חברת הכנסת לבני, אמרה הדברים בעצרת המרכזית שנעלה את אירועי יום השואה בקיבוץ יד מרדכי; “גם מול האיומים, ישראל של שנת 2011, אינה במצב של יהודי אירופה בשנת 1939…” ◄ שר הפנים, מר אלי ישי; “פה בקיבוץ, חשו התושבים היטב יום יום, כמה העולם עדיין מתחלק ל’אנחנו’ ו’הם’… גם כאן, לא הרחק מאיתנו, יושב חייל שבוי, אולי כפות, אשר חירותו נשללה ממנו”.
ציפי לבני: העולם מחק סמלית את הטרוריסט בן לאדן, מפיץ אידיאולוגית השנאה
למעלה מ-4000 איש, הגיעו אמש (שני) לעצרת המרכזית שנעלה את ’אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה’ תשע”א, שהתקיימה בקיבוץ יד מרדכי, בין הקהל הרב, היו; שרים, ח”כים, ראשי מועצות ולראשונה גם שגרירי מדינות זרות. יצוין, כי לראשונה השנה, השתתפו בעצרת שגרירי גרמניה, אוסטריה, פולין, ונציגים משגרירות ארצות הברית. שגריר אוסטריה מר מיכאל רנדי, שהינו בן למשפחת ניצולי שואה, הדליק משואה מיוחדת לזכר חסידי אומות עולם אשר הצילו יהודים.
סגן ראש הממשלה ושר הפנים, חבר הכנסת מר אלי ישי, אמר בדבריו; “בימים אלו, אנו נחשפים למציאות בה בני המזרח התיכון לובשים ופושטים צורה ואילו מדינת ישראל עומדת איתנה… פה בקיבוץ יד מרדכי, חשו התושבים היטב יום יום, כמה העולם עדיין מתחלק ל’אנחנו’ ו’הם’… גם כאן, לא הרחק מאיתנו, יושב חייל שבוי, אולי כפות, אשר חירותו נשללה ממנו. חובה על כולנו לעשות הכל, אבל הכול, כדי להביא לשחרורו”.
יושבת ראש מפלגת קדימה ויו”ר האופוזיציה, חברת הכנסת (מפלגת קדימה), הגב’ ציפי לבני, אמרה בנאומה, כי; “גם מול האיומים, ישראל של שנת 2011, אינה במצב של יהודי אירופה בשנת 1939…
העולם, אשר מחק היום באופן סמלי את הטרוריסט אוסמה בן לאדן, שהפיץ אידיאולוגיית השנאה ושבאחת קטל חיי אלפי אזרחים ובחיק העצב ההיסטורי שלנו, היום, שלוחות ברכות למנהיגת העולם החופשי; ארצות הברית, על המאבק הנחוש לצדק מוחלט מול הטרור, כפי שנעשה”.
אלוף פיקוד דרום, האלוף טל רוסו, אמר בדבריו, כי; “חיילי צה”ל, הם ממשיכי דרכם של הלוחמים ה’פרטיזנים’ שלחמו נגד הנאצים.
האלוף רוסו, הוסיף בדבריו, כי; “צה”ל, ופיקוד הדרום, עוסקים בפעילות יומיומית באוויר, בים וביבשה, ופועלים במלוא הנחישות נגד הטרור, להגנת התושבים ולצמיחת ישראל”.
יושב ראש ’חבצלת’, ומזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל, מר אבשלום (אבו) וילן, אמר בדבריו, כי; “עלינו להילחם בחולי של שנאת האחר, והגזענות אשר אחזה בנאור שבעמים”.
את הטקס הנחתה העיתונאית טלי ליפקין שחק, ובתכנית האומנותית, הופיעו; הזמרת נורית גלרון, להקת בנק לאומי, להקת מומארה, להקת הנוער כרמלים, ותלמידי כיתה ח’ בבית הספר האזורי שקמ”ה. במהלך הטקס, שולבו קטעי ראיון עם ניצולי שואה.
▼ נאומה המלא של ראש האופוזיציה לבני, בעצרת נעילת יום השואה ביד מרדכי;
“הערב יוצא יום השואה, אבל השואה לא יוצאת מאיתנו. השואה מלווה כל ישראלי, כל יהודי – בשכבו ובקומו ובלכתו בדרך. ואם בערב ליל הסדר אנו מצווים שיראה כל אדם את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כל יהודי רואה את עצמו כאילו הוא היה בשואה.
היה ולא יצא, ולא מכוח צווי אלוהי אלא מכוח צווי פנימי מצפוני. לא תמיד קל לדבוק בצווי הזה של הזיכרון. יש בו הרי אימת היחיד בצד שואת העם, זוועה שאין דמיון אנושי שיכול לתאר ושהמציאות יצרה.
מופע של צעירים, בעצרת נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד מרדכי
אבל גם אם היחיד רוצה להדחיק את האימה הבלתי נתפסת, הרי שעובדת היותה, המציאות שקרתה, אינה מאפשרת להדחיק לכך והציווי הלאומי עובר מדור לדור.
וכך, כמו כל הורה הרוצה להעביר לילדיו רק את העולם היפה, סיפורי האגדות, הנסיכים והנסיכות – הרי שלעולם נעביר להם גם את המציאות שנכתבה בדם הניספים. ובנינו יעבירו את אותה תחושה אישית שהיא הרבה יותר מידע היסטורי לאומי לבאים אחריהם.
אמרתי תחושה ולא ידע היסטורי כי המילה; שואה – אינה ואסור שתהיה מילה שיש בה שימוש מלבד השואה. שואת העם היהודי בידי הנאצים.
אין אירוע, אין אסון שניתן להשוותו לשואה, שואה מתוכננת, מוקפדת. אותם חיות אדם, הרואים באדם חפץ וביהודי חיה שניתן להובילה לשחיטה ולעשות שימוש בנכסים ובמוצרים שהופקו ממותה. ובכוונה, אני עושה שימוש בתיאור ששנים היה בישראל, מי שחש עימו לא נוח, כאילו הוא עומד בסתירה לאתוס הציוני, כאילו גאותינו רק בגבורה ולא כך היא עבורי.
הבושה הנוראית שאין עימה מחילה תהיה שייכת לעולמי עד, לנאצים ולמשתפי הפעולה עימם. דוקא כאן, ביד מרדכי, המקום הקרוי על שם המייצג את הגבורה של יום השואה והגבורה, את גבורת מרימי נס המרד, שאנחנו כה גאים בה משום שנעשתה בתנאים לא תנאים. במיוחד כאן, אני רוצה לומר שאני גאה כיהודיה וכישראלית בכל אחד מבני עמי שהיה שם. אלה שהלכו בלית ברירה באין מגן, אלה שנספו שם.
אני גאה בכל אחד שנאחז בחיים בתנאים בלתי אנושיים ושרד. אלה שחיים עימנו כאן היום – אנחנו גאים בכם שעברתם את התופת ושרדתם והגעתם ואנחנו מצווים לתת לכם כבוד. את הכבוד שניסו לשלול מכל הנאצים אנחנו חבים לכם. ולא רק כבוד ערטילאי, אלא חיים בכבוד בחברה הישראלית, חיים בכבוד, בכל ימות השנה מבלי להיזקק לעזרת טובים ונדיבים.
ואתם, כמו בסיפור יציאת מצרים, מצווים ב”בהגדת לבנך”. אתם, שיצאתם מהתופת, ללא נס, מבלי שנחצה הים עבורכם, והגעתם לארץ המובטחת. הסיפור האישי שלכם, הנורא, הקשה לתיאור, הזיכרון שלכם הוא העדות שתמנע ממי שרוצה להשכיח –להשכיח.
רבים סביבנו, אלה הרוצים להשכיח, אלה הרוצים להפוך את הקורבן לרשע, אלה המשווים את ישראל ואת חייליה, שאין מוסריים מהם לצורר, אלה המבקשים לגרום לעולם להכות על חטא הקמת המדינה היהודית. וביחד, נעמוד איתן ולא ניתן לעשות זאת. עדותכם, היא שתגרום למכחישים לבלוע את לשונם.
וכפי שכל אזרח ישראלי רואה עצמו כאילו היה שם, כך כל אחד שואל את עצמו – ומה הייתי עושה אם הייתי שם. מה הייתי עושה עם עצמי, עם משפחתי, בעולם של בחירות אכזריות ובאי ודאות מוחלטת.
העולם, מחק באופן סמלי את הטרוריסט אוסמה בן לאדן
וכפי שחווית השואה מלווה כל אחד כאזרח, היא גם המשפיעה על רגשותינו, חשיבתנו והחלטותינו כמנהיגים, כל מנהיג שואל את עצמו וכך גם אני, מה הייתי עושה מול פני הרעה, בין לבני עמי ובין לאחרים, בין כהנהגה ליהודים ובין כאותם מנהיגים ששלחו את המטוסים שחלפו מעל ולא הפציצו.
והמחשבה הזאת, מלווה אותנו במציאות מורכבת. עדיין מדינת ישראל נאבקת על קיומה, ועדיין האנטישמיות מרימה את ראשה המכוער, ויש מי המבקש למחוק את ישראל ממפת העולם.
אבל אנחנו כמנהיגים, חייבים לומר לאזרחי ישראל, גם מול האיומים ואולי במיוחד מול האיומים, ישראל של שנת 2011, אינה במצב של יהודי אירופה בשנת 1939 ולא דומים חיי אזרחי ישראל כאן בישראל, המדינה העצמאית, לחיי הקהילות היהודיות שם, שהופקרו לנפשם ולמותם.
שינינו את פני ההיסטוריה של העם היהודי וזאת צריכה להיות תבנית מחשבתנו; של מדינה חזקה, של חברה בעלת חוסן לאומי, שעברה מבחנים קשים, של חזון משותף של מדינה יהודית שהוקמה לא בגלל השואה, אלא מכוח הזכות ההיסטורית.
הרי הציונות לא נולדה במחנות, ההתיישבות בארץ, וגם הקיבוץ הזה, התחילה לפני, כחלק מאותו חזון ענק בו ישראל היא מדינה שאינה רק מקלט פיזי לבני עמה, אלא מדינה המייצגת את הערכים היהודים המוסריים.
מדינה שהיא חלק מהעולם החופשי, עולם שהיום באופן סימלי מחק את הטרוריסט, מפיץ אידיאולוגיית השנאה, בן לאדן, שבאחת קטל חיי אלפי אזרחים, ובחיק העצב ההיסטורי שלנו היום, שלוחות ברכות לארצות הברית, מנהיגת העולם החופשי, על המאבק הנחוש לצדק מוחלט, מול הטרור כפי שנעשה.
ולכל מי שעדיין בספק מהי אותה מדינה שהיא בית לאומי לעם היהודי – שיסתכל בצעיריה, בני ערים וההתיישבות, ילידי הארץ הזאת, ובני עולים, עומדים מול האפר והתנורים במיידנק, השריטות בתאי הגזים באושוויץ, עוטפים את עצמם, מי בטלית ומי בדגל ישראל, ששני פסיו הכחולים כפסי הטלית, ועל ליבם, אותו מגן דוד שהפך מטלאי צהוב על בגדי אסירים לסמל כחול בדגל, מגן דוד החקוק על כנפי מטוס של הצבא החזק בעולם. צבא, שהכוח שלו אינו רק בזכות היכולת שלנו לזכור את העבר אלא גם בזכות נחישותנו לשמור יחד עם קיומו של העם גם את רוחו, תרבותו וערכיו.
לזכר הנספים,
למען השורדים,
ולתפארת מדינת ישראל”.
עד כאן נאומה המלא של ראש האופוזיציה הגב’ ציפי לבני, בעצרת נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד מרדכי, שהובא באדיבות אתר קדימה.
Add Comment