אדיר בנימיני

יצירת המופת של פרגולזי: “הסטאבט-מאטר”

0
0

יצירת המאסטר-פיס הפרגולזית “הסטאבט-מאטר”, כבשה לה מקום של כבוד בתולדות המוסיקה וזכתה להערכה גדולה. היצירה הפכה לאחת היצירות הנפוצות ביותר במאה ה-18 ומספרים, שאפילו המגה-מלחין, יוהאן סיבסטיאן באך (1685-1750), היה מחסידיה הגדולים
יצירת המופת של פרגולזי:
יצירת המופת של פרגולזי: “הסטאבט-מאטר” / הטור של אדיר בנימיני, נתניה

ההיסטוריה האנושית משופעת באומנים ויוצרים אשר הוציאו תחת ידם יצירת מופת אחת שבזכותה נכנסו להיכל התהילה בתחום בו עסקו; אם בתחום המוסיקה עסקינן, ולהבדיל אלפי הבדלות מהנושא בו אעסוק מיד, לא מזמן צפיתי בערוץ VH1 ברצף של קליפים של זמרים ולהקות של להיט אחד בלבד.

זהו גורלו בהיסטוריה של המלחין האיטלקי, ג’ובאני באטיסטה פרגולזי (Giovanni Battista Pergolesi), שהוציא תחת ידיו בחייו הקצרים (הלך לעולמו בגיל 26) יצירת מאסטר-פיס אחת, שבזכותה שמור לו מקום של כבוד בקרב המלחינים בני דורו בפרט ובהיסטוריה המוסיקלית בכלל.

פרגולזי (1710-1736), חי את מרבית חייו באיטליה, הוא הספיק לחבר מספר לא מבוטל של אופרות (רובן בסגנון קומי) ויצירות לכינור ותזמורת, אך הגיע לשיאו המוזיקלי דווקא ביצירה בעלת אופי דתי ה- Stabat Mater.

סְטָאבָּט מָאטֶר, מזמור קתולי, מהמאה ה-13, נכתב לטקסט המיוחס לנזיר איטלקי בשם; יעקב דה-טודי, והוא מתאר את הרגעים בהם עומדת מרים, אמו של ישו, ליד צלבו של ישו וצופה בייסוריו, נושא שהפך לפופולארי מאוד גם לציירים רבים, ואף הגדולים שבהם (בעיקר באיטליה) ציירו יצירות בהשראתו.

יצירתו של פרגולזי, נחשבת לאחת משלושת היצירות הגדולות בתולדות המוסיקה לטקס זה, ביחד עם גרסתו המוקדמת יותר של ג’ובאני פאלסטרינה (1526-1594) וזו שבאה אחריו של ג’ואקינו רוסיני (1729-1868).

יצירתו ה-מאסטר-פיס הפרגולזית, הזאת (שנכתבה בשנת מותו 1736), כבשה לו כאמור מקום של כבוד בתולדות המוסיקה, ויודגש, כי אף זכתה להערכה גדולה כבר בקרב בני דורו.

היצירה, הפכה לאחת היצירות הנפוצות ביותר במאה ה-18 ומספרים, כי אפילו המגה-מלחין, יוהאן סיבסטיאן באך (1685-1750), היה מחסידיה הגדולים.

קיימים בידי שני ביצועים של היצירה; הראשונה של חברת Virgin Classics בביצוע של Il Seminario Musicale, זוהי ורסיה בביצוע של טמפו מהיר וקצבי שבולט לאור הטמפו האיטי שבחר המנצח האיטלקי קלאודיו אבאדו שמנצח על התזמורת הסימפונית של לונדון, בהקלטה השנייה שברשותי של חברת “דוייצ’ה-גרמופון”.

שיא היצירה בעיניי מגיעה בשני קטעים שהם האהובים עלי ביותר הם רצועה מס’ 4: Quae moerebat et dolebat ורצועה מס’ 11: Inflammatus et accensusus.

ה”סטאבט-מאטר” של פרגולזי, זו בוודאי יכולה להמחיש לנו ולתת לנו אינדיקציות על הפוטנציאל הרב שהיה גלום במלחין זה, אילו לא איתרע מזלו ללכת לעולמו בגיל צעיר כל כך זאת לאחר שנדבק במחלת השחפת.

_________

*הכותב עו”ד אדיר בנימיני, בעל תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה ותואר שני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר מועצת עיריית נתניה ה-13 (בין השנים: 2003-2008).

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן