במסגרת כתבה ששודרה במהדורת החדשות של ערוץ 2, שולבו צילומי מעשי שוד בתחנות דלק בצפון הארץ, ובהם נראה מוכר בחנות בתחנה מוכה על ידי השודדים. כב’ השופטת אילת דגן, מבימ”ש השלום בעיר חיפה, קבעה; “יש מי שיביט על התובע בעין ביקורתית כמי שספג השפלה, לא התגונן ובכך לא שמר על כבודו העצמי ו”גבריותו”, חשיפת פני התובע מהווה לשון הרע ופגיעה בפרטיות”
חברת החדשות של ערוץ 2, פרסמה צילומי שוד ותפצה את הנשדד ב-20,000 ש”ח
בית משפט השלום בעיר חיפה, קבע, כי כתבה במסגרתה שודרו צילומי שוד בחנות של תחנת דלק, בהם נראה המוכר מוכה וחבוט בידי השודדים, מהווה פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות, וחייב את חברת החדשות לפצות את המוכר ב- 20,000 ש”ח.
במסגרת כתבה ששודרה במהדורת החדשות של ערוץ 2, שולבו צילומי מעשי שוד בתחנות דלק בצפון הארץ, ובהם נראה מוכר בחנות בתחנה, מוכה על ידי השודדים. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום כנגד חברת החדשות והמשטרה, טען המוכר, כי שידור התקיפה תוך חשיפת פניו ללא הסכמתו מהווה פגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו, השפיל אותו ברבים, והוביל ללעג וזלזול כלפיו מצד הסובבים אותו.
לטענתו, גם על המשטרה לשאת באחריות לנזקיו, באשר העבירה את הצילומים לידי חברת החדשות, ולפיכך, ביקש פיצוי של 300,000 ש”ח.
חברת החדשות הישראלית בע”מ, אשר מפיקה את מהדורות החדשות ואת רוב תוכניות האקטואליה עבור ערוץ 2, והממומנת מכספי זכייניות ערוץ 2; ’קשת’ ו’רשת’, טענה, כי המדובר במידע חדשותי חשוב ששידורו הינו בגדר חובתה הציבורית, כי השידור לא פגע כלל בתובע מכיוון ששמו לא הוזכר ופניו נראו להרף עין בלבד, וכי על התובע להפנות טענותיו כלפי ה… שודדים.
לחילופין טענה, כי משידע התובע, כי בחנות מותקנות מצלמות אבטחה, הסכים לשידורם, ולחילופי חילופין, כי עומדות לה הגנת אמת בפרסום ותום הלב. המשטרה, טענה מצידה, כי כלל לא העבירה את הצילומים לגוף חדשותי כלשהו.
כב’ השופטת דגן: חשיפת פני התובע מהווה לשון הרע ופגיעה בפרטיות
כבוד השופטת אילת דגן, דחתה את התביעה כנגד המשטרה, בקובעה, כי לא הוכח, כי סרטי הצילום הועברו למקור אחר מלבד בית המשפט, וכי גם אם הועברו, מדובר בפעולה סבירה, אם נעשתה על מנת להוביל לגילוי העבריינים.
באשר ל’חברת החדשות’, נקבע, כי חברת החדשות, הייתה יכולה למנוע בקלות את עוגמת הנפש וההשפלה שחווה התובע, אם הייתה מטשטשת את פניו, ומקבלת ממנו אישור לפרסום, וכי היה עליה לקחת בחשבון, כי חשיפת פני התובע, כך שאנשים שמכירים אותו יכולים לזהותו בנקל, עלולה להביא להשפלתו.
כב’ השופטת דגן, דחתה את הטענה, כי עצם קיומן של מצלמות אבטחה במקום, משמען הסכמה לפרסום הצילומים, בקובעה, כי התקנת המצלמות נועדה למניעת פשיעה וגילוי עבריינים, וכל שימוש אחר בצילומים כפוף להסכמת המצולם.
“במהלך הסרט, רואים את התובע למשך כמה שניות, יושב על הרצפה, מגונן בידיו על ראשו כשנזרק עליו סולם ובקטעים אחרים השודדים חובטים בו. יש להניח, כי רוב הצופים בשידור, יחושו חמלה ואמפטיה לתובע במצבו הקשה כשליבם יוצא אליו.
עם זאת, יש מי שיביט על התובע בעין ביקורתית כמי שספג השפלה, לא התגונן ובכך לא שמר על כבודו העצמי ו”גבריותו”, כתבה כב’ השופטת אילת דגן, וקבעה, כי; “חשיפת פני התובע מהווה לשון הרע ופגיעה בפרטיות”, והורתה לחברת החדשות של ערוץ 2, לפצות את התובע ב- 20,000 ש”ח.
• לפסק הדין בעניין ש.ח. נגד חברת החדשות
• הידיעה, הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
Add Comment