פרס ישראל על מפעל חיים לחוקר ארץ ישראל למר עזריה אלון, ממקימי החברה להגנת הטבע על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל, ולכב’ הרב חיים דרוקמן על תרומתו לחינוך הנוער הדתי-ציוני בישראל שבמשך כל השנים פעל ופועל הרב דרוקמן לקירוב בין חלקי העם, מתוך אהבת ישראל.
עזריה אלון והרב דרוקמן הם חתני פרס ישראל על מפעל חיים, תשע”ב
חתני פרס ישראל בתחום מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, לשנת ה’תשע”ב (2012), הם; מר עזריה אלון, וכב’ הרב חיים דרוקמן, כך בישר אתמול (ד’), שר החינוך, מר גדעון סער, לאחר שאישר את המלצת ועדת הפרס, בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) יעקב טירקל, וברך את חתני פרס ישראל.
וועדת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע”ב, כתבה, בין נימוקיה, כי; “פרס ישראל, מוענק למר עזריה אלון על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל בזכות היותו אבי רעיון שמירת הטבע, אהבת הארץ, טיפוח והנחלת החינוך לידיעת הארץ, טבע ונופי הארץ, טיולים וחקר ארץ ישראל, והגנה על הטבע, וערכי הסביבה במשך עשרות שנים. על כתיבת עשרות ספרים ומאמרים ועל פעילותו הציבורית הענפה בנושא”.
“פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע”ב, מוענק לכב’ רב חיים דרוקמן על פעילותו רבת החשיבות בתחומי חינוך הנוער הדתי-ציוני במדינת ישראל. מתוך ראייה ממלכתית היה ממקימי ישיבות ההסדר, המשלבות בין שירות צבאי ללימוד תורה, יזם והקים את הפנימייה הצבאית התורנית לפיקוד, הישיבה הגבוהה “אור עציון”, ועומד בראש ’מרכז ישיבות בני עקיבא’. ברגישותו לאהבת עם ישראל, פעל לקירוב בין חלקי העם, קליטת עלייה, והנהגת בית הדין המיוחד לגיור, לרבות גיור קטינים, והקמת מערך לקליטת העולים מחבר העמים ומאתיופיה”.
השופט בדימוס יעקב טירקל, שימש כיו”ר ועדת הפרס, כאשר לצידו חברי הוועדה; רו”ח משה ליאון, מר אברהם נתן, פרופ’ פואד פארס, ופרופ’ פנינה קליין.
◄ עזריה אלון – קורות חיים ונימוקים;
עזריה אלון, נולד ב-15 בנובמבר 1918 באוקראינה לשרה וחיים קוזירובסקי. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925, והתיישב עם משפחתו במושב כפר יחזקאל אשר בעמק יזרעאל. בשנת 1932 עברה המשפחה, שכללה גם את אחיותיו; כרמלה, ויפה, ל-קריית חיים. כעבור שש שנים, בשנת 1938, חזר אל העמק, והצטרף כחבר לקיבוץ בית השיטה, מקום מגוריו עד היום. בשנת 1952, נישא ל-רות אלון (רות דיאמנט), ולהם ארבעה ילדים.
אלון, נמנה עם מייסדי החברה להגנת הטבע ומאבות נושא שמורות טבע בישראל. כמו כן עסק בתפקיד של מורה דרך ומדריך לידיעת הארץ שנים רבות. מאז 1992 הוא מלמד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. בשנת 1959, החל להגיש את התוכנית “נוף ארצנו” ב”קול ישראל” ועשה זאת ברציפות במשך למעלה מ-50 שנה. הוא נכנס ל”ספר השיאים של גינס” כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו. בשנת 1966, זכה ב’פרס רשות השידור’ (ראשון מקבלי הפרסים מטעם הרשות) על תוכניתו.
בשנת 1969 הוא ערך את ספרו של וולטר פרגסון, בשם; “מדריך לציפורי ארצנו”. כמו כן, שימש אלון, כעורך הראשי של האנציקלופדיה “החי והצומח של ארץ ישראל”, וחיבר עשרות ספרים בנושאי; טבע, וידיעת הארץ. כמו כן, חיבר ספרי ילדים המקרבים את הקוראים הצעירים לנושא הטבע ושמירתו.
עזריה אלון, מדגיש את זיקתו לטבע ולפשטות גם בהופעתו החיצונית. בשנת 2011 הוצגה התערוכה “עזריה אלון -תצלומים, מדבר-קיבוץ-טבע, 1940-1990” במשכן לאמנות ע”ש אתר ובבית שטורמן בעין חרוד.
▼ פרסים ותוארי כבוד;
אלון, זכה במספר פרסים כהוקרה על עבודתו למען איכות הסביבה, ולמען הטבע בישראל;
עזריה אלון, חתן פרס ישראל על מפעל חיים, תשע”ב
• 1977 – פרס צימרמן לאיכות הסביבה.
• 1980 – פרס ישראל (עם החברה להגנת הטבע).
• 1984 – פרס יו”ר הכנסת לאיכות החיים והסביבה.
• 1991 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן.
• 1994 – פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.
• 2008 – “אות מפעל חיים להגנה על הסביבה” מטעם המשרד להגנת הסביבה.
• 2010 – פרס הרצל מטעם עיריית הרצליה.
• 2012 – פרס ישראל למפעל חיים.
כמו כן, אלון, חבר ב-500 Global של UNEP, תואר המוענק מדי שנה למוסדות ולאישים נבחרים על תרומתם המיוחדת לאיכות הסביבה. אלון, נכלל בקבוצה הראשונה של מקבלי התואר בשנת 1987. לרגל הגיעו לגבורות, יצא לכבודו בשנת תש”ס, הספר “נופי ארץ ישראל – מבחר מאמרים על טבע, נוף וידיעת הארץ”, בהוצאה משותפת של “אריאל” ו-החברה להגנת הטבע.
● היה ממקימי החברה להגנת הטבע בשנות החמישים.
● אבי רעיון שמורות הטבע בישראל.
● חיבר עשרות ספרים בנושאי ידיעת הארץ, טבע הארץ, נופי הארץ, טיולים וחקר הארץ.
● הטיף ופעל לשמירת הטבע וערכי הסביבה עשרות שנים לפני שהנושאים הללו נכנסו לתודעה כללית.
● ממשיך לשדר בגיל 93 מדי שבוע את פינתו ברדיו.
▼ מספרי ספרי עזריה אלון;
• פרחי הר וגיא הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955
• על פני סיני, בשיתוף עם מיכה ברעם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשי”ז 1957
• על העצים ועל האבנים – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי”ח
• אלף בית של ציפורים – הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ”א 1961
• אלף בית של חיות – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ”ה, 1965
• 77 שיחות על טבע – הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ”ח-תשכ”ט (2 כרכים)
• שבילים במדבר – הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ”ט, 1969
• עצי בר בישראל, עם יואב ויזל, הוצאת רשות שמורות הטבע וקק”ל, תש”ל 1970
• סיני – אלבום מצילומי 5 צלמים, הוצאת “שקמונה” חיפה 1972
• כישרון לארץ ישראל – הוצאת זמורה-ביתן-מודן תשכ”ט 1979
• פרחים יפים בהר – הוצאת עם עובד, תש”מ
• פרחים יפים בנגב – הוצאת עם עובד, תשמ”א
• ישראל – טבע ונוף – הוצאת מודן, תשמ”ב
• 300 פרחי בר בצבעי הקשת – הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ”ג 1983 – יצא לאור גם בערבית (1992), אנגלית (1993) ורוסית (2006)
• עץ ושיח, עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל, הוצאת החברה להגנת הטבע 1991 – יצא לאור גם בערבית
• איריסים – משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ”ב
• אלף בית של קיבוץ עם חיתוכי נייר של אראלה הורביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1993
• יש אריה על העץ חוויות ממזרח אפריקה, מסופרות לילדים – הוצאת “כרטא” 1993
• אסור להרגיז פיל – הוצאת “כרטא” 1993
• יופי של סביבה לכיתות ג’ ד’, ספר התלמיד + מדריך למורה, הוצאת “רכס” והחלה”ט, תשנ”ג 1993
• אני ואתה נשנה את הסביבה לכיתות ה’ ו’, ספר התלמיד + מדריך למורה
• מה יכול ילד לעשות – הוצאת “רכס” והחלה”ט, 1994 – יצא לאור גם בערבית בשם “מאד’א ימכן לולד עמלה”
• חי וצומח במדליוני ישראל, עם יעקב שורר – הוצאת החלה”ט תשנ”ד 1994
• עורב ושמו טוטו – הוצאת כרטא, תשנ”ח 1998
• לטייל עם עזריה אלון הוצאת כרטא תשנ”ח 1998
• ארץ נהדרת – מדריך כרטא לארץ ישראל – הוצאת כרטא ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס”א
• מדריך כרטא – שמורות טבע וגנים לאומיים – הוצאת כרטא, תשס”ג
• שבעת המינים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס”ה 2005
• מדריך כרטא לטיול בין פרחים – הוצאת כרטא, תשס”ז
• פרחי בר בישראל, הוצאת גולד בנד – תלמה (ללא ציון תאריך).
