ארכיאולוגיה

אוניברסיטת בר-אילן: נתגלה, מזבח אבן גדול וקדום מתקופת מלכי יהודה וישראל בתל צפית

0
0

“ויחזק בקרנות המזבח” (מלכים א, א: נ); צוות ארכיאולוגים בינלאומי בראשות פרופ’ אהרון מאיר, גילה באתר החפירות בגן הלאומי תל צפית, מזבח אבן גדול וקדום מתקופת מלכי יהודה וישראל ◄ המזבח, והאלמנטים השונים שנתגלו סביבו, מאירים באור חדש ומרתק את התרבות ואת מנהגי הפולחן של הפלשתים, ושל שכניהם
אוניברסיטת בר-אילן: נתגלה, מזבח אבן גדול וקדום מתקופת מלכי יהודה וישראל בתל צפית
אוניברסיטת בר-אילן: נתגלה, מזבח אבן גדול וקדום מתקופת מלכי יהודה וישראל בתל צפית

גילוי מרעיש בתל צפית… צוות ארכיאולוגים בינלאומיים החופרים בעיר הפלשתית גת*, בראשות פרופ’ אהרן מאיר, מן המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, יחשפו מחר, יום שני, כ”ג בתמוז (25.7.11), במסיבת עיתונאים מיוחדת באתר החפירות בגן הלאומי תל צפית, ממצא נדיר ומרתק; ’מזבח אבן גדול’ מתקופת מלכי יהודה ו’מלכי ישראל’.

המזבח, התגלה באחת משכונות העיר גת שנהרסה בחורבן בערך בשנת 830 לפנה”ס בידי חזאל מלך ארם דמשק.

במקום התגלה קומפלקס ארכיטקטוני גדול, אשר ככל הנראה, שימש כ’מקדש’. במרכז קופמלקס זה, נתגלה מזבח אבן גדול שגודלו כ- 100X50X50 ס”מ.

המזבח עשוי גוש אבן גדול, והוא אחד המזבחות הגדולים והקדומים שנתגלו באתרים מתקופת המקרא, ומהבודדים שנמצאו בהקשר פולחני, ברור.

בשתיים מפינות המזבח, התגלו קרניים, ואלמנטים אחרים, המזכירים בצורה ברורה את המזבחות הישראלים המתוארים במקרא. ככל הנראה, המזבח, שימש להעלאת קטורת, כפי שמתואר במקרא;

● ’קרנות המזבח’, מוכרת היטב מן המקרא. כך, למשל, נכתב בספר ויקרא; ט,ט; וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת-הַדָּם, אֵלָיו….בַּדָּם, וַיִּתֵּן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

● בספר מלכים א’, פרק א, פסוק נ; וַאֲדֹנִיָּהוּ, יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹהְ… וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

● בספר מלכים ב’, פרק ב, פסוק כח; וַיָּנָס יוֹאָב אֶל-אֹהֶל ד’ , וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

המזבח, והאלמנטים השונים שנתגלו סביבו (ובין השאר, כלים פולחניים), מאירים באור חדש ומרתק את התרבות ואת מנהגי הפולחן של הפלשתים, ושל שכניהם, ישראל ויהודה, בתקופת המקרא.

האתר גת / תל צפית, הנמצא בגן הלאומי תל צפית, הינו אחד מהאתרים הקדומים הגדולים בישראל, שמזוהה כ’גת’ – פלשתים המקראית, מקום מוצאם של גוליית ו-אכיש, והוא אחת מחמשת ערי סרני הפלשתים, אויביהם המרים של ישראל בתקופת המקרא.

העדויות המתרקות ביותר אודות ’גת פלשתים’, נחשפו בשכבת חורבן מסוף המאה ה-9 לפנה”ס – בערך תקופתו של אחאב, מלך ישראל ו-אלישע הנביא – כשהעיר נכבשה ונהרסה בידי חזאל, מלך ארם דמשק, סביב 830 לפנה”ס (אירוע שמוזכר במלכים ב’)

◄ תל צפית

*תל צפית, מקור השם בשפה העברית; תל צאפי (תל אצ-צאפי) או תל א-סאפי, שמשמעותו ופירושו; “התל הבוהק” או “התל הזוהר”, “התל הטהור”. המשמעויות של השם הלטיני; Alba Specula, והשם הצרפתי Blanche Garde גם הן דומות; המבצר הלבן.

תל צפית, הינו אחד מהגדולים שב’תלי ארץ ישראל’

תל צפית, המזוהה עם העיר מהעיר הפלשתית גת (ממנה יצא הענק גוליית לקרב עם דוד בעמק האלה), נמצא כקילומטר דרומית לקצה הדרומי של יער חרובית. בגבול בין שפלת יהודה ודרום מישור החוף (פלשת), במחצית הדרך בין ירושלים לעיר אשקלון, על הגדה הדרומית של עמק האלה, כשני ק”מ מדרום לקיבוץ כפר מנחם.

תל צפית, הינו אחד מהגדולים שב’תלי ארץ ישראל’ הקדומים (שטחו הכולל 400-500 דונם) שהיה מיושב כמעט ברציפות מסוף העידן הפריהיסטורי ועד ימינו.

בתחילת 2008 הוכשרו שבילי עליה לתל, נחסמה עליית רכב מנועי, נבנתה נקודת תצפית בראש התל ועתיקות שומרו ושולטו. באפריל 2008, הוכרז הגן הלאומי תל צפית הפתוח לקהל ללא תשלום (ראה סרטון וידאו, למעלה).

כאמור, משנת 1996, מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות בתל צפית, מדי קיץ בראשות פרופסור אהרן מאיר, מ’אוניברסיטת בר אילן’.

בחפירות, נחשפו שכבות שונות של ישובים מתקופת הברזל דרך התקופה הפלישתית ועד המבצר הצלבני Blanche Garde ששרידי ארבעת המגדלים שלו, ניצבים בראש התל.

● על החפירות ניתן לקרוא גם בבלוג של המשלחת.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן