ד”ר יצחק ברלוביץ, מומחה לרפואת ילדים, המרכז הרפואי וולפסון; “מגיע לציבור הישראלי לקבל את העמדה הזאת שלנו, אני מקווה, מהגורם המוסמך ביותר כלומר; מדינת ישראל, משרד הבריאות, צריך לבדוק את האירוע כפי שהוא החליט נכון שהוא החליט כך, לשמוע את כל האנשים, כולל כמובן את האימא, וכולל באמת גם את הצד הזה ועם מומחים נוספים, ובאמת להגיע למסקנה מה באמת אפשר היה וניתן היה לעשות כדי שאולי אירוע כזה לא היה קורה”. 
מרכז רפואי וולפסון: רוב הסיכויים שלא יהיה שום נזק לילדה אנה שיבוט, שעברה טיפול כימותרפי
בראיון חי מיוחד לתוכנית “רופא תורן” ברשת א’ של קול ישראל, בהגשתו של העיתונאי רם תדמור, אמר היום (חמישי), ד”ר יצחק ברלוביץ מומחה לרפואת ילדים, בהרחבה לסיפורה של הילדה אנה שיבוט, אשר עברה טיפול כימותרפי, וכן לנושא של הקמת מכון MRI במרכז הרפואי וולפסון, כי; “היינו צריכים להיעזר במכון הקרנה אחר, גם בנושא של אבחון. אחד האמצעים היום הבסיסיים ביותר לאבחון של מחלת סרטן הבלוטות, זה מכשיר אפט, או אפט .סי.טי, אין לנו מכשיר כזה ואני לא חושב, שבשלב הזה שמדינת ישראל, זה הדבר הכי חשוב שמדינת ישראל, צריכה שבכל ביה”ח יהיה אפט.סי.טי”.
במהלך הראיון המראיין רם תדמור, שאל לגבי מקורות המימון ל’מכון MRI’, ונענה ע”י ד”ר יצחק ברלוביץ, כי ביה”ח מגייס כעת תרומות לטובת העניין. ד”ר ברלוביץ, הגיב בהרחבה לסיפורה של הילדה אנה שיבוט, אשר עברה טיפול כימותרפי, וכן לנושא של הקמת מכון MRI, במרכז הרפואי וולפסון.
לקראת סוף המשדר, מאזינה התקשרה לתחנת הרדיו, עלתה לשידור, ובקשה להיות האזרחית הראשונה שתתרום מכספה לצורך הקמת המכון בוולפסון.
● רם תדמור; “היום העונג והכבוד לנו לשוב ולארח אותך מנהל המרכז הרפואי וולפסון. הרופא, ד”ר יצחק ברלוביץ מומחה לרפואת ילדים. בעבר במשך שנים, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות. עם מנהל ביה”ח וולפסון, נשוחח כמובן על סוגיות מעולם ניהולה רפואה בארץ. גם אתם (הכוונה למאזינים), תוכלו להתייעץ במהלך השידור. שלום רב לאורח המשדר מנהל המרכז הרפואי וולפסון, הרופא הד”ר יצחק ברלוביץ, בוקר טוב. חודש טוב, ברוך הבא.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; בוקר טוב לכולם.
● רם תדמור; נזכיר ד”ר ברלוביץ הוא מומחה לרפואת ילדים. בעבר במשך שנים הרבה המשנה למנכ”ל משרד הבריאות. אנחנו נשוחח על סוגיות רחבות מקרו מתחום הרפואה הציבורית בארץ וניהולה. אי אפשר שלא לפתוח ד”ר, אם אנחנו מזכירים את המוסד שלך את ביה”ח וולפסון בלא להתייחס לפרשת הילדה והאבחון השגוי, לכאורה, שבעקבותיו קיבלה כימותרפיה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הנושא הזה, עדיין מכה הדים, ואפשר לומר בצדק.
● ● ד”ר יצחק ברלוביץ; נכון. אני חושב הציבור הרחב מאוד הזדעזע מעצם האירוע במיוחד כשאתה רואה את הילדה החמודה הזאת עם קרחת, זאת אומרת, איך אומרים נפשי יוצאת אל הסיטואציה באמת המאוד קשה הזאת. יחד עם זאת אנחנו צריכים להבין שרפואה היא לא מדע מדויק. רפואה הוא מדע של הסתברויות. מדע שבו אנחנו מניחים שזה קרוב לוודאי ועל סמך זה עושים אבחנות ועל סמך זה .
● רם תדמור; מדע סטטיסטי, היית אומר?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; מדע סטטיסטי, בעיקרון, כן. כל הנושא של רפואה הוא מדע סטטיסטי , הוא מדע של הסתברויות שמבוסס על מחקרים, שמבוסס על ניסיון וגם קצת אפילו על אומנות. זאת אומרת פעם היה היינו עושים דיונים, רפואה מדע או אומנות. יש משהו גם בתחום האומנות, וזה לפעמים עושה את ההבדל בין רופא לבין בוא נגיד מדען או איזה שהוא אומן שעוסק בתחומים אחרים.
