קדאפי, הרודן בן ה-69, ששלט במשך 42 שנה, נורה למוות בידי המורדים בעיר הולדתו של Sirte לאחר שהכוחות המהפכניים, כבשו המבצר האחרון שלו. מילותיו האחרונות לפני הלינץ’ שבוצע בו; ” לא לירות…” ◄”זה הסוף של העריצות והדיקטטורה. קדאפי, נפגש גורלו”, אמר דובר המועצה הלאומית 
מועמר קדאפי, נתפס חי ופצוע, ונורה בידי המורדים לאחר הפצצה של כוחות נאט”ו
מועמר קדאפי (Muammar al-Gaddafi), הדיקטטור לשעבר, ששלטו בלוב משנת 1969 עד אוגוסט השנה, נלכד בידי כוחות כוחות נאמנים לממשלת לוב החדשה. דובר המועצה הלאומית, הגוף השולט בלוב, אמר היום חמישי, 20.10.2011, כי קדאפי, היה חי, כאשר תקף את השיירה, אך הוא, נחבל, נורה ומת באמבולנס בדרכו לבית החולים. גופתו, הובאה לעיר מיסרטה. ממשלת לוב, אישרה את מותו.
רשת אל-ג’זירה, דווחה, כי בעת לכידת קדאפי, ניכר היה, כי היה מופתע, ונתפס בידי המורדים, כשהוא פצוע. מאוחר יותר, דווח, כי הוא מת. נסיבות מותו כעת ברור, הוא נפצע בלבד בהפצצה של נאט”ו על שיירתו, כשניסה לברוח מהעיר סירת (Sirte), עיר הולדתו ומעוז נאמניו, אחר כך, נרצח בלינץ’, על ידי המורדים, שהחזיקו בו ומת מפצעיו. על פי אל-ג’זירה, גופתו נמצאת במסגד בעיר מיסרטה.
ממשלת לוב החדשה, הודיעה, כי קדאפי (69), עם אנשיו נמצאו, מסתתרים בתעלת ניקוז מחוץ לעיר סירת, שם הוא ואחרים מצאו מחסה אחרי שהשיירה שלהם נפגעה מתקיפה אווירית של נאט”ו, כשהוא ואנשיו ניסו לברוח.
מדיווח נוסף, עולה, כי בהתקפת מטוסי כוחות נאט”ו שהחלה סמוך לשעה 08:00 בבוקר על השיירה, נפצעו / נהרגו גם מועתצם (Mutassim), בנו של קדאפי, מפקד כוחותיו, אבו-בקר יונוס ג’בר, מפקד המודיעין, עבדאללה אל-סנוסי, יועצו ויד ימינו של הרודן, מנסור דאו.
ככל שנוקף הזמן, עולים על פני השטח, עדויות נוספות לסיום חייו של קדאפי. אחד הלוחמים, שהשתתף בקרב, טען, בפני סוכנויות החדשות, כי לאחר הפצצה של כוחות נאט”ו, הקרב, ניטש במבנה אשר שימש את ממשל קדאפי לאירוח אח”מים. שיירה, ניסתה להימלט ממנו, אך שבה על עקבותיה לאחר שהמורדים פתחו לעברה באש. אז הסתערו מאות הלוחמים על המקום.
“מצאנו את קדאפי, שם”, אמר הלוחם, הבחנו במורדים, מכים אותו, ומישהו, ירה בו באקדח 9 מילימטר. אז הם לקחו אותו”. הצבא, טען, כי קדאפי, ניסה להתנגד ולכן, חוסל.
“זה הסוף של העריצות והדיקטטורה. קדאפי נפגש גורלו”, אמר עבד אל חאפז, דובר המועצה הלאומית של לוב.
רשת אל-ג’זירה, הייתה הראשונה להציג את גופתו החבולה, בידי כוחות לוב החדשה. עם היוודע דבר מותו יצאו המונים אל רחובות הערים, בעיקר בעיר טריפולי, וקראו קריאות שמחה מלווה ביריות באוויר וכן בקריאות “אללה אכבר”.
הערוץ הראשון, ורשת ב’ של “קול ישראל”, היו הראשונים, לדווח בישראל, על הריגתו של מועמר קדאפי שליט לוב המודח. “גל פתוח”, נפתח הן ב”ערוץ הראשון”, והן ברשת ב’, להמשך הדיווחים, ההתפתחויות והפרשנויות בעקבות הריגתו של קדאפי.