• עורך: אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל (12 כרכים) 1980 – 1990
• לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל 1984 – 1987.
◄ הרב חיים דרוקמן – קורות חיים ונימוקים;
הרב חיים דרוקמן, בן יחיד להוריו ר’ אברהם מרדכי, ומילכה דרוקמן, נולד בפולין בשנת 1932 – תרצ”ג. חיימק’ה הצעיר עבר את מוראות השואה וניצל מספר פעמים ממוות ודאי, סיפור הצלתו מהווה עד היום את המוטיביציה לפעילותו, ולתחושת הנצחון על הצורר הנאצי והאויבים הקומוניסטים.
בשנת 1944- תש”ד, תוך כדי המלחמה, הצליח לעלות ארצה בגפו, באוניית מעפילים. נקלט במוסד “עליה” בעיר פתח תקוה, מאוחר יותר הצליחו גם הוריו להגיע ארצה. חיים הנער, המשיך בלימודיו בישיבת “בני עקיבא” ב-כפר-הרא”ה. מאוחר יותר עבר ללמוד בישיבת “מרכז הרב” ב-ירושלים, והיה מקורב מאוד לראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל, ומתלמידיו המובהקים.
▼ חינוך;
בד בבד עם לימודיו היה הרב דרוקמן, פעיל מרכזי בתחומי הנוער והחינוך הדתי. הוא שרת בצבא, במסגרת הנח”ל, בגרעין של תנועת “בני עקיבא”, ומאז שנת תשי”ב- 1952 (ועד היום) הינו חבר ההנהלה הארצית וממורי דרכה של תנועה זו. פעילותו הנמרצת במסגרת תנועות הנוער, מביאה לידי ביטוי את אמונתו העמוקה בכוחו של הנוער ובחשיבות חינוכו.
בשנת תשי”ד – 1954, היה הרב דרוקמן מהוגי רעיון “ישיבות ההסדר” לשילובם של בני הישיבות במסגרת השרות הצבאי, מתוך תחושת שותפות לאומית ואחריות למדינת ישראל ועמד שנים ארוכות בראש הארגון. חניכיו – תלמידיו היו, בשליחותו, המחזור הראשון של ’ישיבות ההסדר’, והיום רבים מהם מכהנים בעמדות חינוכיות ותורניות בכירות, הכול בזכות אותה דרך שפרץ הרב דרוקמן.
בשנת תשכ”ד (1964) הקים הרב דרוקמן את הישיבה התיכונית – ישיבת בני עקיבא “אור עציון” שבמרכז שפירא (לזכרם של הקדושים, חללי כפר עציון). הישיבה התיכונית אור עציון, כוללת בתוכה מכללה קדם-צבאית תורנית לפיקוד (פנימייה צבאית), שהיוותה בזמנה בשורה חדשה לציבור הדתי-לאומי, שילוב של ישיבה ומכללה קד”צ, המכשירה נערים צעירים לשמש בתפקידי פיקוד בצה”ל הרואים את עתידם כאנשי צבא וחפצים לשמור על אורח חיים תורני.
מפקדים בכירים רבים בצבא היום, רובם בתפקידי פיקוד במגוון יחידות צה”ל נמנים על בוגרי הפנימייה הצבאית אותה הקים בזמנו הרב דרוקמן, ועומד בראשה עד היום. לצידה של הישיבה התיכונית ומסגרת הפנימייה הצבאית, יסד הרב דרוקמן בשנת תשל”ז (1977) את הישיבה הגבוהה “אור עציון”, שהייתה לאחת מישיבות ההסדר הגדולות בארץ. תלמידי ישיבת “אור עציון” משרתים בצה”ל במסגרת ישיבות ההסדר.
בישיבה לומדים כ-250 תלמידים, מהם כ-50 אברכים, שחלקם מתגוררים במקום וחלקם בעיירה הסמוכה קרית מלאכי, שם פועל מרכז תורני “מרכז נריה”, המשלב לימוד עם פעילות חינוכית, תורנית וקהילתית בעיר קרית מלאכי.
מתוך רגישות מיוחדת לצורכי הדור והשעה, נוסד על ידי הרב דרוקמן בשנת תשנ”ו (1996) בית מדרש גבוה לבנות – “אורות עציון”.
ב”אורות עציון” לומדות בנות- “תורה לשמה” במשך שנה, מתוך מגמה לקחת עימן צידה לדרך, להמשך לימודיהן ועיסוקיהן ולהקמת בתים של תורה בישראל. הרב משמש עד היום כנשיא המדרשה.
בשנת תשנ”ו (1996) נקרא לדגל ע”י הרב משה צבי נריה זצ”ל ויבל”א הרב אברהם צוקרמן שליט”א, ומאז מכהן הרב דרוקמן גם כיו”ר מרכז ישיבות בני-עקיבא. רשת ’מרכז ישיבות בני-עקיבא’ מונה כיום 60 מוסדות, ביניהם ישיבות הסדר, מדרשות לבנות, ישיבות תיכוניות, אולפנות ומכינות קדם צבאיות. מוסדות אלו פזורים בכל רחבי הארץ, ובהם כ-21,000 תלמידים ולמעלה ממאה אלף בוגרים המהווים את הגרעין המוביל של דור הכיפות הסרוגות. הרב דרוקמן הוא מורה הדרך של רשת זו, ומתווה את דרכה החינוכית והערכית.
▼ חברה;
במשך כל השנים פעל ופועל הרב דרוקמן לקירוב בין חלקי העם, מתוך אהבת ישראל אמיתית ובעצם, בכל מסגרות העשייה הרבות המגוונות שלו, דחף הרב תמיד את תלמידיו לשילוב של תורה ארצישראלית שמביאה לידי מעשה בחיי היום-יום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. במשך כל חייו מהווה הרב דרוקמן, דמות מחברת. עוד בצעירותו בתקופה שבה היה שליח בנ”ע בארה”ב, עסק בקירוב בני הנוער ליהדות וציונות ועודד אותם לעלות ארצה. בהיותו תלמיד בישיבת מרכז הרב, היה מעורב מאוד במסלולי ’הכשרה’ של עולים צעירים במסגרות שונות נתיב, בנ”ע עולמי, ועוד.
במשך תקופות ממושכות העביר שיעורים וחוגי יהדות לנוער בקיבוצי התק”ם והשומר הצעיר, קבוצה בולטת הייתה בקיבוץ נגבה בתקופת מלחמת יום הכיפורים. קשרים שחלקם קיימים עד היום.
הרב מהווה אוזן קשבת וראש גשר לכל חלקי העם, כפי שניתן לחוש במגוון הנשים והאנשים שמתדפקים על דלת ביתו ומשרדו בכל שעות היום והלילה. הרב, מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים העומדים בלב החברה הישראלית, בתחומי הדת והמדינה, פוליטיקה ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים, ומהווה כתובת למנהיגי המדינה לעצה ותושייה.
▼ עליה;
אחד התחומים הבולטים בהם עוסק הרב דרוקמן, מזה שנים הוא קליטת עליה תוך דגש מיוחד על שילוב העולים בתוך החברה הישראלית.
הרב חיים דרוקמן, חתן פרס ישראל על מפעל חיים, תשע”ב
בתחילת שנות ה-80 עם ראשיתה של העלייה הגדולה מרוסיה, נוכח מצוקתם הקשה של העולים החדשים ממדינות חבר העמים, שחפצו להתגייר ולהשתלב בארץ כאזרחים מן המניין ואילו הליכי הגיור הארוכים (שטמנו בחובם נושאים פרוצדוראליים מסובכים) היו נראים להם כמכשול גבוה שלא כדאי להתחיל ולנסות לעבור.
יזם הרב דרוקמן, (בעידודם של הרבנים הראשיים, הרב גורן זצ”ל, ולאחריו הרב מרדכי אליהו זצ”ל) את פתיחתו של בית דין מיוחד לגיור, במסגרת פעילות בתי הדין הכלליים של הרה”ר לישראל.
בנוסף לתחום הגיור, הקים הרב דרוקמן, כחלק ממוסדות ישיבת ההסדר, מרכז לבני נוער עולי חבר העמים. מרכז ייחודי זה, הביא בני נוער לתקופה של מספר חדשים, בהם למדו עברית, השתלבו בתוך קהילת הישיבה, חלקם אף שירתו בצבא במסגרת הישיבה, וכך קיבלו את הכלים לחיות כיהודים וכאזרחים במדינת ישראל.
במקביל, נשלחו תלמידי מן הישיבה באופן קבוע לערים שונות בחבר העמים, כדי ללמד יהדות ולעודד את העלייה לארץ ישראל, והכול בהנחיה ובעידוד של הרב דרוקמן, תוך שהוא עצמו מגיע אל המקומות הללו, כדי לחזק את היהודים ואת תלמידיו שנשלחו לשם.
בשנת תשנ”ז (1997), נקרא הרב דרוקמן, לעמוד בראש ועדה לגיור קטינים במשרד ראש-הממשלה (“ועדת נאמן”).
בשנת תשס”ד (2004), נענה הרב דרוקמן לבקשתו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, וקיבל על עצמו לרכז את נושא הגיור במדינת ישראל, ומאז ועד היום מכהן הרב דרוקמן, כראש מערך הגיור אשר הוקם במשרד ראש הממשלה.
בעת “העלייה מאתיופיה”, ראה הרב דרוקמן, חשיבות גדולה בהגשת עזרה פיזית ורוחנית למשפחות העולים. העלייה מאתיופיה אופיינה בקשיי קליטה רבים, ועל כן, ראה הרב דרוקמן, כצורך להעמיד מנהיגות צעירה וחזקה מתוך העדה. לשם כך הקים הרב את ’אור מאופיר’ מכינה ישיבתית לבני העדה, מוסד שזכה להוקרה ע”י נשיא המדינה על הפעילות למען קליטת העליה. בוגרי המכינה השתלבו במערך החינוכי בחיי החברה הישראלית, בתפקידי פיקוד במערכת הצבאית, ואף הצמיחו מתוכם מנהיגים ורבני קהילות. המכינה מהווה את אחת ההצלחות הגדולות ביותר בתחום קליטת יהודי אתיופיה.
▼ פעילות ציבורית;
בין השנים תשל”ז עד תשמ”ט (1977-1989) ותשנ”ט עד תשס”ג (1999-2003), כיהן הרב חיים דרוקמן כחבר כנסת. במסגרת זו הוא שימש בין השאר כסגן השר לענייני דתות, חבר בועדות חוץ ובטחון, חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים, חינוך, קליטה ועליה ועוד. בעבודתו הפרלמנטרית, היווה הרב דרוקמן לאורך השנים דמות מגשרת בין נציגי הזרמים השונים ונחשב לח”כ פעיל ואהוד על כל יושבי ועובדי בית המחוקקים.
נדבך חשוב בהשקפת חייו של הרב דרוקמן הוא ראייתה של עצם הקמת מדינת ישראל כחלק מרכזי והכרחי מהתהליך הארוך בגאולתו של העם היהודי. כפועל יוצא של תפישה זו, מחנך הרב את תלמידיו ליטול חלק מרכזי ופעיל בעשייה הלאומית על כל סוגיה וצרכיה.
במשך עשרות שנות פעילותו החינוכית העמיד הרב דרוקמן, אלפי תלמידים הפזורים ברחבי הארץ ובעולם, שותפים בכל תחומי העשייה החינוכית והציבורית ועוסקים בכל תחומי החיים מתוך תחושת אחריות מלאה לעם ישראל, לארץ ישראל ולמדינת ישראל, והכול – מתוך שאיבת הכוחות מ’תורת ישראל’.
חלק מהמידע אודות חתני פרס ישראל על מפעל חיים, תשע”ב, הובא מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
Add Comment