מומלץ לשתול שתילי הורדים בתקופת החורף בחודשים: ינואר, פברואר, כשהם גלוי שורש. אבל ניתן לשתול אותם ממכלים במשך כל השנה ◄ ציפי סלונר, הורדים זקוקים לקרקע פורייה מנוקזת ומאווררת. יש לשתול במקום שטוף שמש בו יש לפחות 6 שעות שמש, ישירה ביום.
ורדים בגינה, אין כמותם: יפים, ריחניים, פורחים בשלל צבעים
פעם קראנו ל-“ורדים” בשם; “שושנים”, היום אנחנו יודעים, כי השושנים הם צמחים לגמרי אחרים ושונים מהורדים. ציפי סלונר, ממשתלת סלונר, החברה באיגוד הישראלי למשתלות, יודעת לספר, כי השימוש בורדים, ידוע עוד מתקופת המצרים הקדמונים, הפרסים, היונים ולאחריהם הרומאים. קליאופטרה, למשל, הייתה מכינה לאורחים החשובים; מיטת ורדים. בתקופה הרומאית, השתמשו בורדים לריפוי נגד נשיכת כלבים. היום התרופה הזאת יצאה מכלל שימוש אבל עדיין נוהגים לעשות מרקחת ריבה מעלי ורדים וגם תה ורדים. זאת ועוד מידע רב ושימושי על ורדים…
ורד (שם מדעי: Rosa), סוג פרח ממשפחת הוורדיים, אומץ בתרבויות השונות כסמל ל-אהבה, כסמל לשמירת סוד לאורחים ובמקרים אחרים גם אומצו כסמלי אצולה ומלכות.
בתקופה הרומאית, השתמשו בורדים לריפוי נגד נשיכת כלבים. היום התרופה הזאת, יצאה מכלל שימוש אבל עדיין נוהגים לעשות מרקחת ריבה מעלי ורדים וגם תה ורדים.
זאת ועוד; הוורד, צויין בין היתר כמועיל לטיפול בדלקות אוזניים ו-עיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.
סלונר, מספרת, כי מוצאם של הורדים העתיקים מאגן הים התיכון ואירופה, וכן מהמזרח הרחוק ומסין. הזנים המודרניים של הורדים התפתחו מאוחר יחסית, רק במאה ה-19, לאחר שאומצו ע”י הקיסרית ג’וזפין. האימוץ המלכותי, הפך את הורד לפופולרי בקרב מטפחים, גנים בוטניים ואצולת העם.
הורדים, מונים בין 200 ל-250 מינים, שיחים או מטפסים רב-שנתיים, קוצניים, הפכו להיות פופולריים יותר בבריטניה לאחר שפותחו זנים של ’מכלוא תה’ ו-פלוריבונדה. מאז ועד ימינו, ישנם מטפחים רבים בעולם אשר מפתחים זנים חדשים של ורדים.
הורדים, נמכרים כעת במשתלות כשהם חשופי שורש. ועכשיו היא העונה המתאימה ביותר לשתילת בגינה. הורד, דורש טיפול מסור אבל בתמורה הוא מחזיר לנו ורדים מתנה. על מנת להצליח ורדים בבחירת צמח הורד הנכון לגינה חשוב לעיין בעצות הבאות.
לכל איש יש ורד
ציפי סלונר; “כיום ידועים מאות אם לא אלפי זני ורדים הנבדלים זה מזה במספר תכונות. מצבע לבן ועד לבורדו עמוק דרך צהוב, כתום, וורוד, סגול, ויש גם פרחים שהם דו גוניים.
צבעי הפריחה
סוג הפרח; ישנם פרחים שלהם דור אחד של עלי כותרת עם 5 עלעלים ויש גם פרחים שלהם עשרות רבות של עלי כותרת. כמו כן, ישנה אבחנה בין קבוצות שונות. הורד המודרני, מתחלק למספר קבוצות המאופיינות בהתאם לאופי הצימוח לגודל הורד ולמופע הפרחים.
יש ללמוד את תורת הגיזום מפי מומחים לדבר
ישנם ורדים ננסיים ויש שיחים. יש מטפסים ויש משתרעים יש בעלי פקע פריחה בודד ויש בעלי תפרחות. בנוסף, יש גם ורדים שעוצבו במיוחד על גזע.
כלאי התה; היא הקבוצה הפופולרית מכולן. הסיבה לכך היא שלורדים מקבוצה זו יש לרוב פקע בודד גדול וריחני שמתאים מאוד לקטיף. השיחים מגיעים לגובה של כמטר וחצי. הם נשתלים במרחק של כמטר וחצי זה מזה. בקבוצה זו, גם הרבה זנים שהם מאוד ריחניים.
מאוד מומלצים בקבוצה הם פרידום עם פרח צהוב בהיר ושפע של פריחה. קרייזל אימפריאל בצבע אדום יין עם ניחוח מדהים אבל רגיש למחלות הקימחון. פפה מילנד בצבע אדום עם ניחוח חזק. בקרה בצבע עם אדום-כתום עם ריח קל ויפה לקטיף, כי הוא עמיד באגרטל. פרח גדול במיוחד יש לזן ג’וי גסט צבע כתום – משמש וריח חזק ועוד רבים.
הפלוריבונדה; הקבוצה מאופיינת בפרחים רבים על אשכול. בקבוצה זו, זנים המגיעים לחצי מטר ויש המגיעים לגובה של מטר וחצי. הפריחה בדרך כלל היא רוב ימות השנה. שותלים בקבוצות במרחקים של כ-1 מטר זה מזה. אחד הזנים היותר פופולריים בקבוצה זו הוא אייסברג. לאייסברג, יש ריח קל ופרחים לבנים והוא חזק ועמיד יחסית לרוב פגעי הורדים.
עוד מומלצים, הם גרוס אנד ביירן, שיח גבוה הפרחים בצבע אדום עם ריח קל. צ’רלסטון עם פריח אדום- צהוב וריח קל. מקרנה בצבע אדום עם 15-30 עלי כותרת לפרח. ריח קל לפרחים. המקרנה פורחת כל השנה ללא הפסקה. ועוד רבים אחרים.
ורד כיסוי; מאופיינים בענפים ארוכים המשתרעים על הקרקע. בדרך כלל גובהם מגיע עד לחצי מטר.
הפריחה מופיעה באשכולות. שותלים במרחקים של מטר ועד שלושה מטר זה מזה. בקבוצה זו, ניתן למצוא את אגדת קיץ בצבע ורוד, נהר האש בצבע אדום כהה ועוד.
השיחים; ורדי השיח, מאופיינים בענפים ארוכים. הם צומחים לגובה ומתאימים במיוחד לכיסוי קירות וגדרות. בדרך כלל הצימוח שלהם מאוד נמרץ. שותלים במרחקים של מטר ועד שלושה מטר זה מזה. במשפחה זו, נמצא את המירטו, הדורש מעט מאוד טיפול, בעל פריחה ורודה עם ריח קל.
ורד הכלב שגדל בר באזור הגליל העליון, ופרחים בגוון; ורוד לבן. את הרגד רובין בעל פרחים בצבע ורוד כהה ודורשים מעט טיפול ועוד.
מטפסים; בעלי ענפים ארוכים במיוחד המתאימים לכיסוי שטחים, קירות ועמודים.
יכולות צימוח וחידוש מהירים. כאן נמצא את הזן הדון-ג’ואן בעל פרח אדום כהה, ריחני וגדול ואת הזן קוקטייל הפורח באדום צהוב עם מעט קוצים ועוד.
ורדים ננסיים; גובהם נע בין 30 סנטימטר ל-80 סנטימטר בזנים היותר גבוהים. לורדים, הללו יש פרחים קטנים המופיעים באשכולות. מומלץ לשתול אותם במרחק של חצי מטר ועד למטר זה מזה.
ורדים לאחזקה נמוכה
בעוד הורד הרגיל, דורש גיזום מדויק אחת לשנה, את הורדים לאחזקה נמוכה, אפשר גם שלא לגזום או שהגיזום, יעשה אחת למספר שנים. הגיזום בורדים האלו יכול להיעשות בעזרת כלים מכניים ופחות חשב לדייק בגיזום.
השקיה עודפת בתנאי ניקוז לקויים, גורמת להצהבה ולנשירת עלים
ורדים, לאחזקה נמוכה, אפשר למצוא במגוון קבוצות הורדים. בקבוצת הפלוריבונדות אפשר למצוא את אילנה. צבע ורוד כהה הנוטה לאדום. את וינפרד קולטר עם צבע ורוד מעורב עם לבן במרכז. בקבוצת המשתרעים, יש את הזנים אגדת דשא עם צבע ורוד עז ואת נהר האש בצבע אדום כהה.
כמו כן, אפשר להשתמש בורדים פוריה עם פריחה ורודה. במקרנה עם פריחה אדומה ובצורית עם פריחה לבנה.
איך לבחור שתיל
כאמור הורדים, מגיעים חשופי שורש וניתן לבחון אותם. שתיל בריא של ורד הוא בעל מערכת שורשים ארוכה, כ-30 סנטימטר ומסועפת לכל הצדדים. לשתיל, יהיו 2-4 זרועות מעוצות באורך של כ-20 סנטימטר. בכל זרוע יהיו מספר “עיניים”. יתכן שחלקם יהיו כבר בשלבי לבלוב. מהרכישה ועד השתילה יש לשמור על לחות השורשים.
איך שותלים
לדברי ציפי, הורדים זקוקים לקרקע פורייה מנוקזת ומאווררת. יש לשתול במקום שטוף שמש בו יש לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום. לא לשתול בקרבת עצים המתחרים עם הורדים על מים ומזון.
מומלץ לשתול את הורדים בתקופת החורף בחודשים ינואר – פברואר כשהם גלוי שורש. אבל ניתן לשתול אותם ממכלים במשך כל השנה. טרם השתילה, יש להכין את ברורות השתילה.
מומלץ גם לערבב עם האדמה גם קומפוסט. שני שליש אדמת הגן ושליש קומפוסט. חופרים גומה בעומק של כ-40 סנטימטר וברוחב זהה. במרכז הגומא מפזרים תלולית של אדמה, כמחצית מעומק הבור ועליה מניחים את הורד. מסדרים את השורשים על התלולית כך שהשורשים יפנו לכיוונים שונים. מכסים את השורשים ומהדקים קלות.
אחר כך, בונים תלולית המכסה את הגזע של הורד עד לנקודה שבה יוצאות הזרועות. משקים את הורד בנדיבות. תהליך קליטת הורד אורך מספר שבועות במהלכן צריך לשמור על רטיבות הקרקע. לא מדשנים בתקופת הקליטה.
השקיה ודישון
הורדים, זקוקים להשקיה מסודרת ורבה. משקים גם בחורף כשיש עצירת גשמים. במישור החוף, בקיץ זקוק הורד לכ-5 ליטר לורד ליום. מומלץ להשקות לפחות פעמיים בשבוע ואז הכמות תהייה כ-17 ליטר לורד. יש לזכור כי השקיה עודפת בתנאי ניקוז לקויים גורמת להצהבה ולנשירת עלים. החל מהלבלוב באביב ועד בו החורף מומלץ לדשן את הורדים.
הדישון, יכול להיעשות בדישון בשחרור איטי ואז מדשים אחת למספר חודשים, בהתאם לסוג הדשן. הכמות המומלצת תצוין על גבי האריזה בהתאם לסוג. דישון חודשי בדשן מסוג.20-20-20 ריכוז הדשן יהיה כ-10 גרם לורד אותו מוהלים במי ההשקיה.
גיזומים
ציפי, מדגישה, כי יש ללמוד את תורת הגיזום מפי מומחים לדבר ולהתנסות בסדנא לפני שהולכים לגזום לבד את הורד. בעיקרון את רוב הורדים יש לגזום בסוף החורף תחילת האביב המוקדם עם התעוררות “העיניים” של הורד.
מטרות הגיזום הם לשמור על שיח פתוח בצורת גביע כדי שהאור יגיע לכל חלקי הצמח, לסלק ענפים יבשים ולשמור על תפוח ההרכבה חשוף ונקי וכן לשמור על שיווי משקל בין ענפי השיח, כך שלא כל הענפים ייטו לכיוון אחד. הורדים המודרניים מורכבים על כנות של ורדים אחרים. ההרכבה נעשית משום שהכנה, בדרך כלל סוג של ורד בר, עמידה יותר מאשר הורד התרבותי למחלות ומזיקי קרקע.
במקרים מסוימים ישנה התפרצות וצמיחה של ענפים מהורד הבר. את הענפים הללו המכונים בעגה המקצועית “חזירים”. יש להסיר על מנת שלא ישתלטו על השיח. קל להבחין בהם משום שהעלים שלהם שונים מהעלים של הורד התרבותי.
בגיזום משתמשים במזמרה חדה במיוחד. כאשר גוזמים ענפים שקוטרם מעל כחצי סנטימטר מומלץ למרוח משחה מיוחדת המונעת חדירת מחלות דרך הפצע אל הורד.
הטיפול במחלות ומזיקים
ציפי סלונר; ישנם זנים שעמידים יותר מאחרים למחלות ומזיקים. בכל בעיה יש להיוועץ באנשי מקצוע על מנת לקבל את הפתרונות הנכונים לבעיה. יש מספר גדול של גורמי מחלות ומזיקים בורדים. הבולטים שבהם הם פטריות הגורמות למחלת הקימחון, החילדון ומחלת הכתמים השחורים. כנימות עלים, כנימות מגן שונות וחיפושית המלדרה חומני המכרסמות בעלים.
הטיפול במחלות ובמזיקים הללו דורש שימוש בחומרי הדברה. אילו חומרים, מה המינון המתאים וכיצד להשתמש בהם יש להיעזר באנשי מקצוע.
באדיבות הארגון לגננות ונוף בישראל
Add Comment