פורום כאן נעים

חדרה בחקירה: שלושה עשורים של שחיתות

זה אחר זה, נקראו ראשי העיר לחדרי החקירות, בחשד שקיבלו שוחד מקבלנים. המשטרה שתלה מצלמות ומיקרופונים בלשכת ראש העירייה צבי גנדלמן כדי לבדוק אם נתן שוחד בחירות לקבלן סמי לוי. כתבתה של איטה גליקסברג. מתוך חדשות השבוע 08.06.18

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – זוחלים

זוחלים - מדוע הנחשים ויתרו על הרגליים, ההבדל בין נשיפה לשיפה, מטבעונים עושים אהבה, ההצלחה הגדולה של הצפע, והחרדון הקדמון מהערבה. צלם ובמאי: משה אלפרט. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

ד"ר אופיר ארצי על נזקי עור הפנים

ד"ר אופיר ארצי מומחה ברפואת עור ומין, המרכז המשולב לאסתטיקה, מחלקת עור על נזקי עור הפנים. "חיים בריא" עם פרופ' קרסו.

מפעל הפיס

גולים מהסרטים…

גולים שאם הם לא היו מצולמים לא הייתם מאמינים שכבשו אותם בדרך הזו!

נעים לעקוב אחרי

אינטרנט

יון פדר, עורך הראשי YNET: אין כבר משמעות למושג הפרטיות. פרטיות זה פאסה

יון פדר, עורך הראשי YNET, אמר הדברים ביום עיון בנושא פרטיות וחשיפה ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי; "איומי הפרטיות הגדולים ביותר, אותם כל ישראלי חווה, הם פרי יוזמות פרלמנטריות שמקורן בכנסת" ◄ גיא בקר, קרימינולוג; "אם אנו מפחדים להתנהל באינטרנט ומגבילים את עצמנו, אזי הפרטיות שאנו שומרים עליה לא שווה דבר".
יון פדר, עורך הראשי YNET: אין כבר משמעות למושג הפרטיות. פרטיות זה פאסה
יון פדר, עורך הראשי YNET: אין כבר משמעות למושג הפרטיות. פרטיות זה פאסה

איגוד האינטרנט הישראלי ערך הבוקר (חמישי), יום עיון דוברים פרלמנטריים, בנושא "פרטיות וחשיפה ברשת: איפה עובר הגבול?", אשר נפתח בפאנל בהנחייתה של ליאת רון, כתבת מוסף סוף השבוע של ’גלובס’ ופרשנית בלילה כלכלי. במהלך הפאנל, התייחס יון פדר, העורך הראשי של ynet – אתר החדשות והתוכן שבבעלות קבוצת ידיעות אחרונות, לגורמים המאיימים על שינוי תפיסת הפרטיות של משתמשי האינטרנט; "מה שהשתנה בתפיסת הפרטיות של היום, היא הזכות להישכח. בעולם החדש שום דבר לא נשכח. אנחנו מתעדים את עצמנו, והעולם אוגר עלינו נתונים. הגורם האמיתי שמאיים על הפרטיות שלנו, הם מיזמים שמקורם בכנסת. לחלקם יש אמנם מטרה נכונה, אך איומי הפרטיות הגדולים ביותר אותם כל ישראלי חווה, הם פרי יוזמות פרלמנטריות".

פדר, מביא לדבריו; "לדוגמה את ’חוק המאגר הביומטרי’, שאם יתממש ויהפוך לחוק, תהיה ישראל היחידה בעולם שתחזיק מאגר טביעות אצבע של כל תושביה. עוד פיילוט מוזר למדי, אך צודק בעיקרו, זו הקמת ’הרשומה הרפואית הלאומית’. מדובר ברצון נכון בבסיסו, המיזם, יעניק מידע רפואי שישמש כל רופא שתגיעו אליו, אך מתנהל באופן לא נכון; חוק נתוני התקשורת; עיר ללא אלימות של העיריות, שמרשתת את העיר במצלמות, ועוד. מיזמים אלה יחד, יוצרים עלינו מאגר מידע עצום ומפחיד. אנו מאוימים ע"י ממשלתנו אנו.

