ראש הממשלה, נתניהו; “החזרנו את סיפורי המקרא, יוסף ואחיו, קין והבל, דוד וגוליית – הם הסיפורים החשובים בתולדות עמנו, והם מציתים את הדמיון” ◄ שר החינוך, סער; “התנ”ך הוא המכנה המשותף התרבותי המאחד את עם ישראל בארץ ובתפוצות לאורך הדורות” ◄ נעם חדד, תושבת העיר חדרה, תלמידת ’אולפנת בני עקיבא’, בכפר סבא, הוכרזה כסגנית חידון התנ”ך העולמי. 
חתן חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי לשנת תשע”א, הוא שלמה אדלמן
שלמה אדלמן, הוא חתן חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי, כך נקבע היום (שלישי, ו’ באייר, תשע”א, 10.5.11) יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל, שנערך בתיאטרון ירושלים. נעם חדד, תושבת העיר חדרה, תלמידת ’אולפנת בני עקיבא’, בעיר כפר סבא, הוכרזה כסגנית חידון התנ”ך העולמי לשנת תשע”א.
חידון התנ”ך העולמי, נערך במעמד ראש הממשלה ושר החינוך, ועמד השנה, בסימן; “אהבת הארץ”. הפעם התמודדו בחידון התנ”ך העולמי 52 בני נוער, מרחבי העולם ומישראל, אשר זכו להעפיל לשלב הגמר בחידוני התנ”ך בארצם. בני נוער אלה מייצגים 28 מדינות.
ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, העניק ל’חתן חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי’ לשנת תשע”א, את הפרס, ואמר בדברי ברכתו, תוך כדי הרעפת שבחים על שר החינוך מר גדעון סער, אשר הביא לשינוי לימוד ה’תנ”ך’ בבתי הספר; “החזרנו את סיפורי המקרא, יוסף ואחיו, קין והבל, דוד וגוליית – הם הסיפורים החשובים בתולדות עמנו, והם מציתים את הדמיון”.
הנשיא החמישי של מדינת ישראל, מר יצחק נבון, אשר שימש ראש חבר השופטים בחידון, הציע לאור השוויון בשלב הסיום של החידון בין שני המתחרים, כי בניגוד לשנים הקודמות שבהן התמודדו שני המובילים, הפעם, יוכרזו השניים כ’חתן וכלת התנ”ך העולמיים’.
המנחה, ד”ר אבשלום קור, דחה את ההצעה, והעיר בציניות, כי; “כאשר מר נבון, יהיה רב, יוכרזו במקרה של שוויון בין מתמודד ומתמודדת ’חתן וכלת התנ”ך העולמיים’. למרות ההצעה, התמודדו השניים זה מול זה בשלב האחרון של החידון.
במהלך החידון, ביקש שר החינוך מר סער לחזק את ראש הממשלה מר נתניהו לקראת נסיעתו לוושינגטון ביום חמישי; “נתניהו, הוא איש ירושלים, העומד על משמר ירושלים, הידע הרב שלו בתנ”ך, בתולדות עם ישראל וארץ ישראל, יחזקו אותו בעמידה על זכויותינו”. אמר סער, אשר נאומו המלא, מובא להלן.
◄ נאום שר החינוך מר גדעון סער, בחידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי התשע”א;
“חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי, ששיאו מתרחש בבוקרו של יום העצמאות הוא מן האירועים המציתים תמיד זיק בנפשו של כל יהודי באשר הוא. התלמידים החכמים היושבים כאן על הבמה, הקהל היושב כאן למולי והמוני הצופים, מתלכדים ברגעים אלו ממש סביב עוצמת חווית היותנו עם הספר. עם ספר הספרים.
אני זוכר חידונים אלה – כמו כולם, אני מניח – מילדותי. לְרבות מהשאלות שנשאלו שמעתי את התשובות בבית מאמי, ברוריה, מורה לתנ”ך. חידון התנ”ך, מבטא את הקשר של הדור הצעיר לרובד התשתית של העם היהודי – התנ”ך.
