עידית הראל שמש קהילה

מכון תודעה – למאבק בתופעת הזנות: החברים של נאור בעד ניצול נשים

עידית הראל שמש, מנהלת מכון תודעה - למאבק בתופעת הזנות בטור אישי לאתר kanisrael.co.il, מאשימה, כי; "נאור ציון, עם; "החברים של נאור", כמו יוצרים ואומנים רבים בתעשיית הבידור, לא מודעים למשמעותה של תופעת ה’זנות’, וממשיכים לתת רוח גבית ללגיטימיות של ניצולן של נשים בזנות".
0
0
עידית הראל שמש, מנהלת מכון תודעה למאבק בתופעת הזנות: "החברים של נאור", בעד ניצול נשים
עידית הראל שמש

בפרק סיום העונה של הסדרה “החברים של נאור”, בת 3 עונות שמשודרת ב’ערוץ 10’ משנת 2006 ששודר השבוע, נצח, המתגאה בתואר מלך הפורנו של לוס אנג’לס ומיאמי (פורנוגרפיה, דרך אגב, היא זנות לכל דבר רק מצולמת), אותו מגלם השחקן שלומי קוריאט ודדי – יובל סמו, טסים לקובה, כדי ללכוד פושע נאצי, אך מטרתם העיקרית היא מה שנקרא “ללכת לזונה” כלומר; לנצל נשים.

נאור ציון, סטנדאפיסט וקומיקאי ישראלי. היוצר, הכותב, הבמאי והשחקן הראשי בקומדיית המצבים הישראלית “החברים של נאור”, ממליץ להם בחום בפרק זה, על הנשים בקובה ש”מוכנות לעשות את זה גם בשביל שוקולד”.

נאור, דדי, ונצח (הדמויות בפרק), כמו רבים מהגברים הישראלים שהם “לקוחות זנות” (אני בטוחה שבמציאות הם אינם לקוחות זנות), בטוחים שנשים בזנות מתות על זה, ובמיוחד על “הגבר הישראלי”. הם בטוחים שלהיות בזנות זו בחירה, שזה “המקצוע” העתיק בעולם, שבזנות, יש “כסף קל” ושרוב הנשים בזנות, הן סטודנטיות שממנות כך את התואר.

אבל המציאות שונה וקשה. אין בחירה ב’זנות’. לעיסוק בזנות, נשאבים, מידרדרים. הגיל הממוצע של הכניסה לזנות בארץ הוא 15, קשה להגדיר בחירה בגיל זה. מחקרים מראים, כי למעלה מ- 85% מהנשים בזנות, עברו התעללות מינית בילדותן. רובן המכריע של הנשים בזנות, נשאבות לזנות בשל נסיבות חיים קשות ביותר – משפחות הרוסות, גילוי עריות, מצוקה כלכלית, איומים, אונס, התמכרות לסמים, נסיבות שאינן מותירות להן ’אופציות רבות’ מהן תוכלנה לבחור.

זנות היא חשיפה לאלימות ולתקיפות מיניות תכופות והיכנעות לפלישה לתוך הגוף. להיות בזנות אומר להיות נאנסת, ניצודה, נרדפת, מוטרדת מינית, נשלטת ומוכה. הזנות, היא מצב של עבדות כלכלית, פיזית ופסיכולוגית עם אלימות קבועה, כלפי השכבה הפגועה והפגיעה ביותר בחברה.

נאור ציון, זנות מעבר לים – חקיקה שהלוואי והייתה מיושמת גם בארץ

מה שגברים ישראלים, עושים במדינות עולם שלישי, כדוגמת קובה או תאילנד, לעיתים מתקרב ל’ביצוע פשעים כנגד האנושות’. העדויות משם קשות. מה שמייאש הוא שהחברה שלנו, אדישה ואף מתייחסת לעניין בקריצה; “הילד, אכל קש, שלוש שנים ב”שטחים”, שילך להתפרק קצת”, או; “האישה לא נותנת לו לממש את הפנטזיות שלו, אז שיתפרק בתאילנד”.

נאור, מכר לנו נשים יפיפיות ומאושרות (דוגמניות. לא נשים בזנות) אבל שוב, המציאות לרוב היא אחרת לגמרי. העוני, במדינות מסוימות בדרום אמריקה הוא כה גדול, שנערות ונשים רבות מוצאות את עצמן מסורסרות ונמכרות לזנות, לעיתים ע”י משפחותיהן.

