר שביט, וממליץ על צעדים להקטנת סכנת ההדבקות במחלה;
1. יש להקפיד על חיסון שנתי של הכלבים החל מגיל 3 חודשים.
2. יש להתרחק מ-כלבים משוטטים, תנים, ו-שועלים. במידה ומאמצים כלב משוטט, יש להביאו מידית לבדיקת וטרינר. בשום מקרה אין להתקרב לכלב זר, הנראה חולה או תוקפן, ויש לדווח עליו לרופא הרשותי.
3. במידה וכלביכם ננשך, יש לחטא מיידית את מקום הנשיכה, לדווח מיד לוטרינר, ולנסות לזהות את הכלב הנושך.
4. במידה ואדם ננשך על ידי כל בעל חיים שהוא (או חשוד שננשך), חשוב לחטא מיידית את מקום הנשיכה במים וסבון ולדווח לרופא המשפחה מיידית וכן ללשכת הבריאות, ולוטרינר הרשותי.
“הקפדה על ההמלצות הנ”ל, תקטין את סכנת החשיפה לכלבת. אני מאחל שתהיה לכולנו שנה טובה ובריאה, וגמר חתימה טובה”. סיכם הווטרינר ד”ר גיל שביט, מיסוד המעלה.
● עוד על כלבת, לאתר יום הכלבת הבינלאומי
Add Comment