פורום כאן נעים

בנימין נתניהו בפנייה נרגשת למייק פנס Mike Pence

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפנייה נרגשת לסגן נשיא ארצות הברית מייק פנס בכנסת. ירושלים.

אנדרה ריו & יוהן שטראוס התזמורת

אנדרה ריו & יוהן שטראוס התזמורת ביצוע ארץ זו שלי חי מאסטריכט.

סיכום 2017 בסביבה

סיכום 2017 בסביבה מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

תמונת מצב המהומות ב-איראן

סימה שיין, חוקרת בכירה ב'מכון למחקרי ביטחון לאומי' סוקרת את תמונת המצב של המהומות באיראן.

ארץ נהדרת | הטורטלים מארחים חברים לשבת

ארץ נהדרת | הטורטלים מארחים חברים לשבת.

השף חיים כהן עם הילה אלפרט

בחזרה לשום פלפל ושמן זית עם חיים כהן המארח את עיתונאית האוכל הילה אלפרט.

סחלב טעים וחמים | ליהי קרויץ

סחלב טעים וחמים-tasty and warm sahcla | מטבח בקלי קלות- ליהי קרויץ - הערוץ המקורי קל ומהיר.

למי שהחמיץ ראיון מיוחד עם מר בנימין נתניהו

למי שהחמיץ ראיון מיוחד עם מר בנימין נתניהו האדם, האיש לא ראש הממשלה.

שלמה ארצי עם עומר אדם | לא הפסקתי לחפש אותך

שלמה ארצי עם עומר אדם - לא הפסקתי לחפש אותך | מילים ולחן: שלמה ארצי | עיבוד והפקה מוזיקלית: יעקב למאי.

ד"ר אופיר ארצי על נזקי עור הפנים

ד"ר אופיר ארצי מומחה ברפואת עור ומין, המרכז המשולב לאסתטיקה, מחלקת עור על נזקי עור הפנים. "חיים בריא" עם פרופ' קרסו.

מפעל הפיס

נעים לעקוב אחרי

מבקים כאן ישראל

A feed could not be found at http://kanisrael.co.il/?feed=rss2. A feed with an invalid mime type may fall victim to this error, or SimplePie was unable to auto-discover it.. Use force_feed() if you are certain this URL is a real feed.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

האוניברסיטה העברית, מחקר, מגלה: גם סרט זיכרון, מהווה התמודדות עבור ההורה השכול

לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל; "סרט הזיכרון, מאפשר לאיש המקצוע למידה מן ההורה מהי הדרך הנכונה לשיחות ה-"רה-ביוגרפיה", כדרך להתמודדות עם אירוע של אובדן בן. התמות, העולות מהמחקר, יש בהן לכוון את איש המקצוע לתכנים ודרכי הבניית אירוע האובדן בהם יש לעסוק ואותם ראוי לעודד בתוך השיח הטיפולי"
האוניברסיטה העברית, מחקר, מגלה: גם סרט זיכרון, מהווה התמודדות עבור ההורה השכול
האוניברסיטה העברית, מחקר, מגלה: גם סרט זיכרון, מהווה התמודדות עבור ההורה השכול

מציאות החיים בישראל הכרוכה במלחמות ובפיגועי טרור, הביאה להתפתחות ז’אנר קולנועי ייחודי לחברה הישראלית של סרטי זכרון אישיים תיעודיים לנופלים. מחקר שערכה ד"ר בלהה בכרך, מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בעיר ירושלים, בחן לראשונה, סרטי זיכרון ואת האופן שבו בוחרים ’הורים שכולים’ להביא את סיפור אובדן בניהם, שנהרגו בשירותם הצבאי או בפיגוע טרור, בסרט זכרון כדרך להתמודדות עם האובדן.

"סרט זיכרון, משמש הן כלי להנצחת הנופל והן מסגרת להבניה מחדש של סיפור ההורה השכול ובשניהם יש מרכיבים שיקומיים", מסבירה; "הסרט, נותן מענה להורים על ידי שימור הבן ונוכחותו בעולם דרך תיעוד חייו בסרט. עצם העיסוק בסרט מאפשר התמודדות עם חוסר האונים בעמידה מול האובדן.