למיזמים אלה, מוכרח להתלוות מערך של חיסיון מידע ושמירת הפרטיות. הבעיה, אינה בעצם קיומו של המיזם, אלא בחוסר המודעות לצורך לשמור על הפרטיות שלנו. בעולם שבו כל הרשתות מחוברות ומקושרות לאינטרנט, ניתן לחשוף כל דבר עלינו בעזרת תחכום בסיסי בלבד". סיכם יון פדר, העורך הראשי של אתר ynet.

מומחה להיבטים של פסיכולוגיה חברתית, מביה"ס לקרימינולוגיה ב’אוניברסיטת חיפה’, קרימינולוג גיא בקר, התייחס לאפשרות להנהיג רגולציה על נושא הפרטיות, ואמר, כי; "מצלמות שמפוזרות ברחובות, שנועדו למנוע אלימות, עשויות להוות איום על הפרטיות שלנו, כי אנו מתועדים. אך במקרה זה מחיר הויתור על הפרטיות עדיף, מפני שאם לא נצא מהבית עקב פחד מאלימות, אזי הפרטיות שאנו שומרים עליה לא שווה דבר.

יש מקום לרגולציה, אך יש לזכור, כי רגולציה עשויה לפגוע בחופש. רגולציה צריכה להתבצע באופן מינימלי ומאוזן. במידה והמדינה תשלוט על תכנים נכנסים ויוצאים, זה יתבצע באופן טוטליטרי וזה בעייתי".

בר גפן: אף אחד לא קורא ציוצים שלי, כדי לדעת עליי, אלא כדי ללמוד על עצמו. אני כלי

המגישה ב’ערוץ 2’, העיתונאית לינוי בר גפן, אמרה בפאנל, שערך איגוד האינטרנט הישראלי, כי; "בואו נפרק חשיפה לשני סוגים; חשיפת נתונים כמו כתובת הבית או מספר חשבון הבנק, היא חשיפה שעשויה להיות מסוכנת. מאידך, חשיפת רגשות ודעות דווקא "מתגמלת", לדעתי, והסיכוי שתוביל לפגיעה הינו קטן. אנו נמצאים בסוג של תקופה קתולית, בה הווידוי הוא תחליף לתיקון. במקום לתקן, ניתן לספר ברשת עד כמה אתה גרוע ולקבל אמפטיה.

יש לי בשורה, אולי קצת לא נעימה למי שחושש לחשוף את עצמו ברשת; אתם לא כאלה מעניינים. אנשים לא קוראים את הטור של דנה ספקטור, כדי לדעת משהו עליה, הם משתמשים בקריאת הטור שלה ,כדי ללמוד משהו על עצמם. אותו דבר ברשת. אף אחד לא קורא ’ציוצים’ שלי ברשת, כדי לדעת עליי, אלא כדי ללמוד על עצמו. אני כלי". סיכמה בר גפן.

בסיכום הפאנל, סיכם, יון פדר; "שום גוף ממשלתי לא יוכל לעשות רגולציה על ’גוגל’ או ’פייסבוק’. הם חזקים יותר מכל ממשלה בעולם. בעולם בו אנו מתווכים את חיינו באמצעות מערכות כמו; גוגל או פייסבוק, שעוסקות בכל, בידור, חברתיות, חדשות, חיפוש ועוד, אין כבר משמעות למושג ה’פרטיות’. פרטיות, זה פאסה".

איגוד האינטרנט הישראלי

איגוד האינטרנט הישראלי, הינו גוף בלתי תלוי וללא מטרת רווח הפועל לקידום האינטרנט לכלל הציבור בישראל. יעדי האיגוד הינם פיתוח ושיפור שירותי התשתית החיוניים לקיומו של האינטרנט בישראל, והרחבת השימוש באינטרנט לאזרחי ישראל למטרות חינוך, למידה, בידור, מסחר, וקשר לממשל.

כל זאת תוך שמירה על האופי הפתוח והגלובלי של האינטרנט לתועלת הקהילה והסרת חסמי גישה חברתיים, טכנולוגיים ורגולטוריים. פרטים נוספים ,ניתן למצוא באתר האיגוד; איגוד האינטרנט הישראלי




  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    Add Comment

    Click here to post a comment

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    דילוג לתוכן