בשאלת חשיפת זהותו של גולש אנונימי, קיימות גישות שונות, אך אין ספק, כי על ביהמ’’ש לנהוג בזהירות יתרה, ע”מ שלא לפגוע בחופש הביטוי ולא לצמצם יתר על המידה את הזכות לאנונימיות ברשת
נדחתה בקשת עיתונאי להורות לאתר וואלה לחשוף כתובת גולש בשל טוקבקים פוגעים
התובע, ישראל מושקוביץ’, עיתונאי “ידיעות אחרונות” עתר לבית המשפט להורות לאתר “וואלה” לחשוף כתובות של גולשים אשר כתבו עליו טוקבקים (תגוביות) פוגעים. ביה”ש, דחה את בקשתו, וקבע, כי הדברים שנכתבו אינם מצדיקים מתן צו לחשיפת הגולשים. התובע טען, כי טוקבקים שנכתבו באתר וואלה ברנז’ה, כתגובה לכתבות שפורסמו באתר, הוציאו את דיבתו, ופגעו במוניטין שלו כעיתונאי.
לטענתו, וואלה נושאת באחריות נזיקית בגין פרסום הדברים, ובגין סירובה להסירם באופן מיידי. התובע דרש מבית המשפט להורות לוואלה לחשוף את כתובות ה- I.P של הגולשים האנונימיים שפרסמו את התגובות הללו.
“וואלה” טענה, כי לבית משפט השלום בעיר בית שאן, אליו הוגשה הבקשה, אין סמכות מקומית לדון בעניין. עוד טענה, כי אינה אחראית לתוכן התגובות שמפרסמים המגיבים באתר, והתנגדה לחשיפת זהות הגולשים.
השופטת עיריה היומן מרדכי, סגנית נשיא בית משפט השלום בית שאן, דחתה את טענת חוסר הסמכות המקומית, שכן קבעה, כי כשמדובר בפרסום של “וואלה” באינטרנט, נפרצים הגבולות לעניין חלוקת הסמכות המקומית בין בתי המשפט ברחבי הארץ.
נקבע, כי בשאלת חשיפת זהותו של גולש אנונימי, קיימות גישות שונות, אך אין ספק, כי על בית המשפט לנהוג בזהירות יתרה, על מנת שלא לפגוע בחופש הביטוי ולא לצמצם יתר על המידה את הזכות לאנונימיות ברשת; “יש בהכרעות אלה כדי להשפיע על עצם המשך התפתחותה של הרשת כחלק מתרבותנו, וכן על המשך התפתחותה הטכנולוגית” – כתבה השופטת.
משמעות חשיפת כתובת ה-I.P
השופטת מרדכי, התייחסה למשמעותה הטכנולוגית של חשיפת כתובת ה-I.P של הגולשים, שיקול שזכה להתייחסות פחות מפורטת בפסיקה עד כה.
השופטת, ציינה, כי על פניו אין הכבדה טכנולוגית רבה בדרישה מאתרים לגלות את כתובת ה- I.P, אך עם זאת, ככל שתוטל חובה רחבה יותר בעניין זה, כך ידרשו האתרים להליכי מעקב ושמירה נרחבים יותר, דבר אשר עלול לייקר את עלות הטכנולוגיה.
עוד בעניין זה, ציינה השופטת, כי כלל לא בטוח שגילוי כתובת ה- I.P, אכן יביא לחשיפת זהות הגולש עצמו.
ראשית, כיוון שספקי האינטרנט אינם מקציבים בהכרח כתובת I.P קבועה לכל גולש, כך שחשיפת הכתובת עשויה להוביל לספק האינטרנט ולא למחשב הבודד. שנית, גילוי המחשב לא יוביל בהכרח לגילוי הגולש, שכן יתכן והגלישה בוצעה ממחשב ציבורי, או באמצעות גלישה אלחוטית.
לגופו של עניין, נקבע, כי הטוקבקים, נשוא הבקשה, אשר קראו ל’זריקתו’ של התובע מהעיתון והציעו לו לנסוע לרוסיה, הטענה, כי התובע ’מנהל את העולם מהבית’, והטענה, כי התובע עומד להיות מפוטר מן העיתון – כל אלה כך נקבע, בהחלט הינם ביטויים אשר פגעו ברגשותיו של התובע, אך הם אינם מצדיקים מתן צו לחשיפת זהות הגולשים, וזאת גם בהתחשב בעובדה שהתובע הינו עיתונאי, החשוף לתגובת לא אוהדות מכוח תפקידו”.
לפסק הדין בעניין ישראל מושקוביץ נגד “וואלה!” תקשורת בע”מ
הידיעה הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
Add Comment