כמו כן, עצם האינטראקציה מחדש עם הבן, כחלק מתהליך עשיית הסרט, והאינטראקציה עם אחרים בעשיית הסרט מחזירה את ההורה השכול אל מעגל הסביבה ומאפשרת קבלת תמיכה וליווי. לבסוף, הסרט עונה לצורך של ההורים למתן עדות לאירוע טראומטי, המהווה על פי התיאוריות שלב משמעותי בתהליך התמודדות עם טראומה".

יצוין כי בנה של ד"ר בכרך, החייל אוהד הי"ד, בן 18, נרצח ב-18 ביולי 1995, בוואדי קלט, על רקע לאומני, יחד עימו היה גם אורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים, נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום.

המחקר, על סרטי זכרון אישיים תיעודיים לנופלים, אשר נערך כחלק מעבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ’ רות לנדאו מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, בחן 20 סרטי זיכרון תיעודיים אישיים שהוקרנו ברשתות הטלוויזיה בישראל בערב וביום הזיכרון לחללי צה"ל ב-2006 וב-2007.

המחקר, מצא, כי בסרטי הזיכרון, מתקיימים זה בצד זה שני סיפורים; הסיפור האחד, ההוא במימד הגלוי – סיפור חייו של הנופל, המסופר על ידי הזולת, ומטרתו היא הנצחה.

הסיפור השני, הוא נרטיב המספר אשר בו מובא סיפור חייו של המספר – ההורה השכול, בהקשר לחייו ומותו של הנופל.

מניתוח שערכה החוקרת, עולה, כי קיימים מספר מאפיינים ייחודים ל’סרטי זיכרון’; ראשית, תיאורי אינטראקציות משותפות ל’הורה’ ול’בן’, הן מחייהם המשותפים, והן מאילו שנוצרו בהמשך חיי ההורה, מייצגות את המשך "נוכחות" הבן באופן "מעשי" ו"חי" בחיי ההורה.

שנית, הבניה מסיבית של ’אירוע השבר’ אל תוך נרטיב סיפור החיים של ההורה השכול, נעשית דרך תיאור אירוע המוות ובעיקר דרך תיאור רגע קבלת ההודעה.

לטענת ד"ר בכרך; "הפיכת אירוע המוות האובייקטיבי והחיצוני לחלק המשולב בסיפור חיי ההורה, נעשית דרך תיאור מדוקדק של חוויה אישית זו. חיבור החיים של לפני אירוע המוות עם החיים שלאחריו ובניית הגשר על פני השבר, נעשים דרך תמות נוספות, כמו זו של תיאור אירוע אחרון משותף להורה ולבן בהיותו בחיים, כשלב פרידה מדמות הבן החי.

בקצה השני, עולות תגובות רגשיות לאובדן, המופיעות מיד לאחר אירוע המוות, וכן, תגובות מעשיות לאובדן; "תמות אלה מייצגות גם את המעבר בתפיסת קשר הורה-בן, מקשר עם החי לקשר עם המת" – אומרת ד"ר בכרך.

שלישית, המחקר, העלה, כי בתוך תהליך ההבניה מופיעים גם ייצוגים של התמודדות ישירה יותר, כגון; מתן משמעות למות, אמונה ודת, כעס, נחמה ועוד. ביניהן בולטת תמה, שאותה מכנה החוקרת "מיסטיקה", תמה זו, מתייחסת לתיאור אירועים, שאינם ניתנים להסבר רציונאלי.

נראה, כי דרך תיאורים אלה, נעשה ניסיון לתת מענה לתחושות הקשות של חוסר אונים ושל ערעור הסדר המוכר שחש ההורה השכול. לדברי ד"ר בכרך; "ההורה כמו מחפש אחר ’הגיון בשיגעון’ כדרך למציאת איזון מחדש בחיים אשר יצאו ממסלולם".

ד"ר בלהה בכרך, מציינת לסיכום, כי; "סרט הזיכרון, אינו רק כלי הנצחה לתיעוד ביוגרפי של הנופל, כפי שעולה מצפייה רגילה בסרטי זיכרון, כי אם גם דרך התמודדות עבור ההורה השכול. סרט הזיכרון, מאפשר לאיש המקצוע למידה מן ההורה מהי הדרך הנכונה לשיחות ה-"רה-ביוגרפיה" כדרך להתמודדות עם אירוע של אובדן בן.

התמות, העולות מהמחקר, יש בהן לכוון את איש המקצוע לתכנים ודרכי הבניית אירוע האובדן בהם יש לעסוק ואותם ראוי לעודד בתוך השיח הטיפולי".

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים