אתמול בערב צפיתי לתומי בטלוויזיה, כשלפתע עלתה על המסך בחורה צעירה, טובת מראה ועצובת מבט, אשר סיפרה לנו עם דמעות בעיניים כיצד נאלצה להתפשר על מקצוע “ליד” במקום וטרינריה – מקצוע ספרות הכלבים. ליבך יוצא אל הבחורה המסכנה, שכנראה, לפחות לפי תפיסתו של הפרסומאי יואל גבע, פשוט לא הייתה טובה מספיק לעסוק במשהו אחר. לא במקרה פרסומת הזו תפסה את תשומת ליבי.
אציג את עצמי… שמי אברי רונן, ספר מטפח כלבים, מזה 22 שנים, את המקצוע למדתי בארצות הברית, ועסקתי בו שם במשך 8 שנים, ועם חזרתי לארץ שמתי לי למטרה לקדם ולפתח את המקצוע המכובד והעתיק הזה.
בשנת 1998, ייסדתי את “ארבע על ארבע“, בית הספר הישראלי הראשון לספרות וטיפוח כלבים וחתולים, ומאז ועד היום הכשרתי בגאווה עשרות רבות של ספרי כלבים מקצועיים, אשר עוסקים במקצוע מכובד זה ברחבי הארץ בהצלחה רבה ומסבים עונג לאלפי כלבים, ובעלי כלבים, מדי יום. וגם, מתפרנסים בכבוד.
מאחר ולא רק את המקצוע שלי בחר יואל גבע, להכריז כ’נחות’ בפריים טיים, ובשלטי חוצות, אני מוצא את עצמי נדהם מהקלות הבלתי הנסבלת שבה גוף עסקי כזה או אחר מרשה לעצמו לזלזל בצורה בוטה בתחום עיסוק או מקצוע כזה. במיוחד כשזה מגיע מגוף המתיימר לייצג את השאיפה למצוינות והשכלה.
אז כדי לסבר את ליבו של מר גבע, “ידידו הטוב של האדם“, מלווה אותנו מזה 8,000 שנים. טיפוח פרוותם של כלבים היה מקובל עוד במאה ה-16 בחצרות האצילים של אנגליה, וצרפת, ובתקופתו של לואי ה-15, כבר ניתן היה למצוא סלונים רבים לטיפוח כלבים.
במאה ה-20, מקצוע ’ספרות הכלבים’, כבר הייתה מקצוע מכובד ומוכר בארצות הברית ובאירופה, ספרות מקצועית ענפה נכתבה על הנושא וסגנונות התספורת לאורך השנים היטיבו לשקף את רוח הבעלים והתקופה.
מקצוע ספרות וטיפוח הכלבים, דורש מהעוסק במלאכה תכונות רבות אשר אינן טריוויאליות; ספר ו’מטפח כלבים מקצועי’, צריך להכיר היטב את גזעי הכלבים (קיימים מעל 400 גזעים ייחודיים הידועים נכון להיום), והצרכים המיוחדים של כל גזע, כמו גם היכרות מעמיקה עם האנטומיה החיצונית של הכלב.
המקצוע הזה, דורש סבלנות רבה, מיומנות גבוהה וכישורים מוטוריים על מנת שלא להסב לכלב כאב או נזק בתהליך, ויחד עם זאת לא לקשור אותו ולהגביל את חופש התנועה שלו. כמובן שאהבה אמיתית ל’כלבים’, ודאגה לרווחתם היא חלק בלתי נפרד מהעבודה בתחום.
לא ברור מדוע יואל גבע הנכבד או משרד הפרסום שלו, קובע אילו מקצועות חשובים, נדרשים ומכובדים, ואילו מקצועות הם פשרה. ספק אם מר גבע בכלל חקר דבר וחצי דבר על המקצועות בהם הוא מלזלזל בצורה בוטה כל כך. האם גם פיזיותרפיסט הוא רופא שהתפשר?
דיון ציבורי שלם סובב סביב ’חוק לשון הרע’. האם גוף עסקי אשר מקדם את מוצריו על חשבון פגיעה במקצועות ובגופים עסקים עובר על החוק? אמנם חוק לשון הרע, מגן על אדם הנפגע אישית, אך מבט מהיר בקבוצת ה’פייסבוק’ של ספרי הכלבים בישראל, יחשוף, לכאורה, מעל 100 ספרים החווים פגיעה אישית כתוצאה מקידומו של יואל גבע. שלא נדבר על מאות תלמידים הלומדים את התחום או נמצאים בשלבי התעניינות במקצוע.
אז אני אברי רונן, ספר מטפח כלבים מזה 22 שנים. לעמיתי ספרי הכלבים ותלמידי ספרות וטיפוח הכלבים לעתיד אני אומר; לא התפשרתם חברים, בחרתם במקצוע לגיטימי, ותיק, נדרש ואף מפרנס בכבוד.
_______
- אברי רונן, הוא הבעלים והמייסד של “ארבע על ארבע“, בית הספר הישראלי הראשון לספרות וטיפוח כלבים וחתולים, הממוקם במושב חירות במרכז הארץ.
אברי הוא מחלוצי תחום ספרות וטיפוח הכלבים בארץ, כאשר ב-1998, לאחר 8 שנים של לימודים ועבודה בארצות הברית, חזר לארץ והתחיל ללמד ספרות כלבים מתוך תחושת שליחות ואהבה למקצוע.
Add Comment