שר החינוך מר גדעון סער, בירך על זכייתם של חתן וכלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה ◄ הועדה למתן פרס ישראל; הגב’ גורביץ, הקדישה את חייה להגשמת מטרותיה ההתנדבותיות, ואף מכרה את רכושה למימון פעילותה ◄ מר אלי אלאלוף, הינו “לוחם” אמיתי לקידום ופיתוח האזורים הפריפריאליים של מדינת ישראל.
פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע”א, לגב’ חולדה גורביץ’, ולמר אלי אלאלוף
שר החינוך, ח”כ גדעון סער, הודיע, וברך היום (יום ב’), על זכייתם של הגב’ חולדה גורביץ, כלת פרס ישראל, וחתן פרס ישראל מר אלי אלאלוף, בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע”א. הועדה, הייתה בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, כאשר מר יהורם גאון, פרופ’ רבקה כרמי, מר שמואל סלבין, והשופט בדימוס פלאח פארס, שימשו לצידו כחברי הועדה.
בנימוקיה למתן הפרס לגב’ חולדה גורביץ, ציינה ועדת הפרס בתחום מפעל חיים, כי, הגב’ גורביץ, הקדישה את חייה להגשמת מטרותיה ההתנדבותיות, ואף מכרה את רכושה למימון פעילותה. היא מנהלת אורח חיים צנוע, ומתייצבת מדי יום כ-33 שנים בבית חולים בהם מאושפזים חיילי צה”ל, ובבתי החלמה ובבתי אבות, מעודדת את כולם, עוזרת להחלמתם ומחוללת נפלאות בנפשות המאושפזים.
הגב’ גורביץ, פעילה במשך עשרות שנים למען ידידות והבנה בין יהודים-ערבים, ומשמשת כחברה בהנהלת “בית הגפן” – מרכז יהודי-ערבי במשך שנים רבות ובמועצתו, היא נמנית בין הפעילים ליחסי הבנה ולשכנות טובה יהודית-ערבית ולידידות בין עמים.
ראש העיר חיפה מר יונה יהב, פירסם הודעת ברכה על זכייתה של הגב’ חולדה גורביץ יקירת העיר ב’פרס ישראל למפעל חיים’. לדברי ראש העיר; “גורביץ’, מוכיחה בעשרות השנים האחרונות נתינה מהי. באופן עקבי ונחוש נוהגת גורביץ להגיע למרכז הרפואי רמב”ם, ולתמוך בחיילי צה”ל ובבני משפחותיהם. מעשיה רשומים באותיות של זהב. היא תומכת בצניעות, מסירות ואהבה אין קץ לזולת”.
בנימוקיה למתן הפרס למר אלאלוף, ציינה ועדת הפרס בתחום מפעל חיים, כי מר אלי אלאלוף, הינו “לוחם” אמיתי לקידום ופיתוח האזורים הפריפריאליים של מדינת ישראל. לוחם אמיתי למען הצדק החברתי, בעל חזון לשרת כל אדם מתוך כבוד, אשר לקח בכל שנות פעילותו הציבורית אחריות על רווחת האוכלוסיות שבהן הוא מטפל.
מר אלאלוף, הקדיש את חייו לשיפור איכות חייהם של מאות אלפי ישראלים ופועל באמות מידה גבוהות, באיכות, מקצועיות ושאיפה לשלמות, תוך הצבת האדם וצרכיו במרכז.
שר הרווחה והשירותים החברתיים לשעבר ח”כ יצחק הרצוג, בירך מכל הלב את חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים מר אלי אלאלוף, ואמר כי; “אלאלוף, ראוי ביותר לפרס כמהפכן הגדול של שירותי הרווחה בישראל, במיוחד בנגב. בהנהגתו הפכה ’קרן רש”י’, לחוד החנית, והיוזמות של תשתיות חברתיות חיוניות במגוון עצום של תחומים, בראיה רחבה, רב תרבותית וסוגרת פערים ובשותפות אמיצה עם הממשלה והרשויות”.
◄ חולדה גורביץ – אשת חיל מי ימצא
חולדה גורביץ, נולדה ב-2 בינואר 1926, ילידת עתלית, ארץ ישראל. בת דב, וחנה הופמן ממייסדי חברת המלח בעתלית. היא נכדת גבריאל וטובה שפירא ממייסדי המושבה עתלית. נכדת נכד רבי נתן שפירא, אב בית דין רבני בצפת, מצאצאי הבעל שם טוב.
חולדה, אלמנת עורך-הדין בן-עמי גורביץ ז”ל, אשר נפטר בשנת 1964.
בית ההורים בעתלית, שימש מרכז להברחת עולים בלתי חוקיים בזמן המנדט הבריטי. תוך סכנת מאסר, עזרו להברחת העולים בעליית “אף על פי” ועליות שונות אחרות. השתתפו במערכות ישראל והקמת המדינה.
היא רכשה השכלה תיכונית וכן, השתלמויות נוספות. קורסים וסמינרים אוניברסיטאיים בנושאי רווחה, נוער, יחסי אנוש והפעלת מתנדבים.
חולדה, הייתה חברת “ההגנה” מגיל צעיר, נטלה חלק במשימת ביטחון, שמירה וכו’. עזרה להסתיר בורחי ’כלא עתלית’, שהסתתרו בבית הסב שפירא. השתתפה בהגנה על העיר חיפה, ושחרורה. התגייסה לחיל הים בין חמשת החיילות הראשונות בחיל.
התנדבה לפעילות והדרכת ילדי עולים במחנות שער העלייה, מחנה דוד וואדי סליב. מפעילה מאות בני-נוער במשימות התנדבות שונות.
הגב’ חולדה גורביץ, כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים, תשע”א
חולדה, הקימה יחד עם בעלה, עורך-דין בן-עמי גורביץ ז”ל, אגודות לידידות בין ישראל ארצות ועמים, ונבחרה לעמוד בראש ועדות הארגון.
היא מוזמנת להרצות באוניברסיטאות ואגודות לא יהודיות בחו”ל, בעיקר בסקנדינביה, למען עם ישראל וארץ ישראל. מרצה, כותבת מאמרים ומסבירה עמדת ישראל.
חולדה, פעילה במשך עשרות שנים במגזר המוסלמי, הנוצרי, הדרוזי, הבדואי וכו’ למען שכנות טובה, ידידות והבנה הדדית בין יהודים, ערבים ובני מיעוטים. היא פעילה ב”בית הגפן” – מרכז יהודי-ערבי במועצה עשרות שנים ובהנהלה 16 שנים.
חולדה, מתנדבת במסירות ובהתמדה בתחומים שונים וחשובים, כגון; מערכת הביטחון, קליטת עלייה, עזרה לנזקקים, מתן בסתר. כמו כן היא פועלת בארגוני נשים, בקרב בני נוער ותיירים כאשר מטרתה היא הקניית ערכים של אהבת אדם, אהבת ישראל והאדרת שם ישראל והעיר חיפה בארץ ובעולם. פעילותה מתפשטת גם על תחומי הצרכנות ואיכות הסביבה בחיפה וברחבי הארץ.
חולדה גורביץ, תורמת לחברה ולקהילה מיוזמתה, ממרצה ומכישוריה. היא מרצה ומשכנעת להתנדב ולחיות באהבת הזולת. פעילותה הרב-גונית נעשית ללא שכר יום ולילה. התנדבות ללא הבחנה ב-דת, גזע או לאום, הפכו אצלה דרך חיים.
מ’מלחמת יום הכיפורים’ בשנת 1973, ועד היום מקדישה חייה, ורכושה למען פצועי צה”ל, נכים ו’משפחות שכולות’. פעילותה היום-יומית למענם היא תוך הקרבה ומסירות למופת זיכוה בשמות חיבה והערכה רבים; “אם הפצועים”, “המלאך בלבן” ובעיטור “יקירת העיר חיפה”.
פרסים ממלכתיים שהוענקו לגב’ חולדה, מעידים על תרומת מפעל חייה ותרומתה לצה”ל לחברה ולמדינת ישראל.
◄ אלי אלאלוף – קורות חיים ונימוקים
▼ ציוני דרך בחייו
● 1967 בשנה זו, עלה אלי לארץ ממרוקו.
