הפיתוח החדש של פרופ’ שמעון ספיר מן החוג להפרעות בתקשורת של אוניברסיטת חיפה, נועד לזהות שינויים בגלי הקול הנובעים ממחלת פרקינסון ולהבחין בין חולים במחלה ואנשים בריאים; “אבחון מוקדם הוא חשוב מאין כמוהו במחלה זו”, אמר פרופ’ ספיר
אוניברסיטת חיפה: פותחה שיטה לאיתור מוקדם של פרקינסון באמצעות ניתוח גלי קול
שיטה חדשה שפותחה על ידי פרופ’ שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה מסייעת באיתור מוקדם של מחלת הפרקינסון על פי ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן דיבור. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מארה”ב ובמימון של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה”ב, ופורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Speech Language and Hearing Research. “מדובר בשיטה בלתי פולשנית, אמינה ומדויקת, שבה כל מה שנדרש מהחולה הוא לקרוא בקול מספר משפטים”, ציין פרופ’ ספיר.
מחלת פרקינסון – Parkinson disease, היא מחלה שמאופיינת בנוקשות של שרירים, רעד, תנועות איטיות, וקשיים בשיווי משקל ויציבה, כשהאבחון של המחלה נעשה לעיתים קרובות על בסיס הסימפטומים הללו. הבעיה היא שסימפטומים אלו נוטים להופיע כאשר המחלה נמצאת כבר בתהליך מתקדם ולכן גם האבחון מתבצע כאשר כ-60% מתאי העצב באזור במוח ששולט על הפעילויות המוטוריות כבר הרוסים ולכן היכולות הטיפוליות והשיקומיות נמוכות.
לדבריו של פרופ’ ספיר, אצל רוב האנשים החולים במחלת פרקינסון נפגעים גם השרירים השולטים על מערכות הקול והדיבור, ויש ממצאים ראשוניים המעידים על כך שהשינויים בקול ובדיבור, מופיעים עוד לפני הסימפטומים הקלאסיים של המחלה, שצוינו.
עוד, הוסיף, כי באופן תיאורטי, ניתוח אקוסטי של גלי קול, עשוי לאתר את המחלה בשלביה המוקדמים, אולם עד היום לא ניתן היה להבחין בין חולים עם פרקינסון ודוברים בריאים באמצעות ניתוח אקוסטי של הדיבור. “גם כאשר כבר ניתן היה לשמוע את הפגיעה בדיבור בעזרת האוזן, הבדיקות האקוסטיות לא הראו שוני משמעותי מבחינה סטטיסטית בין חולה בפרקינסון למי שאינו חולה בפרקינסון”, אמר פרופ’ ספיר.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק אם הפיתוח החדש של פרופ’ ספיר רגיש מספיק כדי לזהות שוני זה בגלי הקול והאם ניתן לזהות את השינויים גם בשלבים הראשונים של המחלה (למחלת פרקינסון חמישה שלבים).
בחלק הראשון של המחקר נבדקו שתי קבוצות: האחת של חולים מאובחנים ב’פרקינסון’ והשנייה של אנשים ללא המחלה. הנבדקים הקליטו מספר משפטים שעברו ניתוח אקוסטי באמצעות התוכנה הייעודית שפותחה לשם כך.
מהממצאים, התברר, כי בפעם הראשונה הצליחה המערכת להבחין באופן מובהק בין קבוצת החולים לקבוצת הבריאים. בחלק השני של המחקר נבדקו חולים בפרקינסון בשלבים הראשונים של המחלה (שלבים I+II) ודוברים בריאים. גם בחלק זה של המחקר הצליחה המערכת להבחין בין קבוצת החולים לקבוצת הבריאים.
בחלק האחרון של המחקר נבדקו חולי פרקינסון, שטופלו בשיטה התנהגותית לשיפור הדיבור וחולים בפרקינסון שלא טופלו בשיטה זו.
מהנתונים, התברר, שהמערכת הייתה רגישה לשנויים שחלו עקב הטיפול, קרי; השיטה שפיתח פרופ’ ספיר, מאפשרת לאתר דוברים החולים במחלת פרקינסון וכן לנטר שינויים החלים עקב טיפול או התדרדרות המחלה.
“יש הסכמה בין רופאים וחוקרים שאבחון מוקדם חיוני ביותר על מנת למנוע או להאט את התהליך הניווני של המחלה. קיימות שיטות של דימות מוחית ושיטות אחרות, חלקן פולשניות, המאפשרות אבחון מוקדם של המחלה, אולם אלו, יקרות מאוד, בעיקר כאשר מדובר בבדיקות סינון של המחלה באוכלוסיה גדולה ולכן החשיבות של פיתוח שיטות לא פולשניות, פשוטות, זולות וזמינות, שהן גם אמינות ותקיפות.
חשוב להדגיש שלמרות הממצאים הראשוניים המעודדים הללו, יש כמובן צורך במחקרים נוספים כדי להמשיך ולבדוק את השיטה החדשה שפיתחנו”, סיכם פרופ’ ספיר.
Add Comment