ראיון עם וויליאם ליבינגסטון, מומחה לנושא המתח בחיים ◄ חשוב ללכת לישון מוקדם ולהתעורר מוקדם. חשוב לאכול אוכל מזין ובשעות מסודרות. חשוב מאוד לצחוק ולשמוח. חשוב להגיד תודה על כל מה שקורה לנו בחיים.
האם אני תלמיד מתוח?
כולנו חיים כיום, אך אנחנו לא יכולים לחיות ללא מתח. כן, אני מדבר גם על אותו המתח שאנחנו ממש מרגישים, וזה קורה במקרים ממש קיצוניים וזה כלה במתח שאנחנו כמעט ולא מרגישים, אך הוא קיים. אך אם נתעמק נבין באמת מתח מהו. מתח הוא בעצם רף של עצבים. כשקורה משהו מסויים ההרגשה עוברת את הרף ומלחיצה אותנו, וכלפי חוץ קורה משהו בנוסח המשפט “נשרפו לי הפיוזים”.
אנחנו לא יכולים למנוע מתח, וגם אם היינו יכולים זה היה מזיק. אי-אפשר לחיות בלי מתח. כמה שזה יישמע מוזר, אנחנו צריכים מתח, אבל לפי מידה. כמו גם שאסור שנהיה יותר מדי מתוחים. כך זה משחר העולם ונמשך כבר אלפי דורות. המנגנון הנ”ל נמצא אצל כל יצור חי, כגון: עכברים, חתולים ועוד.
לצערנו, מנגנון זה פועל עלינו לרעה, גם על כל תלמיד לפני מבחן, ובמיוחד לפני “בוחן פתע”. אך המטרה לטובתנו היא לעורר אותנו ולהזרים אנדרנלין בכדי שנהיה יותר ערניים ולפחות לא ניכשל בבוחן. כמובן שיש דרכים להתמודדות, אך גם בהן יש לטפל ולהיעזר במידה. נשמע לכם עניין מסובך?
וויליאם ליבינגסטון, מטפל בנושא זה, חוקר אותו ומנסה כמה שביכולתו לעזור לאנשים. קראו, שננו ותבינו;
האם המתח משפיע גם עליך? לך אישית יש דרך התמודדות איתו?
“בוודאי. הדרכים שאני משתמש בהם הם בעיקר מדיטציה טרנסנדנטלית ואורח חיים כללי”.
האם יש אורח חיים מסוים שבו המתח הוא לא גורם משפיע?
“כדי לחיות צריך מתח. אם אין מתח, אין חיים. המתח הוא החיים. אמנות החיים מצויה בהגברת המתח הטוב והפחתת המתח הרע. המתח צריך להיות במידה”.
איך המתח משפיע על ילדים בגיל ההתבגרות ונערים לפני צבא?
“יש קשר עם חברים שהופך להיות בעייתי וחוסר תקשורת. כמו-כן כל הנושא של זהות עצמית. לפעמים יש ילדים שסגורים בתוך עצמם, דבר שמפריע וגורם למתח לא פחות. ולבסוף, בטחון עצמי ויחסי בנים-בנות”.
מה קורה לנערים ונערות לפני מבחן או בוחן פתע? האם נוצר גם סוג של מתח?
“נוצר מתח שדומה בדיוק למתח שאנו חווים כל יום ואפילו יותר”.
האם המתח הוא אחד הגורמים לאלימות במדינה, בין ילדים ובין מבוגרים?
“לא אחד, אלא הגורם העיקרי! אחת הדרכים הכי נפוצות להוציא מתח זה אלימות. זה יכולה להיות אלימות פיזית, אלימות מינית, פשע, מלחמה, התאבדות ועוד. אלו ביטויים שונים של מתח”.
איך תלמיד כמוני יכול להתמודד במתח, כך שיהיה קל לעשות זאת ביומיום ושזה לא ייקח הרבה זמן?
“צריך לעשות תרגילי הרפיית שרירים, מדיטציה (מי שיודע), שחייה, תרגילי נשימה- כל זה רק הבסיס. פעילות גופנית חשובה לא פחות וכך גם אורח חיים מסודר. חשוב ללכת לישון מוקדם ולהתעורר מוקדם. חשוב לאכול אוכל מזין ובשעות מסודרות. חשוב מאוד לצחוק ולשמוח. חשוב להגיד תודה על כל מה שקורה לנו בחיים. חשוב לדעת שבתוך כל אחד מאתנו יש אפשרות לקבוע כיצד יתנהלו חיינו”.
מה סופם של אנשים מתוחים ומה השפעתם על החברה? האם הם יכולים להיכנס למערכת יחסים מסוימת כל עוד הם מתוחים?
“סופם הוא כמו סופם של אנשים לא מתוחים. אבל הסיכוי שלהם שסופם יהיה קרוב יותר הוא גדול יותר. יש אותו סוף לשני הסוגים, אך לסוג המתוח הסוף קרוב יותר.
אנשים יותר מתוחים יצליחו ליצור קשרים מתוחים יותר ומסובכים יותר עם אנשים אחרים. לעומת זאת, אנשים רגועים יצליחו ליצור קשר חיובי יותר, נעים יותר בונה יותר ומספק יותר”.
האם קיים מתח שפועל על מורים, אם התלמידים הם אלו שנלחצים מהמורים?
“המורים ברובם סובלים מהרבה מתח. ההוראה היא מקצוע בעל רמת מתח הכי גבוהה. מאוד קשה למורים ללמד ולשמור על השקט הנפשי שלהם. טבעי שהמתח יעבור גם אל התלמידים וישפיע עליהם. גם המורים צריכים לעשות משהו ולטפל במתח שלהם. אבל גם התלמידים יכולים לתרום ולעזור, קודם-כל לעצמם ואז למורים. תארו לעצמכם שכל התלמידים בכתה שקטים ורגועים. איך לדעתכם השקט הנ”ל ישפיע על המורה? זה רק יעזור לו/לה להירגע בעצמם”.
ובכן, הנה לכם מהפכה. תהיו שקטים, ואולי במזל לא יהיו לכם בחנים במשך שבוע. מה אתם אומרים על הקומבינה הזו? ובאמת, חייכו ושימרו על השקט הנפשי שלכם. נסו להרגע כמה שיותר במיוחד בתקופה המלחמתית שפוקדת אותנו.
הראיון מובא באדיבות אתר מגזין הנוער והצעירים הישראלים “לגוז” מהטובים ברשת הישראלית.
Add Comment