● 1968 – 1978, מחלקת הנוער והחלוץ, מנהל היחידה לנוער דובר צרפתית, ההסתדרות הציונית העולמית – חינוך יהודי ציוני לנוער באירופה
● 1978 – 1981, יועץ לפרופ’ יגאל ידין סגן ראש הממשלה ואחראי נושאים חברתיים ופרויקט שיקום שכונות
● 1981 – 1992, עבד בסוכנות היהודית ב-2 תפקידים עיקריים: מנכ”ל החברה להתחדשות ולפיתוח – ירושלים, ומנהל אזור הדרום – המחלקה להתחדשות ופיתוח.
● 1992 – 1995, שליח קרן היסוד בג’נבה, שוויץ
● 1995 – עד היום מנכ”ל קרן רש”י
▼ פעילות ציבורית במקביל לעבודתו;
● 1968 – 1978, יו”ר תנועת “עודד”
● 1977, חבר הנהלה של שבוע הקונגרס הציוני
● 1989 – 1992, חבר מועצת עיריית באר-שבע (ברשימה מקומית עצמאית)
1997, חבר בעמותת המייסדים של מכללת סמי שמעון
בראשית שנות ה-90, היה אלי חבר מייסד במספר חממות טכנולוגיות ביניהם: שדה בוקר, פארק תמ”ד, אופקים, באר-שבע וקרית גת
● החל מדצמבר 2001, יו”ר כפר אשלים ולאחר מכן חבר דירקטוריון “כפר אשלים”
● 2004 ועד היום, חבר הועד המנהל של עמותת “ידידי עתידים”
● 2004 – עד היום חבר דירקטוריון כפר הנוער “בן שמן”
● מרץ 2004 – עד היום יו”ר עמותת “יחדיו” – הפועלת למען אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים
● אפריל 2004 – עד היום חבר דירקטוריון “בית יציב”
נובמבר 2004 חבר דירקטוריון ה”עמותה לתפנית בחינוך” – עוסקת בתוכניות חינוכיות
● 2005 – 2007, חבר דירקטוריון “רק”ח”
2006- 2009 חבר דירקטוריון “קרן שמש” –
יזמות עסקית;
● פברואר 2007 – עד היום שיתופים
● אוקטובר 2008 – עד היום חבר דירקטוריון כפר הנוער “מקוה ישראל”
● מרץ 2008 – עד היום חבר ועד המנהל “הכל חינוך”
● משנת 2009 – עד היום חבר דירקטוריון חדשות ערוץ 10
● משנת 2000, ועד היום ועד מנהל באוניברסיטת בן גוריון בנגב
● יולי 2009 – עד היום, חבר דירקטוריון עמותת “גבהים” – מסייעת לעולים חדשים
● אוקטובר 2010 – עד היום חבר דירקטוריון עמותת “יכולות” – צמצום פערים ומניעת נשרים.
▼ אותות ופרסים;
● אלי אלאלוף, נבחר כיקיר העיר באר-שבע
● נבחר כיקיר העיר בת-ים
● אזרח כבוד של העיר שדרות
● אזרח כבוד של העיר קרית שמונה
● אזרח כבוד של העיר כרמיאל
● אזרח כבוד של העיר מצפה רמון
● נבחר כיקיר מכללת תל-חי
● נבחר כיקיר ברית יוצאי מרוקו
● ב-2006 ביום העצמאות ה-58 למדינת ישראל – הדליק אלי משואה בסימן הנגב והגליל
● ב-2007, ובשנת 2008 נבחר לאחד מ-50 האנשים המשפיעים בתחום החינוך בעיתון “העיר”
● ב-2008, נבחר לאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר של עיתון “דה מרקר”
● בנובמבר 2002, קיבל תואר ד”ר לפילוסופיה לאות כבוד אוניברסיטת בן גוריון
ביוני 2010, קיבל תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון
▼ השכלה;
● 1965, סיום לימודים תיכוניים במרוקו
● 1968 – 1972 האוניברסיטה העברית – מדעי המדינה
אלי אלאלוף, הוא בנם של יוסף עמרם ורחמה ז”ל, נולד ב- 17.02.45, בשנת 1945 בפז שבמרוקו. נשוי לג’יזל ואב לישי. עושה ימים כלילות מזה כ-45 שנה לקידום החברה בישראל ולשיפור איכות החיים של האוכלוסיות השונות בה. העשייה למען החברה והמדינה שזורים כחוט השני לאורך חייו המקצועיים ופעילותו התנדבותית.
בגיל 4 התייתם אלי מאביו, ואימו גידלה אותו ואת תשעת אחיו ואחיותיו. במרוקו התחנך בבתי ספר של כי”ח אליאנס וכבר אז החל את פעילותו החברתית כמדריך בתנועת הצופים ובתנועת דג’ג’ – תנועת הנוער של קהילת יהודי מרוקו וצרפת.
אלי אלאלוף, פרס ישראל לשנת תשע”א
כבן 18, הגיע אלי אלאלוף, עם תנועת הנוער “איחוד הבונים” לשנת הכשרה בקיבוץ חניתה, ובמכון למדריכי חו”ל בירושלים. בסיומה חזר לעבוד כמדריך בבית היתומים היהודי בקזבלנקה ובמקביל בהתנדבות בקרב הנוער היהודי בתנועת הנוער הציונית המחתרתית “איחוד הבונים”.
בשנים אלו הנהגת הקהילה נחלשה מאוד ותנועות הנוער וביניהן תנועת “איחוד הבונים”, היוו עוגן משמעותי לפעילות קהילתית וציונית. אלי הוביל וסייע להעלאת בני נוער רבים לישראל שמשכו אחריהם משפחות שלמות. היכולת, הרגישות והתשוקה החברתית העזה שבערה בו כבר אז הביאו את הממונים עליו להחלטה מפתיעה למנותו למנהל בית היתומים למרות חוסר ניסיונו וגילו הצעיר.
בשנת 1967 עלה אלי לישראל באמצעות תנועת “עודד”. בשנת 1968, החל לעבוד במחלקת הנוער והחלוץ בהסתדרות הציונית העולמית ביחידה לדוברי צרפתית. כאחראי על קבוצות נוער שהגיעו לשהייה קצרה בארץ, ולהעלאת בני נוער לישראל, הוא פיתח תוכניות חינוכיות ציוניות והרחיב את מעגל הקבוצות המבקרות בישראל. לאור הצלחת הפעילות סיים את עבודתו שם בשנת 1978 כמנהל היחידה.
במקביל ללימודיו האקדמאיים ולמשרתו הראשונה לא ויתר אלי על העשייה ההתנדבותית והיה פעיל ומוביל בתנועת “עודד” ואף כיהן אלאלוף, כיו”ר הארגון כחמש שנים. (תנועה התנדבותית של סטודנטים יהודים מרוקאים ששמה לה למטרה לתקן את חוסר האיזון החברתי בקרב עולי מרוקו). פעילותו ב”עודד” התמקדה בעיקר בתחום החינוכי והחברתי וכללה גיוס מלגות לסטודנטים, מתן שיעורי עזר לתלמידים ויצירת תוכניות תרבות ביניהן תיאטרון בובות לילדים בשכונות מצוקה.
בהובלתו את התנועה יזם לראשונה תוכנית של הכנת ילדי פריפריה למבחני כניסה לטכניון, התוכנית כללה ליווי הילדים במהלך תקופה זו בקשת רחבה של תחומים ביניהם; לימודים, הזנה ולינה. הסתכלות שכזו על הילד במרכז והבנת הצורך להתייחס לכלל צרכיו היוותה גישה מהפכנית באותן שנים.
לצד העשייה בתחום הלימודים הוביל אלי עשייה בחינוך הבלתי פורמאלי שכללה מחנות קיץ למשפחות מעוטות יכולת, הבאת משלחות נוער חלוץ לישראל והקמת משחקיות בשכונות מצוקה. בפעילות זו נטלו חלק ילדים מכל רחבי הארץ כשהמדד היחיד היה מצבם הסוציו אקונומי ביניהן כמובן ילדי הפריפריה וכך בזכות אלי וחבריו יצאה הקייטנה הראשונה והמשותפת של ילדים ישראלים וילדי עזה. במשך כל שנות פעילותו בתנועה היה אלי דמות מפתח אשר השפיעה על כיווני ואופן העשייה בה.
בשנת 1972 ולמרות גילו הבוגר יחסית לא ויתר אלי אלאלוף, והתגייס לצה”ל לשירות צבאי לעולים חדשים ושירת בחיל התותחנים.
