דעה משפטית

עו”ד אודליה חן, על רקע המשבר הכלכלי: פוטרת? תוכל להפחית את דמי המזונות

0
0

עו”ד אודליה חן; “על המבקש לשנות את דמי המזונות, להוכיח, כי קיים שינוי נסיבות מהותי ולשכנע את בית המשפט בצורך לבצע שינוי בסכום המזונות. קיימות סיבות רבות שיכולות להוות בעיני ביהמ”ש, גורם אשר יצדיק שינוי נסיבות מהותי: “הרשימה בעניין זה אינה רשימה סגורה. כך לדוגמא, בימים אלה של משבר כלכלי, שבו אלפים מאבדים את מקור ההכנסה העיקרי שלהם, וקיים קושי למצוא מקום עבודה חלופי, סביר להניח, כי בית המשפט, יראה בכך סיבה לבדיקה מחודשת של שאלת גובה מזונות הילדים”.
עו
עורכת הדין אודליה חן, על רקע המשבר הכלכלי: פוטרת? תוכל להפחית את דמי המזונות

למרות שהכלכלה הישראלית צלחה את המשבר העולמי הקודם, נראה, כי המשבר הכלכלי הנוכחי, יביא גם את המשק בארץ למיתון, העלול לגרור בעקבותיו גלי פיטורים והפחתות שכר. עבור גברים גרושים, המשלמים דמי מזונות* הפגיעה ברמת ההכנסה גדולה אף יותר, מאחר והם נדרשים להמשיך ולהפריש סכום קבוע מהכנסה זו לטובת המזונות. האם יש אפשרות להפחית את דמי המזונות, שחייבים גברים אלה לגרושותיהם, ואשר נפסקו בעבר, לאור השינוי ביכולת ההשתכרות שלהם?

עורכת הדין אודליה חן, מהישוב זכרון יעקב, הנחשבת מומחית ומגשרת בדיני משפחה, ירושה וצוואה, אשר משרדה עוסק ב’דיני משפחה’ מפתיעה, בתשובתה לשאלה האם ניתן להפחית את דמי המזונות; “התשובה היא חיובית, דמי המזונות בהחלט יכולים להשתנות בעקבות שינוי בהכנסה”.

לדברי עו”ד חן, דמי המזונות נקבעים בשני אופנים;

1). הצדדים מגיעים לבית המשפט עם הסכם שעליו החליטו יחד ומראש ובית המשפט מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק דין.

2). ביהמ”ש דן באופן פרטני במקרה וקובע את סכום המזונות, לאחר שבדק את צרכי הילדים, יכולת השתכרות ההורים, רמת החיים ופרמטרים נוספים.

במקרה שבו דמי המזונות נפסקו בדרך הראשונה, (הסכם בין שני בני הזוג ) הסיכוי לשינוי גובה המזונות גדול יותר. שהרי בית המשפט עצמו לא בדק את המקרה הספציפי ולכן יש מקום, לאחר בדיקת הנסיבות המיוחדות, להפחית את דמי המזונות.

במקרה שבו נפסקו המזונות, בדרך השנייה, על המבקש לשנות את דמי המזונות, להוכיח, כי קיים שינוי נסיבות מהותי ולשכנע את בית המשפט בצורך לבצע שינוי בסכום המזונות.

עו”ד חן, מוסיפה, כי; “קיימות סיבות רבות שיכולות להוות בעיני ביהמ”ש, גורם אשר יצדיק שינוי נסיבות מהותי: “הרשימה בעניין זה אינה רשימה סגורה. כך לדוגמא, בימים אלה של משבר כלכלי, שבו אלפים מאבדים את מקור ההכנסה העיקרי שלהם, וקיים קושי למצוא מקום עבודה חלופי, סביר להניח, כי בית המשפט, יראה בכך, סיבה לבדיקה מחודשת של שאלת גובה מזונות הילדים. סיבה נוספת שעשויה להשפיע על הפחתת סכום המזונות, היא הולדת ילדים נוספים לאב.

