המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי היוקרתי נייצ’ר ביוטכנולוגיה Nature Biotechnology ◄ יעקב מיכלין, מנכ”ל חברת יישום; “הטכנולוגיה של פרופסור ויינשטיין, מספקת, לראשונה, את האפשרות לייצר ארטמיסינין זול ע”י שימוש בצמחי טבק. אנו מקווים שהמצאה זו תעזור, בסופו של דבר, למגר המחלה הנפוצה הזאת, לרווחתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם, ובפרט בארצות מתפתחות”.
יישום, מציגה טכנולוגיה חדשה לייצור תרופה למיגור מלריה בצמח הטבק
המלחמה במחלה הזיהומית הטרופית מלריה (Malaria או קדחת הביצות), היא אחד משמונת יעדי הפיתוח של המילניום, אשר הוגדרו בהצהרת המילניום של האו”ם, עליה חתמו כל המדינות החברות באו”ם בשנת 2000.
אחת הדרכים העיקריות להשתלט על המחלה היא בעזרת טיפול מהיר ויעיל בתרופות המבוססות על ארטמיסינין (Artemisinin). מדובר בחומר טבעי המופק מצמחי ארטמיסיה אנואה (מין של לענה), אולם אין בנמצא תרופות זולות המבוססות על ארטמיסינין בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בהפקת התרכובת באופן טבעי או בסינתזה כימית שלה.
מאמצים נרחבים שהושקעו בעשור האחרון בניסיון לייצר את החומר במיקרואוגניזמים או בצמחים אחרים בשיטות של הנדסה גנטית, עלו עד כה בתוהו.
כעת ’יישום’, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, מציגה שיטה חדשה המאפשרת ייצור ארטמיסינין במערכות הטרולוגיות, כלומר, בצמחים אחרים מלבד צמח ה’לענה’, כגון בצמח ה’טבק’ (.Nicotiana tabacum L), שיח רחב עלים ממשפחת הסולניים. מקור הטבק ביבשת אמריקה.
השיטה פותחה על ידי פרופסור אלכסנדר ויינשטיין מן הפקולטה למדעי החקלאות, המזון והסביבה ע”ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית, בתמיכת מענק למחקר של אייזיק קיי, והיא התפרסמה בגיליון האחרון של כתב העת היוקרתי ’נייצ’ר’ ביוטכנולוגיה, תחת הכותרת; “יצירת התרופה היעילה נוגדת המלריה, ארטמיסינין, בצמח הטבק”.
פרופסור ויינשטיין, ותלמיד המחקר מורן פרחי, השתמשו בשיטות של הנדסה גנטית, כדי לפתח צמחי טבק, המכילים את הגנים המקודדים לכל המסלול הביוכימי, הדרוש לייצור ארטמיסינין.
מכיוון שלטבק, יש ביו-מסה, גדולה והוא צומח במהירות, המצאה זו, תאפשר ייצור זול של כמויות גדולות של התרופה, ותסלול את הדרך לפיתוח פלטפורמה צמחית לייצור מסחרי של תרופה נוגדת מלריה. ההמצאה מוגנת בפטנט, וחב’ יישום מחפשת כעת שותפים להמשך הפיתוח.
יעקב מיכלין, מנכ”ל חברת יישום, אומר, כי; “הטכנולוגיה של פרופסור ויינשטיין, מספקת, לראשונה, את האפשרות לייצר ארטמיסינין זול על ידי שימוש בצמחי טבק. אנו מקווים, שהמצאה זו תעזור, בסופו של דבר, למגר את המחלה הנפוצה הזאת, לרווחתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם, ובפרט בארצות מתפתחות”.
◄ אודות מלריה
מלריה, נגרמת על ידי טפיל המכונה פלסמודיום, המדביק בני אדם דרך עקיצות יתושים. תסמיני המלריה כוללים חום, כאבי ראש והקאות, והם מופיעים לרוב 10-15 ימים לאחר עקיצת היתוש.
צמחי טבק, מכילים גנים המקודדים לכל המסלול הביוכימי, לייצור ארטמיסינין
ללא טיפול, מלריה, יכולה להפוך במהירות למחלה מסכמת חיים משום שהיא פוגעת באספקת הדם לאיברים חיוניים.
המלריה, היא אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם כיום; מעל 3 מיליארד אנשים נמצאים בסיכון לחלות במלריה.
בכל שנה, נדבקים במלריה כ-250 מיליון אנשים, וכמעט מיליון מתים. אנשים החיים בארצות העניות ביותר נתונים לסיכון הגבוה ביותר.
המלריה, מהווה בעיה חמרה במיוחד באפריקה, בה 20% מתמותת הילדים נגרמת בגלל השפעות המחלה, ובכל 30 שניות, מת ילד ממלריה.
◄ אודות יישום
יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע”מ, אחראית בלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה העברית. החברה, שהוקמה בשנת 1964, נחשבת כיום לאחת המובילות בעולם בתחומה.
יישום, רשמה למעלה מ-7,000 פטנטים על 2,023 המצאות בכל תחומי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. כשליש מהפטנטים מוסחרו, ומוצרים המבוססים עליהם נמכרים בלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה.
ליישום, יש 72 חברות פורטפוליו, המבוססות על המצאות חוקרי ’האוניברסיטה העברית’, ביניהן; מוביל-איי, בריפקם, קולפלנט וביוקנסל.
ליישום, החברה לפיתוח המחקר, הסכמי שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות מובילות דוגמת; נוברטיס, רוש, ג’ונסון אנד ג’ונסון, טבע, מרק, גוגל, אדובה מונסנטו, סיג’נטה, וילמורין, ועוד רבים נוספים.
Add Comment