רא”ל אשכנזי אמר הדברים בהצדעה לניצולי השואה לוחמי מלחמת העצמאות במכון “משואה” ללימודי השואה: אנחנו, הלוחמים היהודים, ממשיכים את מלחמתם ומגשימים את תקוותיהם של ניצולי השואה והנספים ◄ בעצרת הדליקו משואות ניצולי השואה שלחמו במלחמת העצמאות
הרמטכ”ל בעצרת יום השואה: אנו הלוחמים, ממשיכים מלחמתם ומגשימים תקוותיהם של ניצולי השואה והנספים
הערב (שני, 20.4.2009), במכון “משואה” ללימודי השואה בקיבוץ תל-יצחק, ליד נתניה, נערכה עצרת מרכזית לציון יום השואה והגבורה תשס”ט, במעמד הרמטכ”ל, רב אלוף גבי אשכנזי. את משואות הזיכרון הדליקו ניצולי שואה שלחמו במלחמת העצמאות, יחד עם ילדיהם ונכדיהם, בליווי משמר כבוד של צה”ל. את משואת התקומה הדליק נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, כמופת של מנהיגות יהודית, ציונית ודמוקרטית.
ניצולי השואה היוו כ-50% מהכוח הלוחם במלחמת העצמאות, ועד היום לא קיבלו את ההכרה היסטורית הראויה להם. השנה הדליקו ששה מהלוחמים משואות במכון “משואה”, וסיפוריהם מצורפים מטה.
הרמטכ”ל אשכנזי, אמר בעצרת, בהתייחסו לניצולי השואה שלחמו במלחמת העצמאות; “אנחנו, הלוחמים היהודים, ממשיכים את מלחמתם ומגשימים את תקוותיהם של ניצולי השואה והנספים. הטקס השנה מוקדש לניצולים שלחמו בתש”ח, לוחמים שגייסו את כל כוחותיהם לעלות לארץ, להתגייס ולבנות מחדש את חייהם. מסירותם, אומץ ליבם ונחישותם היוו את מגש הכסף שעליו נבנתה המדינה”.
עוד אמר הרמטכ”ל: “הצבא שלנו הוא צבא רב עוצמה ויכול לפגוע גם באויב הרחוק ביותר. אנו מתעקשים לשמר את ערכי המוסר גם מול אויב רצחני – מולו אנו עומדים חזקים ונחושים, ובה-בעת מוסריים. נלמד מאחינו שמצאו את הכוחות לצאת כנגד המפלגה הנאצית. אנשים אלו חלמו כי שירת החופש והדרור עוד יישמעו. אנו ממשיכיהם ומתחייבים וגאים לקיים את נדרם. הנסיבות אחרות – אך זו אותה רוח”.
יו”ר מכון “משואה” ללימודי השואה, שרגא מילשטיין, אמר; “רבים מאד מן הניצולים חשו, כי הדבר הנכון הוא להגיע לארץ ישראל ולהיות שותפים ליצירת מציאות חדשה תוך מאבק להקמת מדינה לעם היהודי ששרד את התופת. זאת הייתה שעתה הגדולה של הציונות”.
עוד אמר מילשטיין, כי; “ישראל הייתה לנו לבית. רבים מניצולי השואה נפלו בקרבות כי מלחמת השחרור הייתה הקשה במלחמות ישראל וגבתה קרבנות רבים. אנו מציינים היום את עשרות אלפי ניצולי השואה שהתגייסו למאבק על עצמאות המדינה – עוד לפני שהצליחו להתאקלם ולחיות בה – מתוך תחושת שליחות”.
את העצרת ליוו רמי קליינשטיין ומקהלת “לי-רון”. את האירוע הנחו יונה אליאן-קשת וששון גבאי.
סיפורי מדליקי המשואות
◄ את המשואה הראשונה העלה ד”ר איתן גינת
איתן גינת נולד בווינה. בשנת 1934 היגר עם משפחתו לבלגיה ועם פלישת גרמניה לבלגיה ב- 1940, נאסרו איתן ואביו כבעלי אזרחות של מדינת אויב ונשלחו למחנה מעצר שעל גבול צרפת- ספרד.
איתן נמנה עם מקימיה ומפקדיה של תנועת הנוער הציונית בצרפת במלחמת העולם השנייה. התנועה שכללה את נציגי כל הקבוצות והמפלגות היהודיות בצרפת הוקמה במאי 1942 בעיר מוֹנְפֶּלִיֶיה והפכה לחלק מתנועת הרזיסטנס, בצרפת.
גינת, שנודע מאז בשמו המחתרתי “טוטו”, פעל להצלת חייהם של אלפי יהודים, באמצעות הנפקת תעודות מזויפות, מציאת מקומות מסתור והעברתם החשאית לשוויץ ולספרד. במהלך המלחמה החל את עבודת הדוקטורט שלו בכימיה, תחילה באוניברסיטת מוֹנְפֶּלִיֶיה ולאחר הכיבוש הגרמני של דרום צרפת, בנובמבר 1942, הוא נמלט בשם בדוי והגיע לאוניברסיטת גְרֶנוֹבֶּל. איתן, הפך את המעבדה שלו באוניברסיטת גרנובל למרכז לפעילות מחתרתית במסגרתה הונפקו אלפי תעודות מזויפות.
איתן התגייס ל”הגנה” עוד בהיותו בצרפת, הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1945. במלחמת העצמאות השתתף בשיירה של שלושת הג’יפים הראשונים שעברו בדרך בורמה לירושלים המכותרת. במסגרת תפקידו בחיל המדע נשלח ד”ר איתן גינת יחד עם פרופ’ קציר למעבדה של משרד הביטחון הצרפתי, תוך ניצול קשריו עם חבריו לשעבר ברזיסטנס.
◄ את המשואה השנייה העלה הרצל מנדלביום
הרצל נולד בסוֹסְנוֹבִיץ שבפולין. ב-12 באוגוסט 1942 נדרשו כל יהודי העיר להתייצב במגרש מסדרים גדול לכאורה לשם החתמת תעודותיהם. הסלקציה נמשכה שלושה ימים במהלכה שולחו 8000 מיהודי העיר לאושוויץ ובהם סבו של הרצל. הרצל ואחיו שולחו למחנות עבודה.
הרצל הגיע למחנה העבודה על גבול גרמניה פולין ושרד בעזרתם של זוג אסירים ובסיועם של הוריו ששילמו לפולני שיעביר לו מזון ומכתבים. כשפסקו המשלוחים הבין הרצל כי את משפחתו פקד גורל נורא. עם התקרבות הצבא האדום הוצעדו האסירים בצעדת המוות למחנה גרוס-רוזן ומשם לבוכנוולד שבגרמניה שם שוחרר ע”י הצבא האמריקני.
אחיו הבכור של הרצל היגר לארצות הברית, ואילו הרצל ביקש לעלות ארצה. עם חבריו מבוכנוולד, הגיע למרסיי שבצרפת ושם עלה כנוסע סמוי לאונייה של עליית הנוער בדרכה לחיפה. הרצל התגייס להגנה ובמלחמת העצמאות לחם בגדוד 19 של חטיבת גולני בעמק הירדן, ובנגב.
◄ את המשואה השלישית העלה פרופ’ קלמן פֶּרק
קלמן פֶּרק יליד קובנה שבליטא. עם פלישת הגרמנים לברית המועצות, נכלא קלמן בן ה-11 עם משפחתו בגטו קובנה ונשלח לעבודות כפייה. כאשר חוסל הגטו ביולי 1944, שולחה משפחתו למחנות.
אשכנזי: הצבא שלנו הוא צבא רב עוצמה ויכול לפגוע גם באויב הרחוק ביותר
במהלך המסע השליך האב את קלמן מקרון הרכבת באמרו ביידיש: “קלמן, הייה בן אדם” – מוטו שליווה את קלמן למשך כל ימי חייו. הוא אימץ זהות ליטאית וכך שרד לבדו את שלהי תקופת הכיבוש הגרמני.
קלמן עלה ארצה ב-1945. הוא הצטרף ללח”י, התגייס לצה”ל ונפצע בקרבות מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת השחרור עמד בראש את בית ספר הצבאי להוראת השפה העברית לחיילים מקרב העלייה ההמונית. שיטת הלימוד שפיתח אפשרה לחיילים לדבר עברית בתוך שלושה שבועות. לימים למד וטרינריה בשוויץ. פרופ’ קלמן פרק הקים את המחלקה לאנטומיה ולפיזיולוגיה באוניברסיטה העברית, ייסד את בית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, והיה מנהלו הראשון.
◄ את המשואה הרביעית העלה אורי חנוך
אורי חנוך נולד בקובנה שבליטא, ביוני 1941 כשפלשה גרמניה לברה”מ תפסה המלחמה את אורי במחנה קיץ של תנועת הנוער הקומוניסטית על חוף הים הבלטי, ורק לאחר כשבועיים הצליח לחזור להוריו בקובנה. אורי מצא עבודה כנער שליח במשרד העבודה הגרמני, כשנתפסה אמו מחוץ לגטו ונשלחה אל אתר ההרג שבָּפוֹרְט התשיעי, נעתר הקצין הגרמני שהיה ממונה עליו, לתחנוניו של אורי והצליח לשחררה ולהחזירה לגטו.
בקיץ 1944, כשבועיים לפני שחרור ליטא, חוסל הגטו, אורי ומשפחתו נשלחו למחנות. אמו של אורי ואחותו שולחו למחנה שְטוּטְהוֹף , אחיו נלקח לאושוויץ ואילו אורי ואביו הגיעו למחנה הריכוז קאוּפְּרינְג – דאכאו. האב לא שרד. אורי שוחרר בידי הצבא האמריקני.
לאחר השחרור גילה אורי שאחיו נותר בחיים ויצא בעקבותיו לאיטליה שם נפגשו ועלו ארצה באניית מעפילים. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לפלמ”ח, לחם כמלווה שיירות לירושלים הנצורה, והשתתף בקרב על גבעת הרדאר.
◄ פרופ’ אלעזר שפריר ושלמה אדלר העלו את המשואה החמישית
אלעזר שפריר (שפיגל) נולד בקרקוב שבפולין. הוריו ואחותו נרצחו מיד בראשית הכיבוש הגרמני. עם חיסול גטו קרקוב במרץ 1943, נשלח אלעזר למחנה פְּלַאשוֹב. בספטמבר אותה שנה הוא הצליח לברוח מהמחנה והוסתר בעזרת שלוש משפחות נוצריות בקרקוב, אלעזר ברח מפולין להונגריה בזהות שאולה. מהונגריה נמלט לטורקיה, שם קיבל אשרה באמצעות משלחת הסוכנות היהודית ועלה לארץ-ישראל באביב 1944.
אלעזר, החל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים על הר הצופים. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס עם קבוצה של<
Add Comment