אנרגיה ירוקה

ועדת ששינסקי; כולם יצאו ברווח נאה, יש כאלה שמחייכים ויש כאלה שמחייכים ו… חורקים שיניים

0
0

ועדת ששינסקי; החליטה על עריכת שינויים במערכת הפיסקאלית המוצעת על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה כפי שפורסמו ◄ נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר; “המלצות ועדת שישינסקי לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז – מאזנות” ◄ שר התשתיות הלאומיות, ד”ר עוזי לנדאו; “לצערי ועדת שישנסקי, לא שקלה כראוי צרכי משק הגז”
ועדת ששינסקי; כולם יצאו ברווח נאה, יש כאלה שמחייכים ויש כאלה שמחייכים ו... חורקים שיניים
ועדת ששינסקי; כולם יצאו ברווח נאה, יש כאלה שמחייכים ויש כאלה שמחייכים ו… חורקים שיניים

המלצות ועדת ששינסקי; איך יודעים שכולם יצאו ברווח נאה? פשוט כאשר הטייקונים מחד מחייכים, ומאידך חורקים שיניים, שר התשתיות הלאומיות, ד”ר עוזי לנדאו, זועם ואומר; “יש להחריג את שדות תמר ו’מרי B’ ממסקנות ועדת שישינסקי. כדי להבטיח את חיבורו של שדה תמר על מנת להבטיח אספקה סדירה של חשמל למדינת ישראל. ואילו נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, מרוצה ואומר כי; “אני סבור שההמלצות של הוועדה מאזנות בין צורכי המדינה, לבין הסיכון והעלויות שהיזמים נושאים בהם…”.

הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל בראשות פרופ’ איתן ששינסקי, הגישה הגישה אתמול (שני) לידי שר האוצר, ד”ר יובל שטייניץ, את דו”ח הועדה הסופי. דו”ח הועדה, גובש מתוך מטרה להבטיח את המשך פיתוח משק הגז הטבעי תוך מתן תמריצים נאותים לעוסקים בענף חיפושי הגז הטבעי, בד בבד עם קבלת תמורה הולמת לציבור עבור ניצול משאבי הטבע של המדינה.

הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל אשר מונתה על-ידי שר האוצר ביום 12 באפריל למדה את עמדות הציבור שהוגשו לה בכתב במהלך חודש אוגוסט, לרבות חוות דעת כלכליות ומשפטיות, כפי שהוצגו בידי הגורמים שביקשו להציג את עמדתם בפניה.

כזכור, ביום 15 בנובמבר 2010, פרסמה הוועדה את טיוטת עיקרי המלצותיה להערות הציבור.

החל ממועד זה, הושמעו בפני הוועדה, הערות הציבור לעיקרי המלצותיה, לרבות הערות חברות ושותפויות הגז, משקיעים קטנים, עמותות וארגונים.

במסגרת זו, קיבלה הוועדה לידיה חוות דעת כתובות, כלכליות, משפטיות ואחרות, ככל שראו המגישים לנכון, וכן אפשרה לגורמים השונים להופיע בפניה. בנוסף, מינתה הוועדה צוות משנה אשר קיים פגישות עבודה להעמקת ההיכרות עם צרכי המיזמים בענף.

הוועדה, שבה ובחנה את חוות הדעת שהוגשו לה וקיימה שורה של דיונים בנוגע לחומרים שהוצגו בפניה. לאחר בחינת מכלול הנתונים אשר הוצגו בפניה ולאור הצורך להבטיח את המשך פיתוח משק הגז הטבעי, בקצב הנדרש לצרכי המשק, החליטה הועדה על עריכת שינויים במערכת הפיסקאלית המוצעת על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה כפי שפורסמו.

◄ הנגיד; המלצות ועדת שישינסקי לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז – מאזנות

נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, התייחס הערב (שני), באירוע השנתי של פורום ה-CFO, בעיר תל אביב, על המלצות ועדת ששינסקי, ואמר, כי; “הערב (ב’) פורסמו המלצות ועדת שישינסקי לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז בישראל.

אני סבור שההמלצות של הוועדה, מאזנות בין צורכי המדינה, לבין הסיכון והעלויות שהיזמים נושאים בהם. ההמלצות נותנות מקום של כבוד לפעילות היזמים, שלוקחים חלק חשוב בפיתוח כלכלת ישראל, תוך נטילת סיכונים לא מבוטלים, ויחד עם זאת מגדילות באופן משמעותי ולרמה הנכונה את חלקה של המדינה ושל אזרחיה במשאבי הטבע שלה…”.

נגיד בנק ישראל, הוסיף, ואמר, כי; “אני רוצה לשלוח מכאן ברכות לחברי ועדת שישינסקי ולשר האוצר, שמינה את הוועדה, על העבודה המקצועית והמאומצת שעשו, ולהצטער על ההשמצות הלא ענייניות שספגו במהלך עבודתם.

אני מאמין שהמלצות שישינסקי, יתרמו לא מעט לפיתוח משק הגז והנפט בישראל לטובת כלל אזרחיה והדורות הבאים, ויתנו תמריץ ליזמים מקומיים וזרים לפעול בישראל”. אמר פרופ’ סטנלי פישר.

◄ שר התשתיות הלאומיות; ועדת שישנסקי, לא שקלה כראוי את צרכי משק הגז בישראל

שר התשתיות הלאומיות, ד”ר עוזי לנדאו לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו; “מרגע הקמתה, יצרה ועדת ששינסקי, אי וודאות גדולה שהטילה צל כבד על יכולת אספקת הגז לישראל החל משנת 2013.

שר התשתיות הלאומיות, ד”ר לנדאו עם צ’ארלס דייוידסון יו”ר חב’ Noble Energy

המסקנות שפורסמו היום מבטיחות שבעוד 3 בשנים, לא יגיע הגז אל תחנות הכוח לייצור חשמל בארץ. הוועדה לא לקחה סיכון מחושב אלא הימור מסוכן.

לצערי ועדת ששינסקי, לא שקלה כראוי את צרכי משק הגז בישראל, שזקוק לאספקה תקינה של גז. כיום אנו עדים לכך, כי יצרני החשמל הפרטיים, פנו לגז המצרי. עשתה זאת החברה לישראל, ויש מקום לחשוש מאפקט הדומינו. בהעדר חוזי רכישה לא תהיה דרך לממן את פיתוח המאגר.

כדי להבטיח אספקה זו ובכדי שיהיה גז לעוד 3 שנים, יש להחריג את שדות תמר ומרי B ממסקנות ועדת שישינסקי. המיעוט בוועדה התייחס באחריות לתנאי ההכרחי שהוא להבטיח את חיבורו של שדה תמר על מנת להבטיח אספקה סדירה של חשמל למדינת ישראל.

לאזרחי המדינה, מגיע להנות ממשאביה ומאוצרות הטבע. אך הסדר הנכון הוא אספקת גז לחשמל נקי בראש ובראשונה, ורק לאחר מכן יגיע כספי המסים”. סיכם את הודעתו שר התשתיות הלאומיות, ד”ר עוזי לנדאו.

◄ למסמך המלא;

הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל בראשות פרופ’ איתן ששינסקי, הגישה לשר האוצר, ד”ר יובל שטייניץ, את דו”ח הועדה הסופי. דו”ח הועדה, גובש מתוך מטרה להבטיח את המשך פיתוח משק הגז הטבעי, תוך מתן תמריצים נאותים לעוסקים בענף חיפושי הגז הטבעי, בד בבד עם קבלת תמורה הולמת לציבור עבור ניצול משאבי הטבע של המדינה.

הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, אשר מונתה על-ידי שר האוצר ביום 12 באפריל למדה את עמדות הציבור שהוגשו לה בכתב במהלך חודש אוגוסט, לרבות חוות דעת כלכליות ומשפטיות, כפי שהוצגו בידי הגורמים שביקשו להציג את עמדתם בפניה.

ביום 15 בנובמבר 2010, פרסמה הוועדה את טיוטת עיקרי המלצותיה להערות הציבור. החל ממועד זה, הושמעו בפני הוועדה הערות הציבור לעיקרי המלצותיה, לרבות הערות חברות ושותפויות הגז, משקיעים קטנים, עמותות וארגונים.

במסגרת זו, קיבלה הוועדה לידיה חוות דעת כתובות, כלכליות, משפטיות ואחרות, ככל שראו המגישים לנכון, וכן אפשרה לגורמים השונים להופיע בפניה.

בנוסף, מינתה הוועדה צוות משנה אשר קיים פגישות עבודה להעמקת ההיכרות עם צרכי המיזמים בענף. הוועדה שבה ובחנה את חוות הדעת שהוגשו לה וקיימה שורה של דיונים בנוגע לחומרים שהוצגו בפניה.

לאחר בחינת מכלול הנתונים אשר הוצגו בפניה ולאור הצורך להבטיח את המשך פיתוח משק הגז הטבעי בקצב הנדרש לצרכי המשק, החליטה הועדה על עריכת שינויים במערכת הפיסקאלית המוצעת על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה כפי שפורסמו.

▼ להלן עיקרי המסקנות הסופיות של הוועדה, לרבות השינויים המוצעים ביחס לטיוטת עיקרי מסקנותיה;

א. השארת שיעור התמלוגים הקיים

שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הנפט התשי”ב – 1952 (להלן – החוק), העומד על 12.5%, הינו שכיח בהשוואה למדינות העולם. יש לציין, כי ברובן המכריע של המדינות בהן נהוג שיעור תמלוגים דומה, התמלוגים מהווים כלי פיסקאלי משלים לכלים פיסקאליים יעודיים נוספים, אשר באמצעותם מקבלת המדינה תמורה על ניצול אוצרות הנפט והגז שלה.

הועדה, בחנה ארוכות את סוגיית שיעור התמלוגים הקבוע בחוק לרבות שאלת העלאת שיעורם, והחליטה, כי נכון יותר לפעול בכלים פיסקאלים אחרים במטרה להגדיל את חלק המדינה ועל כן, בהינתן שימוש בכלים חלופיים, יש להשאיר את שיעור התמלוגים הקבוע בחוק, על כנו וזאת בשל ההשפעה השלילית שעשויה להיות לשינויים על פיתוחם של שדות גז בעלי רמת רווחיות נמוכה יחסית, כמו גם ההשפעה על רווחיות המאגרים תחת תנאי שוק משתנים, אשר עשויה אף להשפיע על יכולת המימון של המיזמים.

ב. ביטול ניכוי האזילה

ניכוי האזילה מהווה חריג בחקיקה הישראלית והוא נעדר כל הצדקה כלכלית לרבות בכל הנוגע להתרת ניכויים. ניכוי זה, מביא להקטנה מהותית בהכנסה החייבת בשיעור מההכנסות הנרשמות בגין נכס נפט וגז. שינוי זה הינו רכיב ראשון והכרחי ביצירת מערכת פיסקאלית ראויה וסבירה בענף חיפושי הנפט והגז.

ג. הנהגת היטל רווחי נפט וגז (להלן – ההיטל)

הנהגת היטל פרוגרסיבי. שיעור ההיטל ייקבע בהתאם ליחס שבין ההכנסות המצטברות בניכוי הוצאות שוטפות, תמלוגים והיטל ששולם בשנים קודמות, לבין ההשקעה הכוללת בחיפוש ובפיתוח ראשוני של המאגר. הוועדה החליטה כי ההיטל לא ייגבה עד לשלב שבו יעמוד יחס זה על יחס של 1.5 (החזרת ההשקעה במלואה בתוספת 50%, לפני מס חברות). שיעורו הראשוני של ההיטל יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה עד לגובה של 50% בהתאם לגובהם של רווחי היתר (יחס של 2.3).

המנגנון המוצע להיטל, הינו מסוג R פקטור: הכנסות מצטברות נטו = R פקטור.
ד. הוצאות חיפוש ופיתוח

המנגנון, יכלול את העקרונות הבאים;

● תמריץ מיוחד להוצאות חיפוש – באמצעות הענקת משקל יתר והכפלתן במסגרת סכימת ההשקעות במכנה ה= R פקטור.

● הכרה נורמטיבית בעלויות מימון בתקופת הקמה –
לאורך תקופת ההקמה ועד להפקה מסחרית של גז / נפט תתווסף להוצאות ההשקעה במכנה ה- R פקטור, עלות מימון שנתית שתקבע בשיעור נורמטיבי ביחס ביחס להשקעה. מנגנון זה, יוביל להגדלת היקף ההוצאה המוכרת לצורך חישוב מדד ההיטל ויביא להפחתה משמעותית בסיכוני היזמים במקרה בו יתקיים עיכוב בלתי צפוי במהלך תקופת ההקמה. הריבית הנורמטיבית תיקבע לפי ממוצע ריבית הליבור לשנה (LIBOR) בתוספת פרמיה קבועה של 3%.

● הסבת המיסוי בגין תמלוגי על – לשותפויות הפועלות בענף יותר ניכוי מחבות המס של השותפות בגין תמלוגי על המשולמים לשותף הכללי או לצדדים שלישיים וזאת על ידי ניכוי הסכום במקור מתמלוג העל המועבר לצד שלישי או למי מהשותפים הזכאים לתשלום זה במסגרת הסכמי השותפות. מנגנון זה יפחית, מחד גיסא, את חבות ההיטל על השותפות ועל מחזיקי יחידות ההשתתפות, ומאידך גיסא יביא למיסוי תמלוגי על המועברים לצדדים שלישיים או לשותפים מסוימים בשיעור זהה לזה בו חב הפרויקט.

● המנגנון, יוחל על כל מאגר בנפרד ולא תתאפשר הסטת הכנסות או הוצאות בין מאגרים שונים.

ה. פחת מואץ

עלויות שנצברו בשלב החזקה בפיתוח נכסי נפט וגז יזכו לפחת מואץ בשיעור של 10%. לנישומים תינתן אפשרות לבחור בין שתי חלופות לעניין סכום ההפחתה השנתית;

1. פחת בגובה ההכנסה החייבת (לפני ניכוי הפחת המואץ), אך לא יותר מ- 10%
2. פחת בגובה הסכום הנובע משיעור הפחת המואץ (10%).
מנגנון זה יביא להגדלת תזרים המזומנים של היזמים בשנות ההפקה הראשונות ועל כן יסייע ליכולת החזר החוב. הגמישות הקיימת במנגנון זה תאפשר לשותפויות העוסקות בתחום לנצל את מלוא גובה מגן המס.

ו. תחולה והוראות מעבר

השינויים המוצעים יחולו החל מיום ההחלטה וזאת על כל מאגרי הנפט והגז. יחד עם זאת, הוועדה קבעה מתווה הדרגתי למעבר מהמערכת הפיסקאלית הנהוגה כיום למערכת הפיסקאלית המוצעת וזאת על ידי קביעת הוראות המעבר הבאות:

● שיעור פחת מואץ גבוה יותר עבור השקעות שיבוצעו עד סוף שנת 2013 – להשקעות אלה ייקבע שיעור פחת מואץ מרבי של 15%, בהתאם למנגנון שנקבע בסעיף ד’ לעיל.

● החלה הדרגתית של שיעורי ההיטל –

▼ מאגרים שהחלו בהפקה מסחרית טרם הקמת הוועדה – מאגרים אלו, ייכנסו לתחתית תוואי ההיטל, או פחות מכך במידה ורמת רווחיותם נמוכה מרמת הרווחיות המינימאלית להפעלת ההיטל, כך ששיעור ההיטל ההתחלתי שיחול עליהם, יהיה בשיעור מינימאלי בשנת התשלום הראשונה.

● שיעור ההיטל אשר יחול על מאגרים יופחת ב-50%, קרי הכפלה בפקטור בגובה 0.5, וזאת בגין הכנסותיהם במשך 5 שנים (עד לסוף שנת 2015). לדוגמא, מאגר אשר יהיה בעל ערך R פקטור 1.5, ישלם היטל בגובה של 10% בלבד. מאגר אשר יהיה בעל מקדם R פקטור 2.3, ישלם היטל בגובה 25% בלבד.

● מאגרים שיחלו בהפקה לאחר יום הקמת הועדה אך לא יאוחר מיום 1 בינואר 2014 – ההיטל, בשיעורו המינימאלי, יחול על מאגרים אלה רק לאחר שהכנסותיהם יעמדו על ערך כפול מהיקף ההשקעה (יחס R פקטור של 2). שיעור ההיטל המקסימלי על מאגרים אלה יחול רק לאחר הגעה ליחס R פקטור של 2.8.

יש לציין, כי מסקנות הוועדה עולות בקנה אחד עם מערכת המיסוי המקובלת בעולם בדגש על המדינות המפותחות המפיקות גז ונפט, הן מבחינת מנגנוני המיסוי והן בהיקפם.

שיעור המס וערך התקבולים, ישתנה בהתאם ליחס בין רמת ההכנסות מן המאגר לבין היקף ההשקעה המבוצעת. התוצאה הינה תשלום תקבולים למדינה בהיקף קטן יותר ממיזמים בעלי רמת רווחיות נמוכה ומיצוי התמורה הממשלתית במאגרים שבהם רווחי היתר מרביים.

למערכת המוצעת השפעה נמוכה יחסית על החלטות ההשקעה של היזמים שכן המס יוטל על רווחי יתר לאחר החזר עלות ההשקעה בצירוף תשואה נאותה. המערכת המוצעת הדרגתית ומתאימה למכלול רחב של מצבי עולם ואף מגיבה באופן דינאמי לשינויים במחיר או בהיקף הגז המשווק כמו גם לצרכי השקעה משתנים.

השינויים הפיסקאליים המוצעים לעיל ביחס לאלו שהוצגו בטיוטת עיקרי המלצות הוועדה מביאים לכך, כי גם תחת הנחות מחמירות יותר ביחס לשעורי רווחיות המאגרים ותחת מבנה השותפויות הקיים בענף, תזרים המזומנים של הפרויקטים בתקופת החזר החוב לא יושפע מהותית, ועל כן הלכה למעשה, לא תהיה פגיעה ביכולת מימון המיזמים.

הפחתת שיעור המס המרבי מפחיתה את שיעור החלק הממשלתי ברווחי המאגרים ומביאה לכך ששיעור החלק הממשלתי במאגרים רווחיים ביותר לא יהיה גבוה מזה המקובל במרבית המדינות בהן מבוצעת פעילות בענף זה.

הוראות המעבר שעליהם ממליצה הוועדה מאפשרות מעבר הדרגתי מהמערכת הפיסקאלית הנהוגה כיום למערכת הפיסקאלית המוצעת. מטרתו של מעבר הדרגתי זה הינה להבטיח יכולת פיתוח מהירה של מאגרים הקרובים לשלב הפיתוח, וזאת לאור המאמצים שכבר הושקעו בפיתוחם והסדרי המימון המתוכננים בהם.

בהינתן הוראות אלו, לא קיימת מניעה מן ההיבט המימוני בפיתוח מאגרי הגז שנתגלו עד עתה בלוח זמנים המתאים לצרכי המשק.

למצגת.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן