מחקרי רפואה

מחקר: חשיפה לסטרס (Stress), בילדות, מעבירה בעיקר השפעות שליליות לצאצאים

0
0

מחקר חדש שנערך מטעם אוניברסיטת חיפה, מגלה, כי חולדות שנחשפו לסטרס – עקה (Stress) בתקופת הילדות, הורישו ההשפעות של חשיפה מוקדמת זו לצאצאיהן, בעיקר ההשפעות שליליות ◄ פרופ’ לשם מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה; “ממצאי המחקר, מראים, כי המנגנון האבולוציוני, דוגם את הסביבה שלנו, כבר מ’ילדות’, ומעביר מידע אודותיו לדורות הבאים, כדי שיהיו מוכנים אליה טוב יותר.
מחקר: חשיפה לסטרס (Stress), בילדות, מעבירה בעיקר השפעות שליליות לצאצאים
מחקר: חשיפה לסטרס (Stress), בילדות, מעבירה בעיקר השפעות שליליות לצאצאים

חולדות אשר נחשפו לסטרס – עקה (Stress), עוד בתקופת הילדות הורישו את ההשפעות של חשיפה מוקדמת זו לצאצאיהן – בעיקר השפעות שליליות אך גם כמה חיוביות. עוד התברר, כי מתן “העשרה סביבתית” לאמהות אלה, הצליח “לתקן” חלק מההשפעות השליליות – ממצאים אלה ועוד, עולים ממחקר חדש שנערך מטעם אוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת המדעי; Developmental Psychobiology.

“הדמיון המנגנוני במקרים רבים בינינו לבין חולדות מעלה תהיות לגבי השפעות המעבר לדורות הבאים גם בבני אדם, למשל, על ההשפעות שיכולות להיות ל’מלחמת לבנון השנייה’ או למצב הביטחוני בדרום על מי שהן היום ילדות בלבד” – אמר פרופ’ מיכה לשם שהוביל את המחקר.

במחקר הנוכחי, אותו ערך פרופ’ לשם מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ’ ג’יי שולקין מאוניברסיטת ג’ורגטאון, ובשיתוף הסטודנטים לתארים מתקדמים היבה זאידן, אליס שחר-דדון, ו-נטע קבטיני-פרדמן, ביקשו החוקרים לבדוק את ההשפעות של חשיפה לסטרס (דחק, עקה, או בשם העממי; לחץ, באנגלית; Stress), מצד אחד ולהעשרה מצד שני של חולדות ב’גיל הילדות’ על ההתנהגויות של הצאצאים שלהן.

החוקרים, בחרו בחולדות מכיוון שמדובר בחיות חברתיות, בעלות פעילות מוחית דומה במקרים רבים לזו של בני האדם. לשם כך, בחרו החוקרים 40 חולדות נקבות בגיל 27 יום, הגיל שבו מפסיקות החולדות לינוק.

חלק מהחולדות, נחשפו למספר סוגים של סטרס, אחרות נחשפו רק לתנאים של העשרה (כלובים גדולים יותר, משחקים שונים, וכד’), וחלק מהן נחשפו לסטרס, ולאחר מכן לתנאים של העשרה. קבוצה אחרונה, הייתה קבוצה שלא נחשפה לשום תנאי מיוחד. החולדות, נכנסו להריון בגיל חודשיים, וצאצאיהן עברו סדרה של מבדקים שבחנו התנהגויות חברתיות, התמודדות עם פחד, התמודדות עם חידושים, ועוד.

הממצא העיקרי של המחקר היה, כי ה’סטרס’ אליו נחשפו ה’חולדות’ בגיל ילדות, השפיע על צאצאיהן, בעיקר לשלילה – חרדה מוגברת, והתנהגות חברתית מופחתת – אבל גם לחיוב, בין היתר, בלמידה משופרת בתנאי לחץ. הצאצאים הזכרים, גם גילו הסתגלות טובה יותר להתנסויות מפחידות. בצורה דומה, חשיפה בזמן ילדות להעשרה השפיעה על הצאצאים בעיקר באופן חיובי – התנהגות חברתית מוגברת ורצון לחקור.

לדברי החוקרים פרופ’ לשם מאוניברסיטת חיפה, ופרופ’ ג’יי שולקין מאוניברסיטת ג’ורגטאון, ממצא בעל ערך מרכזי הוא העובדה, כי החשיפה של האימהות לסביבה, מעשירה לאחר האירוע המלחיץ “ריפאה”, למעשה, חלק מההשפעות השליליות של “עקת האם” בקרב הצאצאים; “ממצאי המחקר, מראים, כי המנגנון האבולוציוני, דוגם את הסביבה שלנו, כבר מ’ילדות’, ומעביר מידע אודותיו לדורות הבאים, כדי שיהיו מוכנים אליה טוב יותר.

חשוב לחקור האם גם בבני אדם, עקה כה מצומצמת, ובגיל כה צעיר בדור ההורים, תשפיע על הדור הבא, והאם גם בבני אדם התערבות ’תארפוטית’ תצמצם את ההשפעות הבין דוריות”, סיכם פרופ’ לשם.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן