– כך מעריך הסיסמולוג ד”ר אבי שפירא יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, על רקע האסון בהאיטי ◄ ראול סרוגו, סגן נשיא התאחדות הקבלנים: כיום אין כל פתרון לחיזוק מבני ציבור, כגון; בתי ספר או בתי חולים כנגד רעידות אדמה.
רעידת אדמה, בארץ ישראל, היא וודאית ומעתה זהו רק עניין של זמן
מליאת וועדת הפנים והגנת הסביבה, קיימה הבוקר (ג’), דיון בכנסת, בנושא; רעידת אדמה (Earthquake), ו”מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה” על רקע האסון בהאיטי, בשיתוף עם וועדת המשנה של וועדת חוץ ובטחון לבחינת מוכנות העורף למצבי חירום.
הסיסמולוג ד”ר אבי שפירא המשמש יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הזהיר, כי להערכתו, בישראל, יהיה בוודאות רעש אדמה עז; “אכן, לא ניתן להעריך במדויק את מועד הרעש, אבל בוודאי, שניתן לצמצם את נזקיו ואלה נגרמים מן הבניינים שהופכים למלכודות מוות”. אמר הסיסמולוג ד”ר שפירא.
ראש רשות החירום הלאומית, מר זאב צוק רם, הזהיר, כי; “ישראל, אינה מוכנה לרעידת אדמה בהיקפים גדולים. לא ברור מי מקבל החלטות, ומי נותן הוראות”.
צוק רם, הוסיף, בדבריו, כי; “מדברים על כ-16 אלף הרוגים, היכן קוברים אותם, היכן מאחסנים אותם עד הקבורה? כיצד מטפלים ב-80 אלף פצועים כשגם חלק מבתי החולים, קרסו? אולי לבקש מהאמריקנים 3 נושאות מטוסים? כיצד בונים מחנה אוהלים ל- 400 אלף איש?”.
יו”ר הועדה, חבר הכנסת, זאב בוים (סיעת קדימה), אמר, היום, כי; האחריות למוכנות לרעידות אדמה, היא של הממשלה ולא על השלטון המקומי. צריך לסייע לרשויות המקומיות בחיזוק בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים. התקציב שניתן בנושא, בטל בשישים מול גודל הבעיה.
דוד אזולאי, חבר הכנסת (סיעת ש”ס), האשים, בישיבה, כי; “הבעיה הגדולה היא באכיפה על מבני ציבור ועל קבלנים. לדבריו, חרף התקנות המחייבות שמטרתן לטפל בבעיה הזאת, יעד זה, עדיין לא הושג”.
תחזית פסימית, השמיע גם ראול סרוגו, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אשר לדבריו; “בישראל מיליון דירות ואלפי מבני ציבור העלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה חזקה. התוכנית במתכונתה הנוכחית, כלל אינה רלבנטית לשיפור המוכנות של ישראל לרעידות אדמה, וכיום אין כל פתרון לחיזוק מבני ציבור, כגון; בתי ספר או בתי חולים כנגד רעידות אדמה”.
על כל פנים, היום בוועדת הפנים של הכנסת, ניתן היה גם ללמוד על חשיבות הנושא, מההשתתפות הערה של רשימת המוזמנים בהם, נכחו נציגי; משרד התשתיות הלאומיות, משרד הפנים, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים, מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15, המכון הגיאופיזי, המרכז למיפוי ישראל, התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים, רכבת ישראל, מד”א, זק”א, האוניברסיטה העברית, ומוזמנים שונים.
השיח על מוכנות מדינת ישראל להתרחשות רעידות אדמה, אינו חדש, השאלה היא רק באיזה מוכנות מדובר זו שבעל פה או באמת מה נעשה בנושא בפועל בשטח.
דר’ ניקולאי גלוק: רוב המבנים בארץ, אינם ערוכים לרעידות אדמה
יש לזכור, כי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, הוקמה רק בדצמבר 1999 ומשמשת כגורם המטה של ועדת השרים לעניין זה והגורם המתאם מטעמה בין כל משרדי הממשלה, הגופים הממלכתיים האחרים וארגונים אזרחיים לפי העניין.
העדכון האחרון, על הנעשה או צריך להיעשות בנושא היה לפני למעלה מחצי שנה (יוני 2009), כאשר פורסם, כי על פי בדיקות סיסמוגרפיות, עולה, כי יש אפשרות מוחשית מאוד לרעידת אדמה בצפון משרד הבריאות לבתיה”ח בצפון: היערכו מיידית לרעידת אדמה חזקה , נוכח זאת, שיגר מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ אבי ישראלי, מכתב לכל ראשי מערכת הבריאות, כולל בתי חולים, קופות חולים ו-מד”א, בו הוא מבקש מהם להיערך במהירות לקראת אפשרות של רעש אדמה חזק באזור צפון הארץ.
השבר הסורי-אפריקאי, מהווה את אחת המערכות הפעילות בכדור הארץ ומקור הסיכון העיקרי לרעידות אדמה באזורנו. למרות העובדה שארץ ישראל, שוכנת באזור בעל פעילות סיסמית נמוכה, יחסית, החל מאמצע פברואר, בשנה שעברה (2009), נצפתה תופעה סיסמית חריגה, באזור של דרום לבנון.
במשך כשלושה חודשים התרחשו שם כ-500 רעידות אדמה “קטנות” בעוצמה של לפחות 2. בעשרת הימים האחרונים של חודש מאי, ותחילת יוני 2009, התגברה העוצמה והרעידות הורגשו אף בצפון ארץ ישראל.
מחקרים רבים שהוצגו ע”י המכון הגיאופיסי לישראל, הראו, כי שינוי בקצב הפעילות מעלה את ההסתברות להתרחשות רעידת אדמה חזקה יותר. בעקבות כך, העריכה, הועדה הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, כי עולה ההסתברות להתרחשות רעידת אדמה בעוצמה של 6 בדרום לבנון, אשר תשפיע בעיקר על יישובי צפון מדינת ישראל (באזור חיפה וצפונה), כולל הרס מבנים ותשתיות.
לדברי ד”ר ניקולאי גלוק, מומחה לרעידות אדמה שביצע את עבודת הדוקטורט שלו בנושא: “בקרת מבנים נגד רעידות אדמה”, בארץ, ישנה שאננות בקרב הרשויות, בנושא עמידות המבנים לרעידות אדמה. המבנים במדינת ישראל שנבנו לפני פרסום ויישום התקן ת”י 413 שהם בעצם רוב המבנים בארץ, אינם ערוכים לרעידות אדמה ויש מקום לעשות שיקום למבנים האלה.
הדבר מומלץ בעיקר באזורים המצויים באזור השבר הסורי אפריקאי: באזור אילת, הבקעה ואזורי יישובי ים המלח, בית שאן, טבריה, קרית שמונה, צפת, ועוד. אזורי סיכון נוספים הם באזור שבר הכרמל: חיפה ו-יגור.
רעידות אדמה בארץ ישראל
הסיסמולוג ד”ר אבי שפירא, יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, כותב באתר “היערכות לרעידת אדמה בישראל”, בין היתר, כי; “בידנו עדויות היסטוריות רבות על רעידות אדמה הרסניות וקטלניות. שגרמו לאסונות בהיקף של עשרות אלפי הרוגים והרס של בניינים בכל היישובים בארץ ישראל ובמדינות סביבה.
רעידות אדמה חזקות מוזכרות בתנ”ך באופן מפורש (בספר עמוס, למשל, מוזכר שהנביא עמוס ניבא שנתיים לפני הרעש), ואחרות מרומזות באופן עקיף (פרשת סדום ועמורה).
ההיסטוריון יוספוס פלביוס, מתאר בציוריות רבה את המלך הורדוס עומד בפני צבאו ומשכנע את חייליו שלא לחזור לביתם לבחון את שגרם הרעש הגדול, שנהרגו בו כ-30,000 איש, פן, ינצלו זאת האויבים ויפלשו ליהודה (שנת 31 לפני הספירה).
את הריסות בית שאן וסוסיתא מרעידת האדמה בשנת 749 ניתן לראות גם היום.
בתחילת האלף השני לספירה – המזרח התיכון, רעד כולו ברעש של שנת 1033, שפגע גם בחומות ירושלים ובמסגדי הר הבית. בשנת 1068, נותרו רק שני בתים עומדים על תלם ברמלה, ברית המחוז. את עקבות קו השבר שזז ברעידת האדמה של שנת 1202 אפשר לראות כיום בחפירות מצד עטרת ליד גשר בנות יעקב.
אחד הרעשים החמורים ביותר, התרחש בינואר ב 1546; למרות שמוקד הרעש היה (ככל הנראה) בבקעת הירדן – התקבלו עדויות שונות על גלי נאות ששטפו את ערי החוף של הלבנט: ביפו, כך סופר, נסוג הים מרחק “יום הליכה”, ומי שלא נפגע מקריסת הבניינים, נשטף בגלי הים אשר חזרו לחוף.
במחצית השנייה של האלף השני – ברעש האדמה שהתרחש ב- 1759 נהרגו רבים באזורים שהם כיום לבנון, סוריה וישראל: מספרי ההיסטוריה, מעריכים את מספר ההרוגים בטווח שבין 10,000 ל-40,000 (מספר עצום בהתחשב במיעוט האוכלוסייה באותה תקופה).
“הרעש של צפת” בינואר 1837, פגע בכל יישובי הגליל, ובמיוחד בערים; צפת וטבריה. המטייל בעיר טבריה, יוכל גם היום לראות את שגרמה רעידת האדמה לחומות העיר.
הרעש החמור האחרון שפקד את ארץ ישראל, התרחש ביולי 1927. ברעש, נפגעו בעיקר; יריחו, שכם, רבת עמון, לוד וירושלים. על פי מדידות סיסמוגרפים באירופה, נקבע, כי עוצמת רעידת האדמה הייתה מגניטודה 6.2, ומוקד התרחשותה – בצפון ים המלח.
ב-22 בנובמבר 1995 התרחשה במפרץ אילת רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם, באזורנו. המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק”מ דרומית לערים; אילת ועקבה.
בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים. עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.
Add Comment