זה הדבר אולי הכי משמעותי ולכן, אני חושב גם לאחור, אנחנו רואים באמת שהייתה שם באמת אבחנה שגויה, בדיעבד, כנראה. יחד עם זאת אנחנו גם מבינים, השגיאה הזאת היא בפירוש בתחום השיקול הדעת הסביר, גם אצלנו וגם בביה”ח אחר, יכול להיות שאולי היה צריך לעשות.
● רם תדמור; איך אפשר היה לעשות הכי?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; תראה, קודם כל בדרך כלל מקובל שכאשר רופא מתחיל בטיפול משמעותי כמו כימותרפיה , כמו ניתוח אז הוא מסתכל עוד פעם בממצאים במיוחד אם הוא לא עשה אותם בעצמו. זאת אומרת, אם… מביה”ח אחר אתה מצפה שיסתכלו על זה עוד פעם, שיסתכלו עוד פעם על… ועל הבדיקות ועל הדברים האלה, ואולי גם יתייעצו עם מחוץ לביה”ח, זה אכן נעשה.
● רם תדמור; כמו שנגלגל את התפוח אדמה הלוהט הזה ל’שיבא’?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; לא. אני לא מגלגל לאף אחד. אני חושב, שזה טבע הרפואה. יש פה גם מצד שני את הצורך המיידי של הצוות לטפל. מדובר בכל זאת בילדה שיש לפנינו גידול, שנראה לעיני האנשים כמשהו שגדל מיידית ומתפתח במהירות, וגם אצלנו וגם ב”שיבא”, חשבו שחייבים לתת מענה לבעיה במהירות האפשרית משום שכל דחייה עלולה הייתה לפחות באותו רגע בראייה של אז.
● רם תדמור; איך הייתם מגיבים ומה הייתם שואלים אם לא היינו.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; נכון, נכון מאוד. זאת שאלה באמת במקומה. יותר מזה אני חושב צריך להבין שכאשר מדובר בסוג כזה של אבחנה. השאלה באמת היותר חמורה היה קורה, זה כאשר אתה לא מאבחן ואתה לא מטפל ואתה אומר, תשמע הבעיה היא פה יש כאן דלקת, ואין כאן גידול ואתה לא נותן כימותרפי, כפי שנחוץ ובסופו של דבר, הגידול כמובן מתפשט וקטלני, והורג את החולה.
● רם תדמור; איבדנו ילדה, התרשלנו.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; בדיוק, נכון מאוד. בדיוק, וזה דבר שהוא קשה לאין ערוך כמובן מהמצב ההפוך. אז זה נכון שזה מאוד לא נעים, אבל בסך הכול אנחנו מקווים שהנזק יהיה מינימלי אם בכלל.
● רם תדמור; יש מצב שאם בכלל, כלומר, שלא יהיה?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; בוודאי. רוב הסיכויים הם שלא יהיה שום נזק. השיער יגדל והרקמות היא ילדה צעירה, נחמדה, בריאה והיא תחזור לעצמה לבריאת שלמה .
● רם תדמור; יש איזה פולקלור שהקטנים ממהרים להחלים.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; נכון מאוד, בצדק.
● רם תדמור; בדוק מהשטח.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; כן כן. ילדים, באמת יודעים להתמודד עם בעיות רפואיות שלפעמים מבוגרים לא יודעים איך להתמודד איתם. המנגנון שזה חוזר על עצמו הכול גדל.
הילדה אנה שיבוט, אשר עברה טיפול כימותרפי בטעות בוולפסון
● רם תדמור; כן. אבל למה הם יותר טובים מאתנו המנוסים?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; משום שיש להם הרבה יותר פוטנציאל, הרבה יותר יכולת החלמה ושיקום, מאשר יש למבוגרים יש להם הרבה יותר איברים וגם מבחינת המוח וגם מבחינתה הרקמות שהם לא מנוצלים. הם עדיין בתהליך של התפתחות, ולכן כאשר קורה להם אירוע חד שפוגע בהם היכולת השיקום שלהם היא לפעמים פלאית. אתה רואה לפעמים דברים קשה להאמין שאצל מבוגר, זה היה יכול להיות.
● רם תדמור;… הרפואי הוא משהו שאפשר לבסס עליו איזה סטארט אפ, למשל לחשוב בכיוון של תאי גזע, תאים שטרם … ההתמחות.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; נכון.
● רם תדמור; ולקחת אותם למבוגר להחלמה מהירה.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; זה מה שעושים. אתה יודע שהיום זה חלק מהמחשבה שכשאתה מדבר היום במחלות קשות , מחלות ניווניות של המוח, מחלות ניווניות של השרירים, אז אתה באמת מנסה למצוא את אותם תאי גזע שהם עדיין לא עברו דיפרנצסציה והם עדיין לא ברור מה הם יהיו, נשתמש בהם נכוון אותם לכאן שניתן יהיה להשתמש בהם לריפוי של אותם חולים קשים.
