“לשיטה החדשה, יש פוטנציאל לטפל בתסמינים של הפרעות מוחיות אחרות” – מדגישים שני החוקרים, מביה”ס לרפואה באוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ חגי ברגמן במסגרת עבודת דוקטורט של ד’’ר בוריס רוסין; “ביניהן גם הפרעות פסיכיאטריות, כגון; הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), דיכאון ואפילו סכיזופרניה, המאופיינת בתבניות פעילות מוחית הדומות בחלקן לאלה הקיימות במחלת פרקינסון”.
פרקינסון: חוקרים מן האוניברסיטה העברית, פיתחו שיטה חדשה לטיפול במחלת הרטטת
שיטה חדשה לגירוי מוחי עמוק, שפותחה על ידי צוות חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ חגי ברגמן במסגרת עבודת דוקטורט של ד”ר בוריס רוסין, סטודנט בתוכנית MD-PhD האוניברסיטה בבית הספר, תאפשר טיפול יותר טוב בתסמינים של מחלת פרקינסון (רטטת).
במסגרת הטיפול הקיים כיום, מושתלת במעמקי המוח אלקטרודה המשמשת “קוצב מוח”. האלקטרודה שולחת גירוי חשמלי אשר ככל הנראה משבש את הפעילות העצבית הגורמת לתופעות המוטוריות שמזוהות עם מחלת הפרקינסון (Parkinson’s disease), כגון; רעד, נוקשות שרירים, וקושי בתנועה. בעקבות הגירוי, החולה זוכה להקלה מיידית בסימפטומים אלה.
בשיטת הטיפול המוצעת על ידי החוקרים, הגירוי, ניתן לא באופן קבוע כפי שהוא ניתן כיום, אלא על סמך הפעילות המוחית כפי שנקלטת על ידי האלקטרודה המושתלת.
שיטה זו, אותה מכנים החוקרים; “גירוי מוחי עמוק במשוב סגור”, הסתמנה כיעילה בהרבה מהגירוי החשמלי הקבוע הנהוג בטיפולים של גירוי מוחי עמוק כיום במחקר שבצעו החוקרים. תוצאות המחקר זכו לפרסום במגזין הנחשב “Neuron”.
“גירוי מוחי עמוק נמצא יעיל בטיפול ב’פרקינסון’, כאב כרוני ודיכאון. עם זאת, השיטה הנהוגה כיום אינה מותאמת לאופייה הדינאמי של מחלת פרקינסון, בה מבחינים בשינויים תכופים תבניות הפעילות מוחית” – מסבירים פרופ’ ברגמן, וד”ר רוסין; “בשנים האחרונות, הודגש תפקידן של התבניות הלא תקינות הללו הנוצרות כחלק ממחלת הפרקינסון, כמרכזיות בהבנת התפתחות התסמינים של המחלה.
לפיכך, יש צורך במערכת דינמית שתוכל להתאים את גירוי הניתן לשינוי הפעילות המוחית של החולה”.
“לשיטה החדשה, יש פוטנציאל לטפל בתסמינים של הפרעות מוחיות אחרות” – מדגישים שני החוקרים; “ביניהן גם הפרעות פסיכיאטריות, כגון; הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), דיכאון ואפילו סכיזופרניה, המאופיינת בתבניות פעילות מוחית הדומות בחלקן לאלה הקיימות במחלת פרקינסון”.
Add Comment