חיליק רוזנבלום, יו”ר מלר”ז; “זו השנה הראשונה בה עמותת מלר”ז, לקחה על עצמה יחד עם משרד החינוך, ומכון דוידסון, לקדם הכנת המחקרים בתחום הסביבה בתיכונים ותוצאות התלמידים מרגשות את כולנו. אין ספק כלל, כי הנחלת הידע הסביבתי לבני הנוער, משפר את איכות חיי כולנו…”.
מלר”ז: תלמידי הדסה נעורים חקרו מים אפורים, סימנס ישראל, הפנימה ותבנה מתקן הדגמה
משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, מכון דוידסון עם עמותת מלר”ז, משתפים פעולה בפרויקט “חוקרים סביבה”, המיועד לתלמידי מגמות מדעי הסביבה. במסגרת הפרויקט, מוזמנים תלמידי מדעי הסביבה, העוסקים בעבודות ה’אקוטופ’ להגיש את עבודותיהם לשיפוט. אקוטופ, הוא מיני מחקר שמטרתו לאפשר לתלמידים להתנסות ביישום עקרונות במדעי הסביבה, באמצעות עבודה מעשית בשטח. העבודה, כוללת קריאה, תצפיות, ניסויי מעבדה, סקרים ו/או ראיונות. עבודת המחקר, שנעשית בסיוע מנחה (מורה או חוקר), מתמקדת באחד מתוך מכלול נושאים העוסקים ביחסים בין האדם לסביבה.
העבודה, שוות ערך ליחידת לימוד אחת שהן כ-90 שעות לימוד, ומהווה 20% מציון מבחן הבגרות במדעי הסביבה ברמה של 5 יחידות לימוד.
בתיכון “הדסה נעורים” הנמצא בין נתניה ומושב בית ינאי, בחרו להתעמק במחקר העוסק בניסיון להציע פתרון לבעיית המים המיועדים להשקיית שטחים ירוקים בכפר הנוער “הדסה נעורים”, לאור בעיית המים בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט.
מאז כניסתו לתוקף חוק “היטל השקיית גינות פרטיות” בתאריך 01/11/08, עלו מחירי המים והשקיית השטחים הירוקים בשטח הכפר, הופסקה. כתוצאה מכך, איבד הכפר, מהערך האסתטי והסביבתי שלו. מחקר זה, נערך במטרה לשחזר את מראהו הקודם של הכפר בעזרת מציאת תחליף להשקיית הגינות במי ברז.
מים דלוחים או מים אפורים (Greywater), הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר. כמויות משמעותיות של מים דלוחים מגיעות ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה, ובמידה פחותה גם ממזגנים.
תהליך מיחזור של מים אפורים
שימוש במים דלוחים להשקיית גינה, הזרמה אל מכלי ההדחה של האסלה, שטיפת רצפות, וכדומה, חוסך במים שפירים ובעלותם הגבוהה. המים הללו אינם ברמת מי השתייה, ולא עומדים בתקן הנדרש לאספקה ביתית, ולכן אסור לעשות בהם שימוש שיש בו מגע עם הגוף.
שאלות המחקר לתלמידי תיכון “הדסה נעורים”, הייתה מהי ההשפעה של השקיית הצמחים ב”מים אפורים” שהינם (מי מקלחות בריכוזי הסבון השונים), על תהליכי הנביטה והצימוח (אחוזי הנביטה, גובה הצמח, אורך השורש, עוצמת הפוטוסינתזה, משקל יבש) של צמחייה חד-שנתית? כאשר ההשערה הייתה שככל שריכוז הסבון במים, יהיה נמוך יותר, כך הנביטה והצימוח של הצמחים, יהיו טובים יותר.
הניסוי נערך במעבדת בית הספר “הדסה נעורים”, וכלל את השלבים הבאים; הכנת מצע גידול (תערובת קרקע); הכנת מי השקיה בריכוזים שונים של סבון (“מים אפורים”); ניסוי מקדים, בו נבדקה השפעתו של ריכוז סבון המחושב על פי היחס של המים והסבון במקלחת ממוצעת; ניסוי, המבוסס על 4 טיפולים, בהתאם לריכוזי הסבון במים; איסוף תוצאות הניסוי, ועיבודן.
בעקבות המחקר, בתום הניסוי, נערכה הצגת התוצאות בחברת Siemens-Israel – סימנס ישראל המחלקה לטכנולוגיות המים, והוחלט על בניית מתקן-הדגמה להעברת מי מקלחות למדשאות האצטדיון בכפר הנוער, בהתבסס על תוצאות המחקר הנוכחי, ובניסיון לתת פתרון לשימוש חוזר במים בשטח הכפר.
חיליק רוזנבלום, יו”ר מלר”ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל), אמר, כי; “זו השנה הראשונה בה עמותת מלר”ז, לקחה על עצמה יחד עם משרד החינוך, ומכון דוידסון, לקדם את הכנת המחקרים בתחום הסביבה בתיכונים ותוצאות התלמידים מרגשות את כולנו. אין ספק כלל, כי הנחלת הידע הסביבתי לבני הנוער, משפר את איכות חיי כולנו, וההוכחות ליעילותן המעשית הוכחה בניסוי זה.
Add Comment