● רם תדמור; אם אתה מבקש מהאירוע האחרון להסיק מסקנה אתה יודע מה בינך לבין עצמך. בהוראת מנכ”ל לצוות שלך, מה תגיד?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; אני חושב כרגע, אני לא חושב שאני מבחינת הצוות שלי יש לי מה להגיד, זאת אומרת אנחנו ישבנו כולנו כל האנשים, החל מרופאי הילדים ואף אוזן גרון והפתולוגים וכמובן אנשי המנהל ואנשי ניהול הסיכונים כולל העו”ד, והחבורה וכולנו חשבנו בדיוק באותה השאלה ושאלנו את עצמנו בהסתכלות לאחור, האם היינו עושים אחרת.
אם היינו עושים משהו אחר, ואף אחד מאתנו לא חשב שהיה משהו אחר לעשות. משום שנעשו פה לפחות לדברי כל האנשים גם המאמצים הטובים ביותר לעשות אבחנה כמו שצריך כולל התייעצות עם רופא מביה”ח אחר. כולל טלפונים, שנעשו עם קולגות גם אצלו, וגם בביה”ח שיבא. כלומר, הדברים נעשו לפחות בראייה של היום.
יחד עם זאת, אתה בטח יודע שמנכ”ל משרד הבריאות , נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות, מינה ועדה לבדיקת נסיבות האירוע עם פתולוגית ידועה בראש הצוות, ואנחנו כמובן בירכנו על ההחלטה הזאת ובאיזה שהו מקום שמחנו משום. מוצדק לא ברמה הרפואית, משום שברמה הרפואית אני חושב שכולנו יודעים מה העובדות. אבל ברמה הציבורית אני חושב שעם ישראל אחרי שהוא נחשף לכל האינפורמציה הזאת בצורה כפי שהוא נחשף והקריאה בעיתון וברדיו ובטלוויזיה, וכמו שאתה יודע, באותו יום, אין ערוץ תקשורת שמכבד את עצמו שלא עסק בנושא.
אני חושב… הזאת היה מאו חשוב כמו שאתה אומר, לשאול את השאלות האם אנחנו או ביה”ח שיבא, או מערכת הבריאות, או הנהלים צריכים להיות אחרים על מנת שהסיכוי שאם יקרה מקרה כזה בעתיד יהיה פחות עוד יותר.
● רם תדמור; אבל אם הבנתי נכון מדבריך אתה בעצם אומר לי, שלקח הוא שאין לקחים.
● ד”ר יצחק ברלוביץ; אני אומר שוב, העובדה שאנחנו חושבים כך, זה עדיין לא אומר שהציבור חושב כך, ולכן, מגיע לציבור הישראלי לקבל את העמדה הזאת שלנו, אני מקווה, מהגורם המוסמך ביותר כלומר; מדינת ישראל, משרד הבריאות, צריך לבדוק את האירוע כפי שהוא החליט נכון שהוא החליט כך, לשמוע את כל האנשים, כולל כמובן את האימא, וכולל באמת גם את הצד הזה ועם מומחים נוספים, ובאמת להגיע למסקנה מה באמת אפשר היה וניתן היה לעשות כדי שאולי אירוע כזה לא היה קורה.
● רם תדמור; יש סיכוי שאחת המסקנות תהיה לא להעביר ילד לביה”ח אחר?
● ד”ר יצחק ברלוביץ; לא, לא. אנחנו אני חושב זה וודאי לא. זאת אומרת, יש יתרון בכך שבתי חולים מסוימים מתמחים בתחומים מאוד ייחודיים. יש להם יותר ניסיון. יש להם יותר ידע, יש להם יותר אמצעי אבחון וטיפול שלא ניתן לפזר אותם לכל בתי החולים במדינת ישראל. לנו חסר, למשל, אם במידה, והיה צורך למשל, בלהקרין את הילדה הזאת אז, אין לנו מכון הקרנה.
היינו צריכים להיעזר במכון הקרנה אחר, גם בנושא של אבחון. אחד האמצעים היום הבסיסיים ביותר לאבחון של מחלת סרטן הבלוטות, זה מכשיר אפט, או אפט .סי.טי, אין לנו מכשיר כזה ואני לא חושב, שבשלב הזה שמדינת ישראל, זה הדבר הכי חשוב שמדינת ישראל, צריכה שבכל ביה”ח יהיה אפט.סי.טי”.
◄ להאזנה בראיון – לחץ כאן
מערכת האתר מודה לדוברת המרכז הרפואי ע”ש א.וולפסון, חולון, הגב’ מיכל ויינשל שיינמן, בהבאת כתבה זו.
*רופא תורן, מגזין הבריאות והרפואה היומי של קול ישראל רשת א’ משודר בכל יום אחרי חדשות השעה 10:00 בבוקר, ובו מארח רם תדמור, העורך והמגיש של המשדר, את טובי המומחים מתחום הבריאות והרפואה בארץ. לשעה אינטראקטיבית של סקירת המתעדכן והמתחדש בעולם הרפואה. תמונה עולמית ומקומית משדות המחקר, הטיפול והתרופות; סוגיות של כירורגיה, חיסונים ומניעה, בשילוב עם שאלות המאזינים.
Add Comment