ד”ר ישראל פלמנבאום, לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, הציג מחקר המוסיף למשוואה עוד נתון מעניין וחשוב; מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא? ובודק האם כדאי לייבא חלב מחו”ל
משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית
בעידן הגלובליזציה מקובל לבחון את כדאיות הייצור של מוצרים בארץ, ביחס לעלויות הייבוא שלהם מחו”ל. מחקר חדש, שהוצג ביום עיון על הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות ישראל, מוסיף למשוואה את הרווח הכלכלי מהתועלות הסביבתיות של הרפת ובודק איזה חלב יהיה זול יותר עבור הישראלים – מקומי או מיובא? נתונים אלה ונוספים, הוצגו אתמול (ב’), במסגרת יום עיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעה על החקלאות הישראלית’, שאורגן על ידי שירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ), והיחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ענף החלב הישראלי, ידוע בעולם כולו באיכותו ורמתו הגבוהה וה’פרה הישראלית’, ידועה ומוכרת כ’שיאנית החלב’ הבינלאומית, מודל לחיקוי למדינות רבות אחרות אשר למדו מישראל, כיצד מייצרים חלב.
אך למרות כל אלו, בעידן הגלובליזציה אין “פרות קדושות”, תרתי משמע, וגם בענף כה מצליח נשאלת השאלה מה יותר זול – לייצר בישראל או לייבא?
לכבוד יום העיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעותיה על החקלאות הישראלית’, שהתקיים אתמול (שני) במשרד החקלאות, הציג ד”ר ישראל פלמנבאום (Dr. Israel Flamenbaum), לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, מחקר, המוסיף למשוואה, עוד נתון מעניין וחשוב. מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא?
בעבודתו בחן ד”ר פלמנבאום, מצב היפותטי בו אין רפתות בישראל ו’צריכת החלב’, כולה מסופקת באמצעות יבוא. אילו השלכות סביבתיות יש למצב זה? לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר הפרות, לא יהיה עוד שימוש ועל כן, יהיה צורך בהטמנתם; גידולים חקלאיים הצורכים דשן המיוצר מ’זבל פרות’, יעברו לשימוש ב’דשן כימי’; ירידה של כחצי מיליון דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה והחברה בישראל.
על פי עבודתו של ד”ר פלמנבאום, השלכות אלו הן שוות ערך לכ- 275 מיליון שקלים בשנה! הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות ברפת, תעלה 50 מיליון שקלים, שימוש ב’דשן כימי’ במקום ב’זבל פרות’, יעלה 145 מיליון שקלים, ותרומת עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא עומדת על כ- 80 מיליון שקלים. ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ- 5.5 סנט, נוספים, במחירו של כל ליטר חלב המיובא לישראל.
ד”ר ישראל פלמנבאום, מבהיר, כי; “מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין עלויות ייצור החלב בישראל לבין מחירו של ה’חלב המיובא’ ממדינות שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של ישראל במצב המוצא ההיפותטי – כשאין רפתות בארץ.
לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו בעולם, אנו חייבים לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי קיומו בישראל. ברפת, ניתן לראות, כי התועלות הסביבתיות בהחלט מטות את הכף לטובת המשך קיום הרפת הישראלית”.
נתונים אלו ומידע רב נוסף הוצגו כאמור, אתמול, ביום העיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעתה על החקלאות הישראלית’, שאורגן שירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ), והיחידה לחקר שווקים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
Add Comment