יכול האב, לטעון, כי מאותה משכורת שבה פרנס עד עתה ילד או שניים, הוא צריך כעת לפרנס מספר גדול יותר של ילדים. ביהמ”ש, דוגל בעריכת איזון בין כל ילדי האב, בלא לקפח אף ילד”.

עו”ד חן, מציינת ומסכמת, כי; “המגמה הקיימת היום בעולם המשפט בתחום המזונות, היא להשוות בין חיוב המזונות כלפי הילדים בין האם לאב; “חל צמצום משמעותי בחיובים המוטלים על האב לבדו, ומגמה זו, בשילוב המצב במשק, בהחלט יכולה, להביא ל’הפחתת המזונות’ שבהם מחויבים הגברים הגרושים”.

◄ מזונות

מזונות הוא תשלום המתקיים במשפחה שבה בני הזוג נפרדו, ובמסגרתו חייב אחד מבני הזוג (בדרך כלל הגבר) בהשתתפות בכלכלתם של הילדים שאצל בן הזוג האחר, ולעתים גם בהשתתפות בכלכלתו של בן הזוג האחר. חובת תשלום המזונות מתקיימת בעקבות גירושים, בעקבות פרידה שלפני גירושים, וגם במקרה של הורות ללא נישואים.

ענייני נישואים וגירושים נעשים בישראל לפי דתם של בני הזוג, ובהתאם לכך גירושים של יהודים נעשים לפי המשפט העברי, מוסלמים לפי הדין המוסלמי ו-נוצרים לפי הדין הנוצרי.

החוק לתיקון ’דיני משפחה (מזונות) התשי”ט-1959’, קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למקום מגוריהם של הילדים, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור שהוא.

כלומר, מי שמרוויח יותר משלם חלק גדול יותר ממזונות הילדים ומי שמרוויח פחות משלם חלק קטן יותר. אלא שחוק זה, מעבר לעובדה שאינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות, חל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת, אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.

על-פי המשפט העברי כפי שהוא מיושם בבתי המשפט בישראל, על האב, מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל 15, גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הוא חסר כל. עם זאת קיימת בהלכה שיטה שוויונית יותר (שיטת הר”ן), לגבי חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים, אך היא כמעט ואיננה מיושמת בבתי המשפט.

על פי ההלכה, עם פרידת ההורים עוברים כל נכסי המשפחה לרשות האב, וכפיצוי לאם חייב האב לזון את ילדיו באופן מוחלט. מאז כניסתו לתוקף של ’חוק יחסי ממון’ בין בני זוג תשל”ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, והרכוש מתחלק בין ההורים בצורה שווה אלא אם נעשה הסכם ממון שקבע אחרת.

חוק זה, חל גם על בתי המשפט למשפחה, וגם על בתי הדין הרבניים, ו’סעיף 13 בחוק יחסי ממון’ קובע שכדי להישפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש.

אך במקביל, לא הוכנס סייג זה ל’חוק המזונות’, וכך יוצא שבעוד שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים והכנסתו של האב קטנה, נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו.

תביעת מזונות נגד הבעל, יכולה להגיש אישה בבית הדין הרבני בישראל גם אם הבעל איננו מתגורר בישראל, ורק הגיע לביקור כתייר. בשנת 2012, אישר בית המשפט העליון מתן צו איסור יציאה מן הארץ על ידי בית הדין הרבני לתייר שאיננו תושב ישראל, במקרה הספציפי שבו גם סירב אותו בעל לתת גט לאשתו, למרות שהוא עצמו כבר החל בחיים משותפים עם בת זוג אחרת. פסק דין זה שינה את ההלכה שנקבעה ב-2004 בפסק דין סבג, שלא להוציא צו איסור יציאה מהארץ נגד תייר שאיננו תושב ישראל במסגרת תביעת מזונות‏.

עוד על מזונות.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן