אפרים קציר 2009 - 1916

אפרים קציר הנשיא, המדען, האב והסב, הלך לעולמו

0
0

פרופסור אפרים קציר, היה הנשיא הרביעי של מדינת ישראל (1978-1973) ומדען דגול בעל מוניטין בינלאומי, עם תום נשיאותו, במאי 1978, שב פרופסור קציר לעיסוקיו המדעיים לא רק במכון ויצמן. ביוזמתו הוקמה באוניברסיטת תל-אביב מחלקה לביוטכנולוגיה
אפרים קציר הנשיא, המדען, האב והסב, הלך לעולמו
אפרים קציר הנשיא, המדען, האב והסב, הלך לעולמו

פרופ’ אפרים קציר נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, וביופיזיקאי; חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, זוכה פרס ישראל ופרס ויצמן – הלך לעולמו (שבת, 31 במאי 2009), בביתו שבמכון ויצמן בעיר רחובות, בן 93 היה במותו. הוא אושפז בחודשים האחרונים למספר שבועות בבית החולים “קפלן” בשל מחלה, ושוחרר אל ביתו עם שיפור במצבו. פרופסור קציר, יובא למנוחות היום (ראשון) בשעה 18:00 בבית העלמין ברחובות – וייטמן ליד אשתו נינה, אשר נפטרה ב-1986. קציר, ביקש בצוואתו להיקבר בעיר רחובות ולא כנהוג לנשיאי המדינה שהלכו לעולמם בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

פרופסור אפרים קציר (קצ’לסקי), נחשב מדען דגול בעל מוניטין בינלאומיים, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, נולד ב-1916 בעיר קייב באוקראינה, שאליה נמלטו הוריו במרוצת מלחמת העולם הראשונה.

שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בעיר זו ובעיר לודז’ בפולין. ב-1925, בהיותו בן תשע, עלתה המשפחה לארץ-ישראל וקבעה את מושבה בירושלים.

למד ביוכימיה ב-אוניברסיטה העברית ובשנת 1941, קיבל תואר דוקטור בהדרכת מכס פרנקל. במרוצת הלימודים עברו שני האחים בזה אחר זה לחוג לכימיה שנפתח באוניברסיטה העברית באמצע שנות השלושים. אפרים קציר, קיבל בחוג זה את התואר “מוסמך למדעי הטבע” בשנת 1938 ואת התואר “דוקטור לפילוסופיה”.

לאחר מכן, התמנה לאסיסטנט באוניברסיטה ופתח במחקריו המדעיים. במקביל ללימודיו באוניברסיטה היה מדריך בתנועת “הנוער העובד” וחבר פעיל בארגון “ההגנה”.

בעקבות אחיו הבכור, אהרן (שנודע לימים כאחד מבכירי המדענים של ישראל ונרצח בפיגוע טרור בנמל התעופה לוד ב-1972, ראה למטה), סיים אפרים קציר את לימודיו בגימנסיה העברית “רחביה” והחל ב-1932 בלימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים.

ב- 1939, סיים את קורס הקצינים הראשון של ארגון זה ובהמשך לכך היה מפקד פלוגת סטודנטים בחיל השדה (חי”ש). כן השתתף בפעילויות שונות של הארגון לפיתוח חומרי-נפץ ואמצעי לוחמה אחרים. במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, מונה למפקד חיל המדע (חמ”ד) של צה”ל.

פרופסור קציר, נמנה עם המדענים המייסדים של מכון ויצמן למדע ברחובות, שנחנך ב- 1949. הוא הקים במכון ויצמן את המעבדה לביופיזיקה ועמד בראשה עד בחירתו לנשיאות. במחלקה זו, העמיד תלמידים רבים, ובכללם אחדים מעמודי התווך של המדע הישראלי וניצח על שורה של מחקרים חשובים.

עבודתו בפיתוח פולימרים של חומצות אמינו כמודלים של חלבונים טבעיים, סייעה רבות להבנת הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה של חלבונים. חותמה ניכר, בין השאר, בפענוח הצופן הגנטי, בהבנת התגובות החיסוניות ובפיתוח תרופות וחומרים סינתטיים שונים.

מתוך עבודה זו, התפתחו מחקריו החלוציים של פרופסור קציר בחקר אנזימים בלתי-מסיסים (או מקובעים), שיצרו את התשתית לתעשיות ביוטכנולוגיות חשובות. השיטות שפיתח משמשות בהרחבה לייצור תרופות אנטיביוטיות וחומרים חשובים אחרים.

עבודתו המדעית זכתה להערכה רבה. בשנת 1950, זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית ת”א. בשנת 1959, קיבל במשותף עם תלמידו מיכאל סלע את פרס ישראל למדעי החיים.

קציר בעת כהונתו כנשיא המדינה עם ראש הממשלה בגין

נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1960. ב-1961, הוענק לו פרס רוטשילד.

הוענק לו פרס יפן היוקרתי ב-1985. פרס זה, הצטרף לשורה של פרסים ואותות כבוד שפרופסור קציר, זכה בהם בארץ ומחוצה לה לאורך הקריירה המקצועית הארוכה שלו.
בשנת 1966 היה הישראלי הראשון שנבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

אחיו של פרופסור קציר, המדען פרופ’ אהרון קציר, הי”ד, נרצח בשנת 1972 בהתקפת מחבלים מתאבדים בנמל התעופה לוד, בראשם עמד הטרוריסט קוזו אוקמוטו, אשר נידון לשלושה מאסרי עולם, אך שוחרר לאחר 13 שנה במסגרת עסקת ג’יבריל. כיום הוא אדם חופשי).

■ אפרים קציר הנשיא הרביעי של מדינת ישראל

במרוצת השנים פעל פרופסור קציר לא רק בתחום המדעי, אלא גם בתחום הציבורי: הוא נמנה עם היועצים הבכירים של שרי הביטחון ומערכת הביטחון ובשנים 1968-1966, כיהן בתפקיד המדען הראשי של מערכת הביטחון וניצח על פעולות המחקר והפיתוח שלה. בתקופה זו, הונהגו חידושים רבים בפעולות הללו והוחל בפרויקטים חשובים, שתרמו רבות לביטחון המדינה והשפיעו בצורה מעמיקה גם על התעשייה האזרחית.

בשנים 1969-1966, כיהן קציר כמדען הראשי במשרד הביטחון ועמד בראש ועדה לארגון המחקר הממשלתי שמינה ראש-הממשלה לוי אשכול. ועדה זו, הגישה המלצות מפורטות, ובכללן מינוי של מדענים ראשיים במשרדי הממשלה השונים, כדי שיתאמו ויקדמו את המחקר היישומי במערכת הממשלתית ומחוצה לה.

אימוץ ההמלצה הזאת הגביר את שיתוף-הפעולה בין הממשלה, האקדמיה, התעשייה והחקלאות, וכתוצאה מכך התחולל גידול ניכר בתקציבי המחקר הממשלתיים ובפעילות המדעית של המשק הישראלי. אחת התוצאות הבולטות ביותר של התפתחות זאת הייתה ההקמה של תעשיות עתירות ידע רבות בעידוד ובתמיכה של המדענים הראשיים במשרד התעשייה והמסחר.

פרופסור קציר היה מעורב בפעילויות שונות בתחום החינוך המדעי, הקים את כתב העת “מדע”, עמד בראש “האיגוד הישראלי לקידום המדע” ונמנה עם ראשי-היוזמים והמטפחים של החוגים לנוער שוחר מדע.

באפריל 1973, נבחר על ידי הכנסת לתפקיד נשיא המדינה, והחל לכהן בתפקיד ב-24 במאי באותה שנה. כארבעה חודשים לאחר מכן, פרצה מלחמת יום-הכיפורים. במהלך המלחמה ולאחריה הרבה לסייר בקווי החזית, להיפגש עם הלוחמים, לפקוד את בתי המשפחות השכולות ולבקר את הפצועים בבתי-החולים.

ובנובמבר 1977, לקראת סוף כהונתו, אירח בארץ את אנואר סאדאת נשיא מצרים. ב-1978, הגיע הנשיא המצרי סאדאת לביקורו ההיסטורי בעיר ירושלים, וקציר היה מארחו הרשמי.

בין שני שיאים דרמטיים אלה של מלחמה קשה מצד אחד ושל פריצת דרך לשלום עם מצרים מצד אחר עסק הנשיא אפרים קציר בפעילויות רבות בתחומי החברה והחינוך. הוא מילא תפקיד מרכזי בפיתוחה ובמימושה של תוכנית להפצת לימודי היהדות במרכזים אקדמיים ברחבי העולם, סייע למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל והטה אוזן קשבת לבעיותיה של מערכת החינוך.

הוא אף, סייע רבות למשפחות במצוקה וטיפח את פעולות ההתנדבות, שאותן ראה כדרך חשובה לצמצום הפערים בחברה הישראלית ולהגברת הלכידות והחוסן שלה. ביוזמתו הונהג “אות הנשיא למתנדב”, המוענק מדי שנה בשנה לתריסר בני-אדם וגופים הבולטים בעבודתם ההתנדבותית.

בכל הופעותיו הפומביות בתקופת הנשיאות דאג פרופסור קציר להזכיר לאזרחי המדינה את חלומם של אבות הציונות להקים חברת מופת כחלק בלתי נפרד מהחייאת הריבונות היהודית במולדת ההיסטורית. במקביל לא נלאה מלומר לעמיתיו המדענים, כי עליהם לצאת ממגדל השן האקדמי ולתרום לקידום החברה ולפתרון בעיותיה.

עם תום נשיאותו, במאי 1978, שב פרופסור קציר לעיסוקיו המדעיים. הוא לא הסתפק בעבודתו במכון ויצמן. ביוזמתו הוקמה באוניברסיטת תל-אביב מחלקה לביוטכנולוגיה, שהוא עמד בראשה שנים אחדות.

ב-1988, היה מיוזמי הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה בראשותו, בעקבות המלצותיה של ועדה זו החלה הממשלה לטפח תעשייה ביוטכנולוגית, (שהיקף היצוא שלה מתקרב עתה למיליארד דולר בשנה) כן שימש כנשיא העולמי של רשת בתי-הספר המקצועיים והטכנולוגיים “אורט”, סייע להקמת מכללות אחדות והוסיף לייעץ לגורמים ממשלתיים.

יהי זכרו ברוך לעד.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן