פורום כאן נעים

הצהרות ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארגנטינה

הצהרות ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ונשיא ארגנטינה מר מאוריסיו מאקרי לאחר פגישתם היום (שלישי).

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד”א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

אודטה שוורץ האמנתי לו | עוד גבר מתחזה

העיתונאית אודטה שוורץ, על גבר מתחזה שהייתה עמו ביחסים: האמנתי לו | הכתב חיים אתגר, ערוץ 2.

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף אריה

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף הלביאה

ילד מיוחד, וסוס מיוחד | חובה לצפות

כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של בני ארז הלוקה ב'תסמונת ויליאמס' והסוס הרגיש.

מפעל הפיס

צהל איתם – ולמענם

צהל איתם - ולמענם | כך נראה ההאקתון הצה"לי שמפתח פתרונות לקשיים של ילדים אוטיסטים. עוד טכנולוגיות שפותחו בפרויקט המיוחד, עכשיו באתר צה"ל: http://bit.ly/2vsq4w7

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

נעים לעקוב אחרי

זוכי פרס ישראל

פרופ’ יואב בנימיני חתן פרס ישראל, תשע”ב, בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה

תרומתו העיקרית של פרופ’ יואב בנימיני חתן פרס ישראל, תשע”ב, היא בגישה החדשנית ופורצת הדרך, “שיעור התגליות השגויות”, שהוצעה על ידו בשיתוף עם פרופ’ יוסף הוכברג. גישה זו שינתה את האופן בו בוחנים בעיות בהן נדרשת בחינה סטטיסטית של מספר השערות רב.
פרופ’ יואב בנימיני חתן פרס ישראל, תשע
פרופ’ יואב בנימיני חתן פרס ישראל, תשע”ב, בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה

“פרופ’ יואב בנימיני, הוא דוגמא של שילוב בין ’סטטיסטיקאי יישומי’, התורם לענפי מדע רבים בעולם ובארץ, לבין ’סטטיסטיקאי תיאורטי’, המפתח כלים סטטיסטיים חדשים. תרומתו העיקרית של פרופ’ בנימיני היא בגישה החדשנית ופורצת הדרך, “שיעור התגליות השגויות”, שהוצעה על ידו בשיתוף עם פרופ’ יוסף הוכברג. גישה זו שינתה את האופן בו בוחנים בעיות בהן נדרשת בחינה סטטיסטית של מספר השערות רב. גישה חדשנית זו, שנתקלה בחדשנות, בתחילת דרכה הפכה לשיטה מקובלת ביותר לניתוח השערות מורכבות בתחומי מדע נרחבים” – כך קבעה, ונימקה וועדת פרס ישראל, בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה, את החלטתה לבחור השנה את בפרופ’ בנימיני, כחתן פרס ישראל.

שר החינוך, מר גדעון סער, אשר הודיע אתמול (חמישי) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה, אמץ את המלצות וועדת פרס ישראל לשנת תשע”ב, וברך את פרופ’ בנימיני על זכייתו בפרס היוקרתי.

וועדת הפרס, מנתה את החברים; יו”ר פרופ’ בנציון זילברפרב, ולצדו החברים; פרופ’ אלכס צוקרמן, פרופ’ יוסף רינות, ופרופ’ יצחק מלכסון.

▼ פרופ’ יואב בנימיני (Yoav Benjamini) – קורות חיים

יואב בנימיני, נולד בשנת 1949 בארץ ישראל, ליוסף (יליד הארץ) ולטובה (שעלתה בצעירותה מפולין). סיים את ביה”ס התיכון הריאלי בחיפה בשנת 1966. לאחר פעילות חברתית בביה”ס ובתנועת הצופים התגייס לנח”ל, שירת במילואים שנים ארוכות ביחידות צנחנים, חי”ר ומודיעין, ועבר בתוך כך את מלחמות ששת הימים, יום כפור, ההתשה ולבנון, והשתחרר בדרגת סרן. נשוי ליעל, אב לשני בנים ובת, וסב לשלושה.

פרופ’ בנימיני, סיים את התואר הראשון בפיסיקה ובמתמטיקה (בהצטיינות) ואת התואר השני במתמטיקה באוניברסיטה העברית. ב-1976 החל בלימודי דוקטורט בסטטיסטיקה באוניברסיטת פרינסטון, וסיימם בראשית 1981. בשנת 1980, התקבל כמרצה, וחוקר בחוג לסטטיסטיקה בביה”ס למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, מקום שם הרצה בתקופות שבתון בשנים 1985-1987, ו-1993.

בשנת 1981, הצטרף לחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב, וקבל דרגת פרופסור מן המניין ב 2000. פרופ’ בנימיני, שימש כראש החוג לסטטיסטיקה וחקב”ץ (2003-2006) וכראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת תל אביב בשנים (2006-2011). בשנת 2009, הופקד על הקתדרה לסטטיסטיקה יישומית ע”ש נתן ולילי סילבר. באוגוסט 2011, יצא לשנת שבתון, אותו הוא מחלק בין אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת סטנפורד, בהן הוא נותן קורס העוסק בנושאי מחקרו. הקורס, מיועד לתלמידים לתארים גבוהים ונוגע בחזית המחקר בתחום.

עבודתו המדעית של פרופ’ יואב בנימיני, משלבת מחקר תיאורטי במתודולוגיה סטטיסטית עם מחקר יישומי העוסק בעיקר בבעיות מדעיות עתירות נתונים. בשני כיווני המחקר מרבה בנימיני, בשיתופי פעולה עם חוקרים אחרים, מהארץ ומהעולם.

כוון המחקר העיקרי של פרופ’ בנימיני, הוא ההשוואות המרובות. בשיתוף עם פרופ’ יוסף הוכברג מאוניברסיטת תל אביב, החל לעסוק במחקר בתחום. המחקר בתחום זה מתמודד עם הקושי לשמור על נכונות המסקנות הסטטיסטיות במחקרים מורכבים, בהם נבדקות השערות רבות. הדרך המקובלת להתמודדות עם הבעיה היא לשמור על סיכוי נמוך לטעות, ולו גם אחת. במחקרים גדולים דרישה מחמירה זו, מציגה בעיה רצינית למדענים בהקשותה על הסיכוי לגלות ממצאים במחקר. לכן, מיעטו להשתמש בה, והתוצאה הייתה ריבוי “תגליות סטטיסטיות” שלאחר זמן התבררו כשגויות.

פרופ’ בנימיני, ופרופ’ הוכברג, החלו ב- 1989 בעבודה על רעיון חדש בתחום: הם פיתחו קריטריון חדש, לו קראו “שיעור התגליות השגויות” (False Discovery Rate, FDR), וטענו שהשימוש בקריטריון זה מבטיח פשרה נאותה בין שמירה על יעילות המחקר ומתן הגנה בפני תגליות סטטיסטיות שגויות. בהתייחס לקריטריון זה, הם פיתחו שיטה לבדיקת השערות סטטיסטיות, השומרת על הקריטריון החדש. רעיון מהפכני זה, נתפס על ידי רבים מהעוסקים בתחום ההסקה הסטטיסטית כסטייה דרסטית מהמקובל, ונתקל בהתנגדות עזה. נדרשו חמש שנים עד שהתקבלה גרסה פשוטה של השיטה לפרסום (בנימיני והוכברג 1995, הידועה גם כשיטת BH), וחמש שנים נוספות עד שהתקבל לפרסום המאמר המקורי.

במשך עשור זה, הצליח פרופ’ בנימיני לעורר את עניינם של מדענים רבים ממיטב האוניברסיטאות בעולם בעבודה על FDR, ובאופן אישי שיתף פעולה עם אחדים מהם. הוא גם משך לנושא תלמידי מחקר רבים ששלושה מתוכם הם כעת חברי סגל במחלקות לסטטיסטיקה בארץ.

ביחד עם תלמידו דר’ יקותיאלי, פרסם בשנת 2001, מאמר תיאורטי המרחיב את יעילות השיטה לבעיות מעשיות בתחומים רבים. מאמר זה הוא המאמר מצוטט ביותר בעשר השנים האחרונות בעיתון המוביל בו פורסם (Annals of Statistics). בשנת 2005, כתבו השניים מאמר חדשני נוסף, בו הרחיבו את הגישה לבניית רווחי סמך מרובים, שהתפרסם כמאמר עם מתדיינים בעיתון סטטיסטי מוביל אחר (Journal of the American Statistical Assoc).

לאחרונה, פותחו טכנולוגיות מחקר חדישות המאפשרות ביצוע מהיר של מספר רב של בדיקות בניסוי אחד (High Throughput methods) בענפי מחקר רבים, כמו למשל ב’מחקר הגנומי’ וב’חקר המוח’. טכנולוגיות מחקר אלה, מחייבות התייחסות בו זמנית למספר רב של מסקנות אפשריות העולות מן הניסוי, מספר היכול להגיע למיליונים, ולכן העניין הכללי בגישת FDR, להשוואות המרובות עלה באופן דרמטי. חוקרים רבים נוספים פיתחו והוסיפו שיטות תחת קריטריון זה, וכולן משמשות באופן נרחב בתחומי מדע שונים.

מאמרם המקורי של בנימיני והוכברג הוא המאמר השלישי המצוטט ביותר בעולם הסטטיסטיקה מאז החל התיעוד של ISI , עם למעלה מ- 8500 ציטטות במאמרים אחרים. חשיבותו הוכרה במושב מיוחד של החברה המלכותית הבריטית לסטטיסטיקה, שהוקדש לקריאה מחודשת במאמר זה. במאמר שכתב לאחרונה (2010), התייחס פרופ’ Efron, מאוניברסיטת סטנפורד, לתוכנו של המאמר; “The second most striking theorem in post war statistics”.

בשנת 2000, בתמיכת מענק של הקרן הלאומית למדע, שנועד לאפשר התמחות בתחום חדש (FIRST), החל פרופ’ בנימיני, לעבוד בתחום הביואינפורמטיקה, והשתתף בשלבים הראשונים של התפתחות מחקרי מיקרואריי (Microarray) בגנומיקה. (מאמר היסוד שכתב בשיתוף עם תלמידתו דר’ ענת ריינר, צוטט למעלה מ- 500 פעם).

ביחד עם תלמידתו דר’ רות הלר, נכנס לתחום חקר המוח באמצעי הדמיה תוך כדי פעילות (functional MRI), תחום בו שיטת BH, הפכה להיות אחת משיטות הניתוח הסטנדרטיות המשמשות בחבילות התוכנה המובילות. הם הציעו במספר מאמרים שיטות חדשות, המנצלות את הפריסה המרחבית של נתונים על פעילות המוח. העבודה המשותפת עם חוקרים מתחום מדעי המוח, נמשכת עד היום (פרופ’ רפי מלאך, מ’מכון וייצמן’, פרופ’ תלמה הנדלר, ודר’ גלית יובל מ’אוניברסיטת תל אביב’), ופרופ’ בנימיני הוא חבר ב’ביה”ס למדעי המוח’ המוקם באוניברסיטת תל אביב.

במקביל, חבר פרופ’ בנימיני למחקריו של פרופ’ אילן גולני, מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, העוסקים בהתנהגות בעלי חיים. הם הנחו במשותף תלמידי מסטר ודוקטורט רבים. שיתוף פעולה פורה זה, בו הם מתמקדים בביולוגיה חישובית, זוכה לתמיכה רבה מצד קרנות מחקר בארץ ובעולם (NIH, ISF, BSF), והביא למספר רב של פרסומים בעיתונות המובילה בתחומי הביולוגיה החישובית, התנהגות בעלי חיים ומדעי המוח.

בתוך כך, נתקלו בבעיית ההדירות (replicability) של תוצאות מחקרי התנהגות במעבדות שונות, ומאמרם, בשיתוף עם תלמידם דר’ קפקפי, שהתפרסם בשנת 2006 ב- PNAS, הציע דרך סטטיסטית לטפל בנושא, באופן שהופך את המכשלה האפשרית ליתרון. בשנת 2010, הוזמנו להציג את גישתם זו, יחד עם תוצאות מחקריהם, בסימפוזיון ע”ש סאקלר על “מדידת התנהגות” שנערך על ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב.

לפרופ’ בנימיני, שיתופי פעולה מתמשכים נוספים עם חוקרים בתחומים אחרים. בגיאוגרפיה עם פרופ’ שנל, שעוסק בפיתוח מדדים כמותיים להטרוגניות חברתית, ב’רפואת עיניים’ עם פרופ’ סיגל ואחרים, בפסיכיאטריה עם פרופ’ חרמש, ב’רפואה משקמת’ עם פרופ’ כץ מנהל בית לוינשטיין, ובכלכלה, החל בשיתוף פעולה עם פרופ’ רובינשטיין בכריית מידע על התנהגות שחקנים.

לאחרונה, עוסק פרופ’ בנימיני, בהרחבה בנושא ההדירות (replicability) של תוצאות ניסוייות במדע, תוך התמודדות עם “קללת המנצח”: תוצאה שנראית מבטיחה ביותר במחקר ראשוני מאבדת את יתרונה במחקרי המשך. מאמר סקירה בנושא זה, בהקשר למחקרים הקושרים תחלואה לאזורים ממוקדים בגנום האנושי פורסם בעיתון הבריטי הכללי Royal Society A Philosophical Transactions of the פרופ’ בנימיני, הדריך עד כה עשרים תלמידים לתואר מסטר בסטטיסטיקה ובזואולוגיה, והחל מ-1995, הדריך 11 תלמידים לדוקטורט. שלושה מתלמידיו הם חברי סגל בסטטיסטיקה באוניברסיטאות מחקר בארץ.

פרופ’ בנימיני, מוזמן לעיתים קרובות להרצות בכינוסים בינלאומיים, סדנאות ומוסדות מחקר בחו”ל. בין השאר, הוזמן לתת הרצאות בכינוס Banbury בגנומיקה, בכינוסי גורדון בכימיה, בכנסים של החברות המדעיות של ארה”ב ושל בריטניה, בכינוסים של האיגודים הלאומיים לסטטיסטיקה ב-ארה”ב, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, ויפן, וכל זאת בנוסף לעשרות רבות של הרצאות בחוגים לסטטיסטיקה באוניברסיטאות מובילות. בשנה הקרובה הוא מוזמן לשאת “הרצאת מדליון” נושאת פרס בכינוס המשותף לארגונים לסטטיסטיקה הנערך בארה”ב.

בנוסף לעבודתו המדעית פרופ’ בנימיני, מעורב מאד בפעילות ציבורית בקהילה הסטטיסטית הישראלית ומחוצה לה. הוא שימש כסגן נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (2001 עד 2003) וכנשיא האיגוד (2007-עד 2009). בשנים אחרות הוא ארגן, כחלק מהפעילות הציבורית-חינוכית, סדנאות מטעם האיגוד בוויזואליזציה של נתונים ובניתוח נתוני ניסויי התבטאות גנים, והרצה בהן (בהתנדבות).

הוא שימש כחבר ’המועצה הציבורית לסטטיסטיקה’, והיה חבר בוועדה המרכזת המנהלת את פעילותה. הוא חבר וועדת ההיגוי להגברת המטר של הרשות הארצית למים וביוב, וחבר ’המועצה המדעית’ המייעצת לרשות הארצית למדידה והערכה שב’משרד החינוך’ מאז הקמתה.

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים