יום הזיכרון חל מדי שנה בתאריך ד’ באייר, יום לפני יום העצמאות, משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים למחרת. ביום הזיכרון נחשפת בעוצמה מחודשת הזיקה הכואבת שבין עצמאות לשכול ◄ ביום הזיכרון, דגלי המדינה מורדים לחצי התורן, עונדים את תג דם המכבים
יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל, תשע”א, כל מה שצריך לדעת
ימי הזיכרון הלאומיים לחללי מערכות ישראל, מהווים נדבך מרכזי בהנצחה הממלכתית של הנופלים. זהו ביטוי החוב המוסרי של המדינה כלפי אלה שנתנו את חייהם למען תקומת ישראל.
שני ימי זיכרון ממלכתיים, נקבעו בלוח השנה לציון זכר הנופלים;
♦ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
♦ יום הזיכרון לחלל שמקום קבורתו לא נודע.
במהלך השנים גובשו תכנים ערכיים, נקבעו דפוסי הנצחה ואף נחקק חוק מדינה לציון יום זיכרון לאומי.
◄ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מוקדש להתייחדות עם זכרם של חללי המחתרות, חללי צבא הגנה לישראל וחללי כוחות הביטחון אשר נפלו למען תקומתה והבטחת קיומה של מדינת ישראל.
יום הזיכרון חל מדי שנה בתאריך ד’ באייר, יום לפני יום העצמאות, משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים למחרת. ביום הזיכרון נחשפת בעוצמה מחודשת הזיקה הכואבת שבין עצמאות לשכול.
ביום הזיכרון, דגלי המדינה מורדים לחצי התורן, עונדים את תג דם המכבים, מתקיימים טקסי זיכרון ממלכתיים ופרטיים במוסדות חינוך וציבור, במחנות צה”ל ולרגלי אנדרטאות ואתרי זיכרון ברחבי המדינה. בשנים האחרונות מתקיים טקס הנחת דגלון זיכרון על קיברו של החלל שנפל אחרון.
יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל, דגל בחצי התורן,
כלי התקשורת, כולם מייחדים את שידוריהם לנושאי שכול וזיכרון. שמות הנופלים מוקרנים ומוקראים אחד אחד על פי סדר תאריכי נפילתם במלחמות ובמאבקים השונים להקמת המדינה ולשמירת ביטחונה. בסמוך ליום הזיכרון, מפרסם דובר משרד הביטחון את המספר הכללי של הנופלים במערכות ישראל.
היערכות והפקת הטקסים ומפעלי הזיכרון השונים לקראת ובמהלך יום הזיכרון מוטלת על היחידה להנצחת החייל באגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון שמתאמת בין כל הגופים השותפים לארגון אירועי יום הזיכרון.
◄ טקסי יום הזיכרון
טקס פתיחת יום הזיכרון נערך ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא המדינה והרמטכ”ל ובהשתתפות נציגי המשפחות השכולות. הטקס נפתח בשעה 20:00 בצפירת זיכרון בת דקה, בהקראת תפילת “יזכור” ובהדלקת משואת הזיכרון.
במהלך יום הזיכרון נערכים טקסי זיכרון ממלכתיים בכל בתי-הקברות הצבאיים, בהשתתפות המשפחות השכולות, אישי ציבור ונציגי הממשלה, המשטרה וכוחות הביטחון.
טקס הזיכרון המרכזי נערך בשעה 11:00 עם הישמע צפירת זיכרון בת שתי דקות, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. במהלך צפירות הזיכרון, נעצרת התנועה בכבישים והמדינה כולה שובתת מכל מלאכה.
טקס הדלקת המשואות ברחבת הר הרצל בשעה 20:00 חותם את אירועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות.
לקראת יום הזיכרון מפיצה היחידה להנצחת החייל (אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון) ערכת מידע לכל הרשויות המקומיות במטרה לסייע בהיערכות ליום הזיכרון ובהכנת הטקסים.
הערכה, כוללת מידע על יום הזיכרון ומועדי הצפירות, נתונים על מספר החללים בבתי העלמין הצבאיים ובחלקות הצבאיות, כרזות להדבקה על לוחות המודעות בישוב ופרסום הצעה לסדר עריכת טקס.
◄ דגלון זכרון על על קיברם של כל הנופלים
בול יזכור 2011, מתוך אתר יזכור
ביום הזיכרון ניצב דגלון זיכרון נושא שלהבת על קברו של כל אחד מחללי מערכות ישראל בבתי הקברות הצבאיים ובחלקות הצבאיות בבתי העלמין בארץ.
דגלון הזיכרון מורכב מדגל המדינה עטור סרט “יזכור” שחור, הבא לבטא כבוד ממלכתי לנופלים והשתתפות המדינה ברחשי ליבן של המשפחות השכולות, האלמנות והיתומים.
הנחת הדגלים על קברי החללים מתחילה בטקס הנחת דגלון על קברו של החלל האחרון בהר הרצל, אשר מתקיים בסמוך ליום הזיכרון, במעמד ראש המטה הכללי בצה”ל.
◄ איגרת ובול זיכרון למשפחות השכולות
מאז ראשית ימי המדינה ועד היום, מקבלת כל משפחה שכולה איגרת ליום הזיכרון אשר נחתמה במהלך השנים על ידי נשיאים, ראשי ממשלה, ושרי ביטחון והיא מצורפת ל מעטפה ובול מיוחדים המופקים מדי שנה לציון יום הזיכרון.
האיגרות נכתבות ונחתמות על ידי נשיאים, ראשי ממשלה ושרי ביטחון אשר מצאו צורך וחובה להשתתף בכאב וביגון המשפחות, האלמנות והיתומים, ביודעם שאין במילים כדי לנחם.
כל איגרת נשלחת באופן אישי לכל משפחה ומשפחה כשהיא נתונה במעטפה ובול המוקדשים בלעדית ליום הזיכרון ומעוצבים במיוחד, מדי שנה, על ידי טובי האמנים והמעצבים הגראפיים. המעטפה, הזוכה לעיצוב ייחודי והולם והבול, המונפק מטעם השירות הבולאי במיוחד לרגל היום והמועד, מעניקים ביטוי ייחודי לכאב ולאבל המלווים את היום.
◄ יום הזיכרון – סקירה היסטורית
חוק יום הזיכרון “לחללי מערכות ישראל” במתכונתו הנוכחית נחקק ב-1980. עד לחקיקתו נערכו, טקסי זיכרון לנופלים בבתי הקברות הצבאיים המרכזיים במהלך יום העצמאות.
ב-1951 המליצה המועצה הציבורית להנצחת החייל, שהוקמה על ידי שר הביטחון דאז דוד בן גוריון, להפריד בין האירועים ולהכריז על יום זיכרון שיימשך יממה שלמה לפני יום העצמאות. החל מאותה שנה הונהגו גם צפירת הזיכרון, תפילות יזכור, טקסי זיכרון בבתי הספר ובבתי הקברות הצבאיים ושידורי הזיכרון בכלי התקשורת.
בשנת 1963 התקבל בכנסת חוק יום הזיכרון, שנקרא “יום הזיכרון הכללי לגיבורי מלחמת הקוממיות”. ב-1978 נוסף תיקון לחוק שהסדיר את מנהגי ערב יום הזיכרון. ב-1980 שונה שם החוק ל”חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל”.
שמו הרשמי של יום הזיכרון נקבע כ”יום הזיכרון גבורה ללוחמי צבא הגנה לישראל” שנתנו נפשם על קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל”, בכך נכלל גם את זכרם של חללי המחתרות, השב”כ והמוסד.
עד לאותה שנה הושמעה צפירת זיכרון שלישית, עם צאת יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות. בתחילת שנות האלפיים הוחלט להנציח ביום הזיכרון גם את זכרם של נפגעי פעולות האיבה, במסגרת טקסי זיכרון נפרדים.
חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
לפיד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, נקבע על ידי הרבנות הצבאית הראשית בז’ באדר, יום לידתו ויום מותו של משה רבנו, לפי המסורת היהודית ומקום קבורתו לא נודע “וימת שם משה עבד ה’ בארץ מואב על פי ה’. ויקבר אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה” (דברים ל”ד ה’-ו’).
בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל הוקמה חלקה לנופלים שמקום קבורתם לא נודע והוקם קיר זיכרון המנציח את שמותיהם. מדי שנה, ב-ז’ באדר, מתקיים בחלקה זו הטקס הממלכתי לזכרם.
הענף לאיתור נעדרים בצה”ל בשיתוף עם היחידה להנצחת החייל שבאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, פועלים כל השנה על מנת לאתר את מקום קבורתם של חללים אלה ולהניח מצבה על קברם.
Add Comment