בהיעדר הליכי קליטה, “הקהילה”, יכולה להשתנות במהרה ולהפוך “לקהל”, שאנשיו מנוכרים זה לזה ונעדרי צורך במעורבות, באחריות משותפת ובתרומה לסביבה ◄ החוק עצמו לא רק שהוא בא להסדיר את מעמדן של ועדות הקבלה, הוא בא גם לפקח עליהן, כי החוק החדש קובע במפורש שאין להפלות על רקע גזע, דת, מין לאום או מוגבלויות.
דודו קוכמן, טור אישי: עיגון מעמדן של ועדות הקבלה
הליכי קבלה, מתרחשים בקואופרטיבים שונים ברחבי העולם, כולל בניו יורק, בירת הדמוקרטיה בעולם. אף אחד לא מערער על סמכותם של קואופרטיבים בספרד ובארצות אירופה האחרות, שבהם פועלים קואופרטיבים, לקיים הליכי קבלה.
בשונה מהעיר הגדולה, בכפר חיה קהילה אינטימית, שמרבית חבריה מכירים זה את זה. הסוגיה הזאת עלתה כעת לכותרות ביתר שאת, עם הצעת החוק שעבר עתה בקריאה ראשונה, בדבר עיגון מעמדן של ועדות הקבלה. ההצעה באה להסדיר בחוק את מעמדן של הקהילות הכפריות הקטנות, המבקשות לשמור על מאפייניהן החברתיים. מדובר על הסדרה בחוק של נוהג הקיים שנים רבות, ובעצם מאז הקמתם של הקואופרטיבים, ובהם ה’קיבוץ’, ‘הכפר השיתופי’ וה’מושב’.
מאפייניה של קהילה כפרית’ מבוססים על שותפות חברתית. זו באה לידי ביטוי בהליכים של בניית הסכמות בתהליכי קבלת החלטות, במעורבות חברתית גדולה של חבריה, באמצעות אסיפת חברים או ועדות שעוסקות בנושאים שונים ובתרומה פעילה, המשפיעים על חייהם של החברים בקהילה.
בהיעדר הליכי קליטה, “הקהילה”, יכולה להשתנות במהרה ולהפוך “לקהל”, שאנשיו מנוכרים זה לזה ונעדרי צורך במעורבות, באחריות משותפת ובתרומה לסביבה. למעבר מקהילה לקהל יש משמעויות רחבות.
בשונה מחברה עירונית, שבה אין צורך או שאין כל ציפייה לקשר עם השכנים, הרי רכישת הבית או המגרש בכפר מהווה רק חלק מהחבילה שבה מדובר על שותפות חברתית-קהילתית. הצורך לשמור על מאפיינים של קהילה כפרית, המבקשת לשמור על תרבות משותפת, על מעורבות ועל אחריות, מחייב סינון בקבלה של שותפים לקהילה זו.
לא לכל אדם מתאים שהרוב יקבע עבורו מה תהיה איכות חייו בקהילה, וטוב שכך, ולא כל אדם רוצה להיות מעורב בהליכים החברתיים-קהילתיים המשפיעים על איכות חייו. בני אדם רבים לא רוצים כלל להיות מעורבים ב’חיי קהילה’, ואף מעדיפים להיות ספונים בביתם, אך חמור מכך הוא שיש גם כאלה שהליכים אלה אינם מקובלים עליהם, והם בוחרים להתנכר לסמכות של חברי הקהילה בקואופרטיב, לקבוע החלטות הנוגעות לכלל הקהילה.
להתאמתם של אנשים לחיים בקואופרטיב, יש השלכות רבות על מאפייני היישוב והקהילה. לא מדובר על רכישת חולצה, שאם וכאשר היא לא תתאים או תתבלה, נחליפה. רוכש זכויות, העומד לבנות את ביתו, או רוכש בית ממי שמבקש לעזוב את הקהילה, משקיע את מיטב כספו בהשקעה המכוונת בדרך כלל לזמן ארוך.
קיימים גורמים בחברה הישראלית, המנסים לסכל את החוק, בטענה, כי הוא יביא להפליה של אוכלוסיות מסוימות. והם אף הביאו להפלתם בפח של עיתונאים שלא טרחו לבדוק את מגבלות החוק.
אבל החוק עצמו לא רק שהוא בא להסדיר את מעמדן של ועדות הקבלה, הוא בא גם לפקח עליהן, כי החוק החדש קובע במפורש שאין להפלות על רקע; גזע, דת, מין לאום או מוגבלויות. הפיקוח בא להתמודד עם המקרים הספורים, שבהם, לכאורה, נעשה שימוש לא ראוי בסמכותה של ועדת הקבלה.
אותם גורמים שמסיתים נגד חקיקת החוק, עושים זאת למרות הידיעה הברורה, שאין מדובר בהפליה, אלא בשמירה על קהילה עם מאפיינים חברתיים מתאימים, והם אינם בוחלים בשום אמצעי בניסיונם להביא לסיכול החקיקה, במקום להתמודד עם מטרתה ועם כוונותיה.
ועדת הקבלה, תפקידה, וייעודה לשמור, ואף זאת לפי החוק, על המאפיינים התרבותיים של הקהילה אליה היא קולטת, בדיוק לפי העיקרון אותו הזכרנו כאן, להפוך את האנשים הנקלטים לחלק אינטגרלי ולפרטים המעורבים בחיי הקהילה שלהם ונושאים באחריות משותפת ובתרומה לסביבתם.
ראוי לברך על הצעת החוק ואת יוזמיה.
__________
*הכותב, דודו קוכמן, עו”ד ומשמש כמזכ”ל כפרי האיחוד החקלאי.
Add Comment