בשנת 1978, שימש כעוזרו האישי של פרופ’ יגאל ידין ז”ל – סגן ומ”מ ראש הממשלה, שם סייע והוביל עימו את ענייני הרווחה ובעיקר פרויקט שיקום שכונות. בחירתו לתפקיד זה הסתמכה על יכולותיו והכרתו האישית את האוכלוסיות להן יועד הפרויקט, הבנתו את צרכיהן האמיתיים ורגישותו הרבה לקושי ולמחסור אותו הם חווים בחייהם. במסגרת עבודתו אלי היה חלק מהמשלחת הרשמית הראשונה של ישראל במצרים בשנת 1979.
התגבשות החזון והדרך בעשייה החברתית של אלי מתפתחים לאורך שנות העבודה והפעילות ההתנדבותית שלו. המפגש עם פרויקט שיקום שכונות מציף באלי אלאלוף שוב את הצורך בהסתכלות שונה ואמפטית למצוקת האנשים, לא עוד הכתבת תוכניות של המערכת אלא חשיבה משותפת ושילוב כוחות אמיתי עם אוכלוסיית היעד תוך הסתכלות כוללת לא רק על ההיבט הלימודי אלא על כלל היבטי חייו של הצעיר והמבוגר, לא רק הילד עצמו אלא צרכי המשפחה כולה.
בין השנים 1981 – 1992 עבד אלי אלאלוף, במסגרת הסוכנות היהודית בשני תפקידים עיקריים הראשון כמנכ”ל החברה להתחדשות ולפיתוח – ירושלים והשני כסמנכ”ל ומנהל אזור דרום. עבודתו ב’סוכנות היהודית’, היוותה המשך ישיר לפעילותו במשרד ראש הממשלה בתוכנית שיקום השכונות.
השכונות הקשות בהן היה מעורב בירושלים, עלו לכותרות בעקבות אי שביעות רצון התושבים שטענו לקיפוח הגיבו באלימות קשה לניסיונות העזרה שהוצעו להם. אלי, הבין, כי יש צורך ליצור אמון מחודש של התושבים בממסד ובתוכנית וכי סדר היום צריך שיקבע בשיתוף פעולה עימם וכך טבע כבר אז מושג של “לקוח” בתוכניות חברתיות. במסגרת זו, סייע בפיתוח ההשכלה הגבוהה בנגב, שירותי הבריאות ופיתח תעסוקה לעולים בעיקר בהקמת החממות התעשייתיות בנגב.
במחלקה להתחדשות התמקד בסיוע לעיירות הפיתוח. שוב הצליח ליצור אמון ושיתוף פעולה של התושבים תוך יצירת מנהיגות מקומית חזקה, פעל לביסוס ויצירת שירותים ותשתיות בקהילה. במסגרת עבודתו התבקש אלי להעתיק את מגוריו לעיר באר-שבע לשלוש שנים, התאהב בנגב וראה בה פוטנציאל אדיר לפיתוח נשאר לגור בה עד היום.
במשך כל שנות עבודתו בסוכנות היהודית הרבה אלי לשלב את נושאי החינוך והרווחה וקידם כל פרויקט שיכל היה להטיב את איכות החיים של התושבים. אלי, יזם תכנן וביצע תוכניות של שיקום שכונות במרבית ישובי הדרום. התוכניות, כללו הקמת שירותים ובמסגרות בתחומי החיים השונים ולכלל קבוצות הגיל החל מהקמת מרכזים לגיל הרך, דרך פיתוח מרכזי מדע ותקשורת, ועד הקמת מוסדות תרבות – קונסרבטוריון, ספריות, בריכות, אולמות ספורט ועוד עשרות פרויקטים.
את עולם הפילנתרופיה הכיר אלי אלאלוף, לאורך השנים בתפקידיו השונים בהם נדרש לשתף פעולה עם קהילות יהודיות מחו”ל ובשנת 1992 התבקש לצאת לשליחות בג’נבה מטעם קרן היסוד שם עסק בגיוס כספים למען פרויקטים ייחודיים בעיקר בנגב ובגליל.