לא יכולנו לזכות מחדש בעצמאותנו, בריבונותו המדינית במולדתנו ההיסטורית, אלמלא שמרנו אמונים למורשתנו המפוארת, שהתנ”ך הוא רובד היסוד שלה. לא יכולנו לעשות זאת אלא מתוך מימוש הכמיהה לציון ולירושלים, המיוסדת על הזיכרון הלאומי שמקורו בספר הספרים.
מדינת ישראל, במונחים היסטוריים היא עדיין מדינה צעירה. אך עמנו, עם הנצח – עם עתיק הוא, שורשיו עמוקים והם יונקים מספר הספרים.
התנ”ך מתנוסס ככתר מעל לראשנו. אבל הוא גם, ובעיקר, משתרע לרגלינו כבסיס לקיומנו ולזכותנו כאן. מִסֵפֶר עתיק ומקודש אנו שואבים לשון ותרבות, חוקים ומוסר, הסטוריה וחוכמה. וגם: זכויות לאומיות ומדיניוֹת. זהו, אכן “ספר הספרים”. ספר שבו כל היסודות כולם.
חידון התנ”ך העולמי, נערך השנה בסימן; אהבת הארץ. בסימן דברי האלוהים המופיעים בנבואת ירמיהו; “וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לִבִּי, וּבְכָל-נַפְשִׁי” (ירמיה ל”ב, מ”א).
הפרק מתרחש בשעה קשה במיוחד לירושלים, שבה מרחפת סכנה קיומית על עתיד עם ישראל בארצו. דווקא בשעה קשה זאת – למרות הסכנה שבשער – מדגיש הנביא את ערך גאולת הקרקעות.
ירמיהו לא רק קונה את המגרש בכסף מלא ובנוכחות עדים, אלא אף מצווה לשמור היטב את הספר בו רשומה הקנייה. גם בשיבת ציון של ימינו, השלישית במספר, נרכשו אדמות ונבנתה הארץ בהדרגה, אך בהתמדה. מתוך דבקות באותו חזון.
בין רוכשי האדמות ומחדשי הישוב בארץ היו גם בני משפחתי, מצד אמי, משפחת צופיוף, אשר עלו לארץ לפני מאה ועשר שנים ורכשו אדמות בירושלים. וכך כתב שלמה צופיוף, דודו של סבי משה ז”ל; “רוחי הנעתני לעלות לארצנו הקדושה עוד מלפני כמה שנים בזמן חיותו של מר אבי ז”ל, אשר עלה ירושלימה פעם ראשונה בשנת תר”ן…
ופעם שנייה בשנת תרס”א, עזב את ארץ מולדתו ועסקיו ובא ירושלימה (עם משפחתו) לדור בה דירת קבע ותיכף לבואו בנה בתים ובור מים ועליהם בית-הכנסת גדולה”.
תהליך זה לא הסתיים, אלא הוא בעיצומו. אנו עוד נראה קניית אדמות, בניית בתים והתיישבות בארץ ככתוב; “בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר, וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב” (פסוק מ”ד).
שר החינוך מר גדעון סער: ארץ ישראל והתנ”ך, חד הם. התנ”ך צריך להיות נחלת כלל ישראל
אני מבקש לחזק מכאן את ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו, איש ירושלים, העומד על משמר ירושלים, לקראת נסיעתו החשובה לארצות-הברית ביום חמישי הבא. הידע הרב שלך בתנ”ך, בתולדות עמנו וארצנו, יחזקו אותך לעמוד על זכויותינו, על ביטחוננו ועל מכלול האינטרסים החיוניים של ישראל!
היושבים כאן על הבמה, המצטיינים, כל אחד ואחת, יוכלו לאשר את הקביעה שכל יהודי וישראלי צריך שיידע באופן ברור ותמידי; זכותנו הטבעית וההיסטוריות על ארצנו ומדינתנו, מעוגנת בראש ובראשונה כאן בספר הספרים הזה. כל ספר בתורו שב ומאשש את הקביעה הבראשיתית: “לזרעךָ נתתי את הארץ הזאת” (בראשית י”ד, י”ח). אהבת התנ”ך ואהבת הארץ כרוכים המּה יחדיו.
בשעה שאנו מטיילים בין משעולי ארצנו הטובה והיפה מלווים אותנו כצל נעים פסוקי התנ”ך וסיפוריו, כמו גם דברי הנביאים. ואילו בשעה שאנו קוראים בתנ”ך, קמים לנגד עינינו הנופים והמראות, הדרכים והאתרים של ארצנו.
ארץ ישראל והתנ”ך, חד הם.
התנ”ך צריך להיות נחלת כלל ישראל.
התנ”ך אינו שייך לזרם כזה או אחר בעם.
משימת דורנו היא לחזור להעמיק בחינוך לחיזוק התודעה היהודית, הידע על המקורות, הכרת ארון הספרים היהודי וההיסטוריה של עמנו וארצנו.
בשנתיים האחרונות, הובלנו שורה של מהלכים שזאת תכליתם; ביסוסו של מקצוע “מורשת ותרבות ישראל” בחינוך הממלכתי. גם בשנת הלימודים הבאה נוסיף לו שעות-לימוד נוספות בבתי-הספר היסודיים; חידוש חידון התנ”ך למבוגרים לאחר שלושה עשורים. נחזור ונקיימו בחנוכה; ביקורים לימודיים של למעלה מחצי מיליון תלמידים בשנה בבירה במסגרת תוכנית “נעלה לירושלים”; “ביקורים בארץ האבות” – שיכללו ביקורים במערכת המכפלה בחברון.
העובדות מדברות בעד עצמן; מספר המשתתפים שהתמודדו השנה בחידון התנ”ך לנוער בארץ, על כל שלביו, כמעט הוכפל: מ-6,600 בשנה שעברה ל-11,800 השנה. בדרך הזאת נמשיך ללכת וב”ה נוסיף עוד ועוד נדבכים לעשייה.
אנו מבקשים לתת לבנינו ולבנותינו חינוך יהודי וציוני גאה. נשוב אל ספר הספרים. נשֹגה באהבתו, נפנים את סיפוריו ואת מסריו. נטמיע בליבותינו את מורשת עמנו. בהצלחה לכם, המתמודדים בגמר החידון העולמי. עשיתם חיל עד כאן. העפלתם לשלב הגבוה ביותר בזכות ידענותכם שהיא בוודאי פרי חריצוּת ושקידה, אך גם, ללא ספק, אהבת התנ”ך.
יישר כח! חג עצמאות שמח!” עד כאן נאום שר החינוך מר גדעון סער.
חברי הנשיאות, שליוו את חידון התנ”ך העולמי לנוער, תשע”א, היו; מר נתן שרנסקי – יו”ר חבר הנשיאות, תא”ל הרב רפי פרץ – הרב הצבאי הראשי, מר אפי שטנצלר – יו”ר קק”ל, מר אלן הופמן – מנכ”ל הסוכנות היהודית, עו”ד חיים בן עמי – ראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון ומר יהושוע אדלר – נציג ההנהלה העולמית של חידון התנ”ך.
חֶבֶר השופטים, כלל את; מר יצחק נבון, הנשיא החמישי למדינת ישראל – יו”ר חבר השופטים, מר נריה פנחס – עורך תוכן החידון, גב’ חיה פלג – מפקחת במשרד החינוך, עו”ד משה הרשקוביץ – מנהל המינהלה במחוז מרכז ורס”ן הרב אשר כהן.
את החידון הנחה בחן רב, הד”ר אבשלום קור.
חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי, שודר במלואו ב’ערוץ הראשון’.
Add Comment