אתמול (ה’), הוחלט על 5 מדינות, אשר ראויות להצטרף לפרויקט מאיץ החלקיקים CERN, ומדינת ישראל, עברה את שלב הקבלה לקראת מועמדות סופית לפרויקט ◄שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ; “זהו יום חשוב, שבו המדע במדינת ישראל, זוכה להכרה בינלאומית חשובה נוספת על תרומתנו המובילה למחקר הבינלאומי בכלל ולפרויקט CERN בפרט”.
שר המדע, פרופ’ הרשקוביץ; ישראל, בדרך להשתלבות בפרויקט מאיץ החלקיקים CERN
מדינת ישראל, חלפה על פני עוד משוכה קשה ביותר אתמול (חמישי, 16.12.2010) שהיא למעשה, השלב המשמעותי ביותר בתהליך הקבלה לקראת מועמדות סופית אל פרויקט מאיץ החלקיקים CERN.
לפני מספר חודשים ביקרה משלחת רמת דרג מטעם פרויקט CERN, בכדי לבחון אם ישראל, ראויה להתקבל לפרויקט. במסגרת ביקור זה, נפגשה המשלחת גם עם שר המדע והטכנולוגיה, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, ולאחר השיחה עימו, המלצתם, הייתה חד משמעית; ישראל, היא מועמדת ראויה. לכן, אתמול, הוחלט על 5 מדינות, אשר ראויות להצטרף לפרויקט ומדינת ישראל היא אחת מהן.
ייאמר מיד, כי ההחלטה, שצריכה להתקבל פה אחד, נתקלה בתחילה בהתנגדות המארחת; שוויץ, אשר הסירה את התנגדותה מאוחר יותר. היום ישראל, היא כבר עמיתה מדעית בכירה בפרויקט.
מעתה, ישראל, נכנסת לשלב הסופי, בו יחל מנכ”ל CERN, במשא ומתן סופי לקבלת ישראל לפרויקט. שלב זה, נאמר בהודעת משרד המדע, הינו טכני במהותו, והוא עשוי להמשך כשנתיים.
שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, לא הסתיר את התרגשותו, מן הבשורה, ואמר, כי; “זהו יום חשוב, שבו המדע במדינת ישראל, זוכה להכרה בינלאומית חשובה, נוספת על תרומתנו המובילה למחקר הבינלאומי בכלל ול’פרויקט CERN’ בפרט”.
◄ מה זה מאיץ חלקיקים
מאיץ חלקיקים הוא מתקן המגביר את מהירותם של חלקיקים על ידי העברתם בשדות חשמליים ומגנטיים. הגברת המהירות שקולה למתן אנרגיה קינטית גבוהה לחלקיקים, המאפשרת ביצוע ניסויים פיזיקליים מגוונים.
בחלק ממאיצי החלקיקים גורמים להתנגשות של חלקיקים נעים במטרה נייחת או בחלקיקים נעים אחרים. את ההתנגשות, מכוונים כך שתתרחש באזור של גלאי חלקיקים המאפשרים מעקב מתועד אחר תוצרי ההתנגשות.
לימוד ועיבוד המידע הנאסף בגלאים מאפשר לפענח ולהבין את תכונותיהם של החלקיקים המרכיבים את החומר ביקום ואת הכוחות שמועברים ביניהם. אנרגיית התנגשות גבוהה יותר מאפשרת הצצה עמוקה יותר למבנה החומר וכוחות היסוד. בין השאר, התגלו באמצעות מאיץ חלקיקים בוזוני W ו-Z והיסודות קליפורניום ומנדלביום.
מאיצי החלקיקים הגדולים, בנויים בצורת טבעת גדולה של אלקטרומגנטים. בעזרת שליטה על הזרם ניתן לשלוט ב’שדות האלקטרומגנטיים’. השדה המגנטי בתורו מכוון את החלקיקים הטעונים. בנוסף שדה חשמלי חזק מאיץ את החלקיקים למהירויות גבוהות.
מאיצי חלקיקים גדולים קיימים במרכז המחקר CERN שעל גבול שווייץ-צרפת (מרכז המחקר האירופי לפיזיקת חלקיקים), ובארצות הברית (פרמילאב). היקף הטבעת הגדולה ביותר במאיץ LHC ב-CERN היא כ-27 ק”מ.
צריכת החשמל של המאיץ כה גדולה, עד כי הפעלתו מוגבלת לחודשי הקיץ. מתוכננים מאיצים גדולים יותר שיוכלו להאיץ חלקיקים למהירויות גדולות יותר על מנת לגלות את צפונות החומר.
גם תותח אלקטרונים הוא מאיץ חלקיקים קווי – אלקטרונים מואצים דרכו בהשפעת מתח חשמלי. תותח אלקטרונים הוא מרכיב בשפופרת קרן קתודית הנמצאת בשימוש ביתי ומשרדי נרחב אך הולך ופוחת בטלוויזיות ובצגי מחשב.
עוד על מאיץ חלקיקים באתר ויקיפדיה.
◄ המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים – פרויקט: CERN
CERN (מבוטא: סֶרְן) הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים. מרכז המחקר ממוקם על גבול שווייץ-צרפת, ממערב לעיר ז’נבה.
CERN, מפעיל מכלול של מאיצי חלקיקים. מאיץ LHC הבנוי במנהרה טבעתית מצפון ל-CERN, הוא המאיץ הגדול בעולם, הן מבחינת האורך, הן מבחינת עלות ההקמה והן מבחינת האנרגיה שאליה מגיעים החלקיקים המואצים.
ב-CERN חברות 20 מדינות מאירופה, 6 מדינות נוספות, בהן ישראל, נמצאות במעמד של משקיף, ושני גופים בינלאומיים נוספים נמצאים במעמד של משקיף.
CERN פועל כמרכז בינלאומי שמועסקים בו פיזיקאים מרחבי העולם. פיזיקאים רבים נוספים מבקרים בו לתקופות קצרות ועוסקים בהפעלת הניסויים הקשורים למאיצי החלקיקים הממוקמים בו. בנוסף לפיזיקאים נסיינים, מועסקים ב-CERN פיזיקאים, העוסקים בצדדים התיאורטיים של פיזיקת החלקיקים, ואליהם נלווים מהנדסים, טכנאים ואנשי מנהלה.
ל-CERN, נזקפות מספר תגליות בתחום פיזיקת החלקיקים, וביניהן גילוי בוזוני W ו-Z בשנת 1983. מלבד התגליות המדעיות, יש ל-CERN השפעות על פיתוחים טכנולוגיים, כמו למשל; המצאת ה-World Wide Web, בשנת 1990 ב-CERN, שהחישה את התפתחות ה’אינטרנט’.
עוד על מאיץ חלקיקים CERN באתר ויקיפדיה.
Add Comment