אלאלוף, גייס תקציבים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים, ויצר קשרים עם תורמים רבים ומשך אותם לתרום לישראל בכלל ולפריפריה בפרט. אלי דאג להציג בפניהם את החשיבות הרבה בפיתוח הגליל והנגב, חשיבות לאומית וביטחונית. בין היתר אלי, גייס משאבים לפיתוח מכון לביוטכנולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון ופיתוח מכללת עמק הירדן בצפון ומוסדות רבים נוספים.
עם סיום תפקידו ולאחר ביצוע שורה ארוכה של תפקידים בגופים ממשלתיים וציבוריים מחליט אלי להצטרף לקרן פרטית שעיקר עיסוקה סיוע לאוכלוסיות מתקשות. אלאלוף, מזהה הזדמנות להשתלב ולהוביל גוף פילנתרופי פרטי ולנתב כספים של משפחות יהודיות מחו”ל לטובת צרכים שהכיר היטב בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות והופך למנכ”ל קרן משפחתית.
משנת 1995 ועד היום, מכהן אלי אלאלוף, כמנכ”ל קרן רש”י, קרן שהפכה במהלך השנים לגדולה והמשמעותית ביותר בעיקר בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות בישראל.
אלי אלאלוף, הצטרף לקרן פילנתרופית משפחתית שעסקה בתחומים אלו אך הייתה אחת מני רבות בארץ. במהלך שנות עבודתו בקרן והרבה בזכות יכולתו ותבונתו ובזכות מייסדי הקרן אשר האמינו ומאמינים בו עד היום, הצליח אלי להביא למינוף אדיר של פעילות הקרן בארץ ולהפכה לאחד מהגופים הגדולים והמשמעותיים ביותר בפילנתרופיה הישראלית.
במהלך השנים הראשונות לעבודתו של אלי בקרן, הוביל מספר מהלכים משמעותיים לעבודה בה, חלקם בהיבט הארגוני כגון איחוד שתי קרנות מייסודה של משפחת לאוואן אשר עבדו עד כה במקביל ויצירת קרן אחת משותפת. מיקוד מטרות העשייה בקרן לשלושת תחומיה העיקריים ויצירת מתכונת עבודה של מטה מוביל וצוותי שטח.
החלק השני בהיבט של המהות – התוכן, העמקת הידע והיכולת להתמודד עם הצרכים ויצירת קשרים, שיתופי פעולה עם הגופים הרלוונטיים מכל המגזרים. הגדלת ההיקפים והעמקת העשייה בתחומים אלו הובילו את הקרן למיצובה כמשפיעה ומתוות דרך בפיתוח השירותים בחינוך, רווחה ובריאות. אלי, הפך את הקרן מגוף מגיב לבקשות פרטניות לארגון יזמי וביצועי אשר מגלה את הצרכים ופועל למציאת הפתרון המיטבי להתמודד עימם.
הקרן בראשות אלי אלאלוף לוקחת חלק ומובילה פרויקטים ותוכניות באזורי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. אלי מבין כבר בתחילת הדרך, כי שינוי אמיתי במפת הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית יבוא רק בזכות עשייה מקצועית ומעמיקה. אלי פונה ומקבל את ברכת הנהלת הקרן ליזום פרויקט רחב היקף אשר עשוי להוביל שינוי אמיתי ברמת הלימודים וההישגים של ילדי הפריפריה בדרום.
פרויקט שכזה הצריך התחייבות רב שנתית רחבת היקף שלא הייתה כמוה עד אז בקרן. עם קבלת האישור לחלקה של הקרן פונה אלי אל משרד החינוך בהצעה לשותפות אסטרטגית בתוכנית אזורית רב שנתית לקידום לימודי המדעים והטכנולוגיה באזור הדרום – “מדערום”.
גם כאן באה לידי ביטוי הראייה הכוללת, מטרת התוכנית הייתה פיתוח הלמידה בתחום המדעים מגני הילדים ועד בתי”ס התיכוניים. הפעילות המשיכה גם למסגרות הבלתי פורמאליות של אחר הצהריים והחופשות וכך נוצר רצף למידה, חוויה ופנאי בתחום המדעים. מרבית הילדים מגני הילדים ובתי הספר באזור, נהנו ונהנים מהתוכנית, מרכזי פעילות בתחום המדעים הוקמו בזכות התוכנית כגון; “אילן רמון”, ו”פארק מדערום”, ומהווים עוגן מדעי לכל תושבי הדרום.
כיום הקרן בראשות אלי אלאלוף מובילה עשרות תוכניות חינוכיות ברחבי הארץ ובונה מודלים ייחודיים שחלקם מתבססים על הלמידה שנצברה ב”מדערום” מתוך הבנת הצרכים שעלו על ידי התוכנית פותחה תוכנית לצמצום פערים לימודיים כדוגמת “תפנית” שהחלה כתוכנית נקודתית בעיר באר-שבע למניעת נשירה והגברת הזכאים לבגרות. אלי שזיהה את הצורך העצום במענה מסוג זה ואת הפוטנציאל הגלום בו יצר את האפשרות להגדיל את היקף בתי הספר בהם פעלה התוכנית, למקצע את הצוות ולהעריך את התוצאות בה על מנת לראות בה פתרון אמיתי.
כיום בזכות אלאלוף, זכתה התוכנית בהכרת משרד החינוך. מתוך הרגישות החברתית והערנות של אלי מילדותו ודרך הפעילויות השונות אותן הוביל במהלך חייו החליט ליזום תוכניות תומכות בילדים במסגרת יום הלימודים וכיום חלקן פועלות בהיקף ארצי, ביניהן; “פנימיות יום” ו”הזנה” תוכניות המאפשרות הארכת יום הלימודים בבתי הספר בה זוכים הילדים לארוחה חמה, סיוע בהכנת שיעורי הבית וחוגים.
תוכנית “בתי ספר שלמים” שמטרתה להביא לשינוי רב מערכתי בתוך בית הספר תוך התייחסות לשיפור ההישגים הלימודיים, מקצועיות הצוות, התשתיות הפיסיות וקשר עם ההורים. אלי, בוחן את הצרכים והפתרונות המוצעים כשהוא רואה לנגד עיניו את הילד, ההורה והמשפחה תוך שימת לב לפרטים הקטנים והבנת הקשיים אותם הם חווים וכך באה לידי ביטוי הייחודיות של אלי כאדם.
תחום הרווחה קרוב לליבו עוד מתקופת עבודתו בקזבלנקה בבית היתומים ודרך שיקום שכונות אלי אלאלוף, ממשיך להתמודד יום יום עם אוכלוסיות בסיכון הסובלות מקשיים שונים ביניהם ילדים ונוער בסיכון, אנשים הסובלים מנכויות פיסיות ונפשיות, נערות ונשים במצוקה, אסירים. מתוך הניסיון שהצטבר בפרויקטים מתחום החינוך וב”מדערום”.
אלאלוף, הבין את היתרונות הרבים בשיתוף הפעולה שנוצר עם הממשלה והרשויות המקומיות לשינוי מפת החינוך בדרום ושכפל את המתכונת לעשייה מעין זו גם לתחום הרווחה, יצר שותפות לפרויקט רב שנתי – “דרום 2016” פרויקט רב היקף באזור הדרום עם משרד הרווחה והרשויות המקומיות לשיפור איכות החיים, שדרוג ויצירה של פתרונות ושירותים נוספים לאוכלוסיות בסיכון ועם צרכים מיוחדים.
בין יתר השירותים הוקמה פנימייה לנערות חרדיות בשימת דגש לאופי ולצרכים המיוחדים של האוכלוסייה, הוקם מעון פוסט אשפוזי לנוער עם בעיות נפשיות, תוכנית סיוע לילדים ומשפחות מהמגזר האתיופי ומרכזים לגיל הרך. אלי השכיל לפתח את העשייה בקרן כמענה לצרכים אשר עולים מן השטח ובנה מודלים חדשניים להתמודדות עם צרכים אלו. על ידי בניית המודלים יצר אלי רצף שירותים לילדים ובני נועד מגיל לידה עד גיל 21 ואפשר שכפול של המערכת את השירותים שהצליחו מקצועית.
בראייתו של אלי אלאלוף, רק מאמצים ממוקדים ומתואמים מאפשרים לפרוץ את המעגל, ולתת לילדים סיכוי אמיתי לממש את יכולתם ולהפוך לאנשים עצמאיים ויצרניים המשתייכים לחברה הנורמטיבית. הפרויקט המשותף עם משרד הרווחה אפשר שיתוף פעולה מתמשך מאז ועד היום בכל תוכניות הקרן בכל הארץ. ביניהן מוסדות חדשניים ומקוריים כפר לנגמלים מסמים “רוח מדבר”, כפר טיפולי המהווה מפלט אחרון לנוער בסיכון “שנטי במדבר”, הקמת כפר נוער ייחודי “עוגן קהילתי” ועוד.
את תחום הבריאות הכיר אלי עוד מימי עבודתו בשיקום שכונות באזור הדרום כבר אז הבין את הצורך לקידום שירותי הרפואה בעיירות הפיתוח. במסגרת פעילותו בקרן, ראה לנכון לאפשר לאוכלוסיית הפריפריה לקבל שירותים מתקדמים ומקצועיים בתחום הרפואה באזור מגוריהם. גם כאן בחר לשתף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים ציבוריים ומקומיים לחיזוק תשתיות הבריאות. מתוך הבנתו, כי פיתוח תוכניות בתחום הרפואה יכול להוות השקעה רבה ולמצות משאבים רבים מתוך הקרן בחר אלי וייעץ להנהלת הקרן לחזק את התשתיות הפיסיות והמקצועיות ובכך לאפשר פיתוח שירותים על ידי משרד הבריאות וקופות החולים.
בין התוכניות המרכזיות שהוביל בתחום הבריאות מרכזים לבריאות הנפש של הגיל הרך, התמודדות ייחודית וראשונית לקבוצת גיל זו המהווה בעצם טיפול מוקדם ומניעה של בעיות בהיקף נרחב יותר בהמשך. הקמת מרכז לרפואת נשים וילדים ב’סורוקה’, הצטיידות חדשנית ומתקדמת בבתי חולים ’זיו’ בצפת, ’העמק’ בעפולה, ’פוריה’ בטבריה, ’בלינסון’ בפ”ת ובתיה”ח ב’נצרת’.
במסגרת עבודתו בקרן אלאלוף, פיתח ויישם מודלים של שיתוף פעולה יוזם ויצירתי עם מוסדות המדינה, והציב בכך מודל חדשני ומוצלח של פעולה משותפת בין המגזר הראשון והשלישי.
הנהלת קרן רש”י, קיבלה החלטה אמיצה ונדיבה עד מאוד לסייע לשותפים בהשקעתם החברתית בישראל. אלי הרחיב והעמיק את העשייה ופועל עד היום לגיוס שותפים ותורמים מהארץ ומהעולם, ומעמיד לרשותם את יכולותיה המקצועיות והביצועיות של הקרן, וכך מהווה עבורם שותף מקומי המבטיח את הצלחת העשייה ויעילות ההשקעה.
מזה 45 שנה פועל אלי אלאלוף ללא לאות למימוש חזון של חברה חזקה, משגשגת, ושוויונית בישראל. העשייה לאורך שנים אלו משקפת את התמהיל הנפלא הזורם בעורקיו של אלי, של אידיאולוגיה חברתית, ציונות אמיתית ויכולת ביצוע עם בסיס איתן של הכרת הצרכים מחד והמקצועיות להתמודד עימם מאידך, אלי אלאלוף, הוביל עם גיבוי מלא של הנהלת הקרן מהלכים אמיצים לשינוי המאזן החברתי בישראל ותרם תרומה מכרעת לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הטמון בכל אדם לו מיועדות התוכניות ועבורו נוצרים השירותים.
אלי אלאלוף, מסרב לקבל, כמציאות בלתי ניתנת לשינוי, את התהום שנפערה בחברה הישראלית בין המרכז הכלכלי והתרבותי לשוליים שבאזורי הפריפריה, והחליט להקדיש את חייו ומרצו לשינוי ושיפור מצב זה, מתוך אמונה כי אפשר גם אחרת. בזכות פעילותו, רבים בישראל, זכו להזדמנויות, שלא היו פתוחות בפניהם בעבר.
אדם בעל יכולות כישורים ניסיון וידע כשלו, יכול היה שיעשה רק לביתו, אולם אלאלוף, בחר להיות מנהיג חברתי, החלוץ של שנות ה-2000 מתוך אהבה ומחויבות אין סופית עמוקה לחברה בישראל ולאלו הזקוקים לעזרה בה.
Add Comment