הפיתוח הכלכלי המרשים של סין, אמור היה להביא גם לגידול בשיעור הצריכה של אזרחיה. כיצד, אם כך, התרחש דווקא ההיפך מן המצופה? ◄ הפערים בין העניים לעשירים הולכים וגדלים. רוב ההון (כ-80%) מרוכז בידיהם של 20% מהאוכלוסייה. במילים אחרות, 80% מהאוכלוסייה נהנים רק מ-20% של ההון
סין: שיעור החיסכון אצל התושבים בסין, הוא הגבוה ביותר מזה 12 שנים
סין, לא רק מתפתחת כלכלית באופן מרשים, עתה מתברר, כי הפיתוח הכלכלי שלה, שאמור היה להביא גם לגידול בשיעור הצריכה של אזרחיה, אינו גדל. כיצד, אם כך, התרחש דווקא ההיפך מן המצופה? מתוצאותיו של שאלון בתחום הצריכה של הבנק המרכזי של סין, שנערך ברבעון הראשון של שנת 2011, עולה, כי שיעור החיסכון בסין, הוא כעת הגבוה ביותר מזה 12 שנים.
תוצאת הסקר, העלו, כי 85.8% מהתושבים העירוניים מקווים לחסוך כסף, בין אם בהפקדתו בבנק, בביטוח חיים או בקרנות. רק 14.2%, ציינו שבכוונתם להוציא כסף ולרכוש מוצרים.
שיעור גבוה זה, לא בהכרח מעיד על שגשוג כלכלי אלא מראה שתושבי המדינה, עדיין עניים ברובם. סביר להניח ש-100% מהתושבים, היו רוצים להוציא כסף, לרכוש עוד ועוד, אך ידם של רבים אינה משגת. הסיבה העיקרית לכך היא שהפערים בין העניים לעשירים הולכים וגדלים.
רוב ההון (כ-80%) מרוכז בידיהם של 20% מהאוכלוסייה. במילים אחרות, 80% מהאוכלוסייה נהנים רק מ-20% של ההון.
לא קשה לראות את הסיבה שמביאה את תושבי הערים לחסוך בכספם. למרבית האנשים פשוט אין די כסף להוציא. בספר “”מדוע חיינו כה קשים?” מציג פרופ’ לָאנְג סיֶאן פִּינְג, נתונים, המראים, כי משכורותיהם של הסינים תופסות רק 8% משיעור התוצר המקומי הגולמי, ומציבים אותה בתחתית הרשימה העולמית.
נתון זה, נמוך משמעותית בהשוואה לארה”ב, שם תופסות המשכורות 53% משיעור התוצר המקומי הגולמי ואף נמוך יותר מזה של טורקיה (26%) ו-איראן (24%). בשעה שהמשכורות כה נמוכות, ניתן להבין מדוע רוצים אזרחי סין לחסוך בהוצאותיהם ולהתכונן ליום סגריר. כאשר רק מחירי המוצרים עולים, ולא המשכורות, כיצד יוכלו הסינים להרשות לעצמם לצרוך?
אזרח סיני, בודק היטב מחירים בסופרמרקט לפני כל קניה
סיבה נוספת שבגינה לא ממהרים הסינים להוציא כסף, קשורה להעדרה של מערכת ביטחון סוציאלי ממלכתי חזקה דייה. הנגישות ל’שירות רפואי’, רכישת השכלה ותמיכה באוכלוסיית הקשישים הם דאגותיהם העיקריות של אזרחי סין.
סינים רבים מביטים בעיניים כלות באזרחי מדינות המערב, שאינם צריכים לממן מכיסם את שירותי הבריאות השונים במהלך חייהם, מכיוון שממשלתם דואגת לטפל בתחום.
מפליא לגלות שדווקא במצב זה, מעודדת בהתלהבות הממשלה את אזרחיה לצרוך ולקנות. מי שמוצב כמטרה הם בעלי ההכנסה הנמוכה והבינונית. את העשירים אין צורך לעודד לקנות, הם יעשו זאת באופן טבעי. אך דרבון מסוג זה, הוא שגוי.
יש שתי דרכים אפקטיביות והגיוניות לגרום לגידול בשיעור הצריכה. הראשונה היא הקמת מערכת ביטחון סוציאלי ממלכתית שתאפשר לתושבי המדינה לחיות חיים שלווים ללא דאגות קיומיות. השנייה היא העלאת סף מס ההכנסה.
בכינוסם השנה של הוועדה הפוליטית המייעצת, והקונגרס העממי הלאומי, אישרה מועצת המדינה את הרפורמה במס ההכנסה, אך טרם דנה בהעלאת סף המס. יש האומרים שסף המס, יועלה להכנסה חודשית של 3,000 יואן.
אך סף זה, הינו נמוך מדי, מכיוון שהוא מבקש לגבות מס, דווקא מבעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות, הנושאים את מרבית נטל המס על כתפיהם. בדרך זאת, לא ניתן יהיה לצמצם את פערי העושר ההולכים והמתרחבים, וכן, יקשה לענות על צרכיה הפנימיים של סין.
_______
*הידיעה הובאה מ-סינהואה ברשת, תרגום: וואנג דונג-וואן, ו-עמית אלעזר, בעל ניסיון בתרגום סינית, ליחידים ולחברות באדיבות אתר הרדיו הבינלאומי של סין (CRI) בשפה העברית.
Add Comment