הישג תקשורתי זה, יש לזקוף להחלטת מנכ”ל רשות השידור, מר יוני בן-מנחם, שכינס (שישי שעבר) את הנהלת רשות השידור, לדיון מיוחד על סיקור חזרתו של החייל החטוף גלעד שליט במבצע של שידורים מיוחד שיכלול את כל המדיות, והמשיך אותה עד היום.
▼ עלייתו ונפילתו של מועמר קדאפי
מוּעַמַר אל-קַדָאפִי (בערבית: مُعَمَّر ٱلْقَذَّافِيّ, תעתיק מדויק: מועמר קדאפי, נולד ב-7 ביוני 1942- 20 באוקטובר 2011, סירת, לוב) היה שליטה הדיקטטורי של לוב, מאז תפס את השלטון בהפיכה צבאית בספטמבר 1969 ועד אוגוסט 2011, כאשר במהלך ההתקוממות בלוב כבשו כוחות המורדים בהנהגת מועצת המעבר הלאומית את ארמונו בבאב אל-עזיזיה. השליט קדאפי, נהרג ב-20 באוקטובר 2011 בעיר הולדתו סירת.
● נעוריו
מועמר קדאפי, האיש ששלט במדינה 42 שנה, נולד בעיר סירת למשפחת נוודים בדואית משבט הקד’אד’פה בצפון לוב.
למד בבית ספר תיכון יוקרתי בעיר סבהא בדרום לוב בשנים 1956 – 1961, וסולק משם בגלל פעילותו הפוליטית (הוא הטיף לפאן-ערביות ולגינוי המערב, בהשראת גמאל עבד אל נאצר נשיא מצרים).
בשנת 1963 סיים בהצלחה את לימודיו באוניברסיטת לוב (בעיר הבירה טריפולי), והתקבל לאקדמיה הצבאית בעיר בנגאזי. באקדמיה גיבש קבוצת חברים, במטרה להפיל את השלטון הפרו-מערבי בהפיכה צבאית. בשנת 1965, נשלח לאימון מתקדם בבריטניה, ובשנת 1966 הוסמך כקצין קשר וחזר ללוב.
● תפיסת השלטון
ב-1 בספטמבר 1969 עמד קדאפי (אז קצין בדרגת סרן) בראש קבוצת קצינים שביצעה הפיכה צבאית והפילה את שלטון המלך אידריס הראשון, שגורש למצרים. השלטון החדש, שכונה “מועצת הפיקוד של המהפכה” (RCC) הכריז על ביטול המלוכה והקמת “הרפובליקה הערבית של לוב”. קדאפי הפך לשליט המדינה, על אף שלא אחז בתואר רשמי כלשהו. במסמכים רשמיים של לוב, קדאפי תואר כ”המנהיג האח, ומדריך המהפכה”. קדאפי קידם את עצמו מדרגת סרן לדרגת קולונל (אלוף משנה). הוא סירב לקדם את עצמו לדרגת גנרל, משום שלטענתו “החברה המושלמת של לוב נשלטת על ידי העם, ולכן אין צורך בתואר מנופח או בדרגה צבאית עליונה”.
● מדיניות פנים
קדאפי הנהיג מדיניות פנים ששילבה לאומיות ערבית ורווחה וכונתה “סוציאליזם אסלאמי”. החברות הגדולות נמצאו בבעלות הממשלה, וחברות קטנות נמצאו בבעלות פרטית. באופן רשמי, הערכים המרכזיים של החברה היו “רווחה, חירות, חינוך ודמוקרטיה”. נקבעו חוקי מוסר שמרניים, שאוסרים בין השאר על מכירת משקאות חריפים ומשחקי הימורים. קדאפי פירט את תפיסת עולמו ב”ספר הירוק”, שיצא לאור בשנת 1976.
מועמר קדאפי, לאחר שנורה בידי המורדים
קדאפי הנהיג בלוב משטר המבוסס על פולחן אישיות בסימן הסיסמה “אלוהים, מועמר (קדאפי) ולוב – זה הכל”. חיי אזרחי המדינה וחינוכם כוונו באמצעות שטיפת מוח לאמונה אישית לאו דווקא באידיאולוגייה של קדאפי אלא בו-עצמו ובנאומיו. רוב האזרחים, בעקבות חינוך ארוך שנים אכן גילו אמונה ובטחון בדמותו של המנהיג.
בניגוד לערכים המוצהרים, כל גילוי התנגדות לשלטון נתקל באלימות קשה. בפברואר 1980 רצחו סוכנים לובים מתנגדים שחיו בגלות.
באוקטובר 1993 ערכה קבוצה בת כ-2,000 חיילים ניסיון כושל להתנקש בחייו של קדאפי. ביולי 1996 פרצו מהומות אלימות במחאה על שלטונו של קדאפי, בסיום משחק כדורגל.
● מדיניות חוץ
קדאפי ראה בעצמו מנהיג ומורה דרך ברמה עולמית ולפיכך נטה המשטר הלובי להתערב בענייניהן של מדינות ערב ואפריקה, הן בתמיכה צבאית בכוחות פנימיים במדינות אלה המתאימים להשקפותיו והן בדרך כלכלית. למרות ששלטונו של קדאפי נתפס בעולם המערבי כדיקטטורי ורצחני ואף הוטלו עליו לא פעם עיצומים, נהנית לוב מחוסן יחסי בזירה הבינלאומית. חוסן זה מבוסס על שני יסודות: א. היותה של לוב ספקית נפט מרכזית לעולם המערבי ו-ב. שליטת לוב במעבר פליטים מאפריקה דרכה אל האי האיטלקי למפדוזה הסמוך לחופיה. עובדה זו הניחה איום קבוע לפתחה של אירופה בכלל ואיטליה בפרט שאם רק ירצה קדאפי יש ביכולתו “להציף אותה בפליטים”.
עם עלייתו של קדאפי לשלטון הכריז כי הוא מתחייב להוציא את מדינתו מהפיגור הבינלאומי. הוא ציווה להוציא את כוחותיה של ארצות הברית מלוב ולסגור את נמל התעופה של צבא ארצות הברית במדינה.
לוב, פתחה תחת שלטון קדאפי בסיסי טרור בשטחה ונתנה חסות לארגוני טרור ערבי ברחבי העולם. המשטר הלובי החל בחימוש מואץ ופתח בהסתה אנטי-ישראלית תוך קריאה לאיחוד כל מדינות ערב למדינה אחת ואיום על מדינות ערב שגילו יחס חיובי לישראל (שאחד משיאיו היה במלחמת לוב-מצרים ביולי 1977).
עוד לפני שתפס קדאפי את השלטון פלשה לוב ב-1968 לשטח צ’אד מתוך מגמה למנוע את התפשטות מלחמת האזרחים במדינה אל שטחי לוב ולהשיג שליטה על “הרצועה הכחולה”, שטח עשיר במתכות ובראשן אורניום סמוך לגבול. במהלך שנות שלטונו של קדאפי פלש צבא לוב לצ’אד ארבע פעמים: בשנים 1978, 1979, 1980 – 1981 וב”מלחמת הטויוטה” בשנים 1983 – 1987. התערבות צבא לוב הוגבלה לסיוע אש בארטילריה ובמתן “מטריה אווירית” לכוחות הקרקעיים של בעלות בריתה בצ’אד.
כחלק מן האידיאולוגיה של קדאפי, לפיה יש לאחד את המוסלמים-האפריקאים לכדי ישות מדינית אחת, החל כבר מ-1972 ליצור את הלגיון האיסלאמי הפאן-אפריקאי. הלגיון הורכב משכירי חרב, אזרחי מדינות חבל הסאהל כצ’אד, ניז’ר, מאלי, הרפובליקה המרכז אפריקאית וסודן, שזכו לאימון ולמשכורות גבוהות. בפרט נסמך הלגיון על בני שבטי הטוארג והג’נג’וויד (שבטי בדואים מוסלמים מדארפור), להם ייחס קדאפי זיקה למקורות העם הלובי ועליונות גזעית.
בנוסף לכך הלגיון היה פתוח לכל שכיר חרב הן ממדינות אפריקאיות, הן ממדינות ערב והן ממדינות כסרביה ואוקראינה, כל עוד הם נשבעו אמונים לקדאפי, לפי מתכונת לגיון הזרים הצרפתי. הלגיון, שחלק מלוחמיו גוייסו בכפייה וחלקם התפתו להצעות לשכר ולכבוד, נשלח להלחם בסדרת הפלישות לצ’אד. לאחר גירושה הסופי של לוב משטחי צ’אד ב-1989 צומצם כח הלגיון מכ-7,000 איש בשיאו לכ-2,000 איש.
מחנות האימונים של הלגיון שימשו לאימון והדרכה של קבוצות רבות בעולם הערבי ובאפריקה בהם אנשי אש”פ, אנשיו של הרודן הליברי צ’ארלס טיילור, אנשי קבוצת המורדים “החזית המהפכנית המאוחדת” (Revolutionary United Front – RUF) של פודאי סאנקו מסיירה לאונה, וכן כוחות צבאיים מלבנון, סוריה ואוגנדה.
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, ניסה להפיל את שלטונו של קדאפי, ובמרץ 1982 הכריז על איסור אמריקני על ייבוא נפט מלוב ועל שיתוף פעולה כלכלי עם לוב. במהלך שנות השמונים תקפה ארצות הברית ספינות נפט לוביות, וב-15 באפריל 1986 נערכו הפצצות על הערים המרכזיות טריפולי ובנגאזי, בתגובה לפיגוע בגרמניה בו נרצחו חיילים אמריקנים. בין 60 ההרוגים בהפצצות הייתה גם בתו המאומצת של קדאפי.
בשנת 1984 ירו למוות אנשי השגרירות הלובית בלונדון בשוטרת מקומית שפיקחה על הפגנה של מתנגדי השלטון. הירי הוביל לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין לוב לבריטניה.
ב-14 באפריל 1986 הפציצה ארצות הברית את ארמונו של קדאפי בטריפולי, כתגובה לחסות שנתנה לוב לפעולות טרור כנגד אזרחים אמריקאים. משטר קדאפי קיים קשרים הדוקים ביותר עם משטר הבעת’ של סדאם חוסיין בעיראק.
קדאפי סירב להסגיר לארצות הברית או לבריטניה את הסוכנים שהטמינו מטעני נפץ במטוס פאן-אם שהתפוצץ מעל סקוטלנד בשנת 1988, ולכן הוטלו על לוב סנקציות כלכליות חריפות מטעם האו”ם. בשנת 1999 הסכים קדאפי להסגיר את הסוכנים להולנד, והסנקציות הכלכליות הוסרו.
אחד מסממני תפיסתו העצמית כמורה דרך מוסרי הינו הפרס הבינלאומי לזכויות האדם על שם מועמר קדאפי, אותו הוא העניק משנת 1988.
● פאן-ערביות
מועמר קדאפי בוועידת האיחוד האפריקאי בשנת 2009
קדאפי, נחשב לתומך נלהב של רעיון הפאן-ערביות (איחוד המדינות הערביות למדינת-על אחת). אחרי מותו של גמאל נאצר בספטמבר 1970 הפך קדאפי לתומך החזק ביותר ברעיון. בשנת 1972 ניסה להקים מדינה ערבית מאוחדת עם מצרים וסוריה, אך הניסיון נכשל בגלל חילוקי דעות. בשנת 1974 חתם על הסכם איחוד עם תוניסיה, שלא יצא אל הפועל.
קדאפי, היה תומך ראשי של הארגון לשחרור פלסטין (אש”ף), ובעקבות חתימת הסכם השלום בין מצרים לישראל בשנת 1979 ניסה לזכות בתמיכתה של ברית המועצות. לוב הייתה המדינה הראשונה שקיבלה מטוסי קרב מדגם מיג 25, אך היחסים בין לוב לברית המועצות נחשבו למרוחקים. קדאפי קרא להקמת מדינה ערבית מאוחדת ביבשת אפריקה, ובשנות השבעים והשמונים סייע לעשרות קבוצות מוסלמיות שניסו לבצע הפיכות צבאיות במדינות אחרות.
● מעורבות בטרור
בשנות השבעים והשמונים נחשב קדאפי לאחד התומכים העיקריים בטרור הבינלאומי. פעולות הטרור הבולטות בהן היה מעורב;
• חטיפת ורצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, על ידי ארגון ספטמבר השחור
• פיצוץ טיסת פאן אם 103, מטוס נוסעים של חברת התעופה האמריקנית פאן אם מעל לוקרבי שבסקוטלנד בשנת 1988, במטענים שהוטמנו על ידי סוכנים לובים
• פיגוע במועדון לילה של חיילים אמריקנים במערב ברלין, בשנת 1986
• חטיפת שרי הנפט של איראן וערב הסעודית, על ידי המחבל קרלוס
• מעורבות בפעולות טרור של הארגון לשחרור פלסטין וארגוני טרור נוספים
● מדיניות כלפי המערב בשנות ה-2000
בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית גינה קדאפי בחריפות את ארגון הטרור אל קעידה, שתכנן וביצע את הפעולות. בשנת 2002 פרסם התנצלות רשמית על מעורבותו בפיצוץ המטוס מעל לוקרבי, והציע לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות. קדאפי התראיין לרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC.
בעקבות לכידתו של שליט עיראק, סדאם חוסיין, על ידי האמריקנים בשנת 2003, הודה קדאפי שלוב מפתחת נשק להשמדה המונית, והזמין פקחים בינלאומיים כדי לבדוק ולהשמיד את מלאי הנשק. קדאפי הודה שהסיבה לשיתוף הפעולה עם ארצות הברית היא חששו מגורל דומה לגורלו של סדאם חוסיין. הפקחים גילו אלפי טונות של נשק כימי, ותוכנית פעילה לפיתוח נשק גרעיני.
במרץ 2004, ערך ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר ביקור רשמי בלוב. בעקבות הצעדים שעשה קדאפי לקראת המערב, הודיעה ארצות הברית במאי 2006 על כוונתה לכונן מחדש את היחסים הדיפלומטים עם לוב, וכמו כן להוציא אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור.
● אירועי 2011
בפברואר 2011, החלו מהומות קשות נגד שלטונו של קדאפי שהפכו להתקוממות מזוינת, כחלק מגל המחאות בארצות ערב. בהוראתו של קדאפי, הגיבו כוחות הביטחון הלוביים ביד קשה, והרגו מאות מפגינים. כנגד המפגינים טען קדאפי שמשום שאינו נושא בתואר שלטוני רשמי, הרי שהדרישה להתפטרותו היא אבסורדית, וכי המפגינים הם סוכנים של האימפריאליזם המערבי והכוחות המזוינים שמורדים בו מונהגים על ידי ארגון הטרור האסלאמי אל-קאעידה.
במרץ 2011, החליטה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות על תקיפה צבאית בינלאומית כנגד כוחותיו של קדאפי. ב-30 באפריל 2011 מסר דובר הממשלה הלובית כי בנו הצעיר של קדאפי, סיף אל-ערב, בן 29, נהרג יחד עם שלושה מילדיו בהפצצות של נאט”ו בטריפולי.
ביוני 2011, הוציא בית המשפט הבינלאומי בהאג צו מעצר בינלאומי נגד קדאפי באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות. קדאפי הואשם כי הורה על הרג, פציעה וכליאה של מאות אזרחים ב-12 הימים הראשונים של ההתקוממות נגדו. באוגוסט 2011, כוחות המורדים השתלטו על ארמונו, הפילו את סמלי משטרו, ובעיני הקהילה הבינלאומית היה זה סופו הרשמי של שלטון קדאפי במדינה.
▼ משפחתו
קדאפי, היה נשוי בשנית לספייה פרקאש. היה אב לשמונה ילדים, שבעה מהם בנים, כולם מפקדי גדודים בצבא לוב;
• מוחמד (נולד 1970) עומד בראש הוועד האולימפי של לוב. זהו הבן היחיד של קדאפי מאשתו הראשונה.
• סייף אל-איסלאם (נולד 1972) ארכיטקט במקצועו, עומד בראש ארגון צדקה, שמעורב בתהליכי משא ומתן לשחרור בני ערובה שנחטפים על ידי קבוצות מוסלמיות ויש הטוענים שהוא זה אשר עמד מאחורי הספינה הלובית אמלתיאה. במשך שנים נתפס כיורשו של אביו, אך בשנת 2008 הודיע שהוא פורש מהחיים הפוליטיים. הוא אינו נשוי.
• אל-סעדי (נולד 1973) עומד בראש התאחדות הכדורגל של לוב, משחק בקבוצת הכדורגל האיטלקית פרוג’ה, ומפיק סרטים, נשוי נישואים פוליטיים לבתו של מפקד בכיר בצבא לוב.
“זה הסוף של העריצות והדיקטטורה. קדאפי, נפגש גורלו”
• חניבעל מועמר (נולד 1975) משמש כיועץ לחברת התובלה הימית של לוב, והסתבך מספר פעמים עם רשויות החוק באירופה, בין היתר נתפס נוהג במהירות של 150 קמ”ש בשאנז אליזה. ב-2005 הכה בפריס דוגמנית שהייתה אז ידידתו, וזו הגישה נגדו תלונה על תקיפה. הוא נקנס ונידון למאסר על תנאי בן 4 חדשים.
למרות זאת נשא לאשה דוגמנית זו, אלין סקאף, ובדצמבר 2009 תקף אותה וגרם לה חבלות בפניה כולל אף שבור, עת היו במלון קלארידג´ס שבלונדון. השוטרים הוזעקו למלון בעקבות צעקות האשה המוכה, אבל הפעם הסתיים העסק בלי שהוגשה תלונה.
הארוע המפורסם ביותר הוא המעצר שלו ושל רעייתו ביולי 2008 על ידי שלטונות שווייץ, בחשד שהיכו את משרתיהם. בעקבות המעצר, נקטה לוב בצעדים כלכליים נגד שווייץ ועצרה את משלוחי הנפט אליה והחזיקה כבני ערובה שני אנשי עסקים שווייצים ששהו בלוב. בוועידת הפסגה של ה-G8 ביולי 2009 כינה קדאפי את שווייץ “מאפיה עולמית” וקרא לפרק אותה ולחלקה בין צרפת, גרמניה ואיטליה.
• בתו היחידה של קדאפי, עאישה (נולדה 1976)’ היא עורכת דין, ובעלת דוקטורט במשפטים שהצטרפה לצוות ההגנה המשפטית של סדאם חוסיין. היא עומדת בראש קרן צדקה, שעוסקת במניעת אלימות בתוך המשפחה ומאבק באיידס. על מאמציה בתחומים אלה מונתה ל”שגרירת רצון טוב” מטעם האו”ם. אולם בפברואר 2011, הודיע הארגון, כי סיים את ההתקשרות עמה “בעקבות האירועים האחרונים בלוב”. קדאפי לא ראה בעין יפה את מנהגיה החופשיים של בתו וחיתן אותה עם בן דודו, מאז היא עוטה רעלה וחיה באוהל.
• מועתצם באללה (נולד 1977).
• סייף אל-ערב (נולד 1982). נהרג בהפצצת נאט”ו בזמן מלחמת האזרחים בלוב.
• ח’מיס (נולד 1983). מפקד על חטיבת עילית בצבא הלובי, הנקראת על שמו.
קדאפי אימץ שני ילדים נוספים בת, חאנה, שנהרגה בהפצצה אווירית על לוב ובן שהוא גם אחיינו, מילאד אבוצטייה, עליו נאמר שהציל את אביו באותה הפצצה.
▼ חיים אישיים
קדאפי, נהג לנסוע ברחבי הגלובוס כשהוא מלווה בגלינה קולוניצקה, האחות האוקראינית הצמודה שלו. הוא נהג לנוע כשהוא מוקף שומרות ראש חמושות (אשר נודעו בשם משמר האמזונות) ושכירי חרב ממדינות אפריקה. את אורחיו קיבל באוהל גדול ומפואר, אותו לקח גם במסעותיו בעולם. בעוד שבראשית ימי שלטונו הופיע בציבור לבוש מדים, הרי שבהמשך העדיף להופיע לבוש בגלימות וכיסויי ראש ססגוניים, שהדגישו את שייכותו השבטית-אפריקאית[.
בינואר 2002, רכש קדאפי 7.5 אחוז מהבעלות על קבוצת הכדורגל האיטלקית “יובנטוס”, תמורת 21 מיליון דולר, באמצעות חברת ההשקעות החיצונית של לוב (לפיקו). קדאפי היה מקורב מאוד לג’אני אניילי, שהיה המשקיע העיקרי בקבוצת פיאט. קדאפי נחשב לחובב שחמט, וביוני 2004, אירחה לוב בטריפולי את אליפות העולם בשחמט. בנובמבר 2002, הנחה קדאפי את תחרות “מלכת היופי” הראשונה של לוב, ששודרה באינטרנט.
המידע על קדאפי, באדיבות ויקיפדיה
Add Comment