דרך אגב, אותו טיפוס קובני שהיה בעברו קצין נאצי, אותו מבקש נצח להסגיר, מתקבל כמלך למרות היותו סרסור וסוחר נשים. נשים בזנות בדרום אמריקה, וכך גם בכל העולם, מתמכרות מהר מאוד לסמים משום שהנפש, אינה יכולה להכיל את הזוועה, ועליהן להשתמש בסם, כדי לטשטש את החושים, על מנת לא להיות שם באמת.

ולכן, במדינות מסוימות בדרום אמריקה, התפתחה תעשיה המכונה; “זונות קוק”. צעירות, לרוב בגיל 20-18, ואף קטינות הנראות מבוגרות, מחפשות ’קוקאין’, אותן ישיגו באמצעות התיירים שיספקו להן את הסם תמורת מין.

מוקדי הזנות, נמצאים לעיתים באזורים יוקרתיים בוילות הממוקמות לחוף הים (כמו שראינו בפרק). תיירים המגיעים למקום נתקלים בסחר גלוי בסמים. ברחובות, עומדים סוחרים המכריזים על מרכולתם; “בלנקו, בלנקו”. אם יזהו שישראלי, הגיע למקום, יקראו לעברו בעברית; “לבן”, צבעו של הסם.

זנות: האחריות הפלילית, חייבת לעבור למקור שמניע, שמשלם – הלקוח.

מצב זה, כך נקווה, של ניצול נשים (והרבה מאוד גברים), ע”י לקוחות עשוי להשתנות. על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק; “איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה”, שהוגשה לראשונה על ידי חה”כ זהבה גלאון, והיום מובילה אותה באומץ ובנחישות ח”כ אורית זוארץ.

האחריות הפלילית, חייבת לעבור למקור שמניע, שמשלם – הלקוח. חקיקת ’החוק לאיסור צריכת מין’, חייבת להיות מגובה, כמו שנעשה גם בשבדיה, במסעי הסברה ציבוריים שיחוללו שינוי תודעתי בגישה הציבורית שתתייחס לזנות כפגיעה בכבוד האדם, ניצול ואלימות כרונית כלפי הנשים והגברים הלכודים בה.

נורבגיה, שהלכה בעקבות שבדיה, וחוקקה גם היא את החוק להפללת הלקוח, הגדילה לעשות, כאשר הגדירה את האחריות הפלילית על הלקוח גם כשהוא צורך זנות מעבר לים – חקיקה שהלוואי והיתה מיושמת גם בארץ, מה שהיה מגדיר את נאור, דדי, ונצח כעבריינים…

מה שעצוב במיוחד הוא, שיחד עם נאור ציון, גם יובל סמו, שלומי קוריאט, יובל שגב, בני אבני, רונית איבגי, מלי לוי, המפיקים; מרק רוזנבאום, ומיכאל רוזנבאום, ויתר האנשים שלקחו חלק בהפקת הפרק, לא חשבו, ולו לרגע, כי משהו פה לא בסדר. לא היה צדיק או צדיקה אחת בכל ההפקה שיגיד, רבותי, אתם; “מעודדים ניצול של נשים!” נקווה שלפחות לצופים בבית, זה כן, הפריע.

* עידית הראל שמש, הכותבת משמשת מנכ”ל מכון תודעה – למאבק בתופעת הזנות.

0
0



אודות הכותב

עידית הראל-שמש

עידית הראל שמש, ממובילות המאבק למען שיקום נשים וגברים מהזנות. "ג'ון סקול ישראל" - מרכז הסברה למניעת צריכת זנות. מייסדת ומנהלת‏ ב"מיתוס - ליום שאחרי הזנות". מנכ״ל‏ לשעבר ב-‏מכון תודעה - לסיוע לנשים ולגברים במעגל הזנות ולשינוי הגישה הציבורית‏. למדה ‏M.A. לימודי דמוקרטיה בין תחומיים‏ ב'האוניברסיטה הפתוחה‏' למדה ‏B.A. קרימינולוגיה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‏ ב'אוניברסיטת בר אילן‏'. למדה ב'התיכון ליד האוניברסיטה'‏.

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן