פרופ’ יגאל רונן ל-kan-naim: לאור העובדה שמדינות רבות במזרח התיכון: בחריין, מצרים, כווית, לוב, מאלזיה, ניגריה, עומן, קאטר, ערב הסעודית, איחוד הנסיכויות הערביות ותימן, מגלות עניין רב בבניית כורי כוח גרעיניים, יש חשיבות רבה בנטרול הפלוטוניום שנוצר בהם
חוקרים מישראל פיתחו שיטה מעשית להפיכת הפלוטוניום בכורי-כוח גרעיניים כבלתי מתאים בשימוש כנשק גרעיני
קבוצת חוקרים מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, פיתחה שיטה מעשית להפיכת הפלוטוניום הנוצר בכורי כוח גרעיניים, לבלתי מתאים בשימוש כנשק גרעיני ובכך להקל על “כאב הראש והחרדה” של המדינות המספקות דלק גרעיני למדינות המעוניינות להקים כורי-כוח גרעיניים לייצור חשמל.
פרופ’ יגאל רונן, אמר היום בשיחה עם פורטל Kan-Naim.co.il, כי “הדלק הגרעיני הנמצא בתחנות כוח גרעיניות מאופיין על ידי שני מרכיבים (איזוטופים) של אורניום. אחד המרכיבים הוא בקיע והשני איננו בקיע. אולם המרכיב הלא בקיע, עובר בכור הגרעיני תגובות גרעיניות שכתוצאה מהן חלק מהמרכיב הופך לפלוטוניום*. גם הפלוטוניום כולל מרכיבים בקיעים ומרכיבים בלתי בקיעים. כמות המרכיבים הבקיעים הנוצרים בכורי כוח גרעיניים מספיקות על מנת שניתן יהיה להשתמש בה כנשק גרעיני”.
במחקר שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון, הוצע להכניס לדלק הגרעיני תוסף המורכב מאחד ממרכיבי היסוד: אמריציום* (Americium). התוסף הינו בכמות קטנה, בשיעור של כ- 0.1%, אך כמות זו מספיקה על מנת לנטרל את הפלוטוניום.
ה”אמריציום”, עובר בכור תהליכים גרעיניים שבעקבותיהם הוא נהפך למרכיב בלתי בקיע של הפלוטוניום. הכמות של מרכיב זה מספקת לכך שהפלוטוניום הנוצר בכור כוח גרעיני לא יוכל לשמש למטרות של נשק גרעיני.
פרופ’ יגאל רונן, אמר לכתב פורטל כאן נעים, כי; “החלטה פוליטית של המדינות המייצרות ומספקות דלק גרעיני למנוע בניית נשק גרעיני, טמונה מעתה ב”תוסף דלק (אמריציום)” לדלק שהם משווקים לכורים גרעיניים, כך שלא ניתן יהיה להשתמש בפלוטוניום שנוצר בכורי כוח עבור נשק גרעיני.
פרופ’ יגאל רונן, הוסיף והדגיש, כי; “לאור העובדה שמדינות רבות במזרח התיכון, כמו; בחריין, מצרים, כווית, לוב, מאלזיה, ניגריה, עומן, קאטר, ערב הסעודית, איחוד הנסיכויות הערביות, ותימן, מגלות עניין רב בבניית כורי כוח גרעיניים, יש חשיבות רבה בנטרול הפלוטוניום שנוצר בהם”.
קבוצת המחקר מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, כוללת את פרופ’ יגאל רונן, ד”ר יוגי’ן שווגראוס ומר לאוניד גולנד, וממצאיה עומדים להתפרסם בקרוב בכתב העת היוקרתי Science and Global Security.
◄ אמריציום
אמריציום (Americium) הוא יסוד כימי, מתכת רדיואקטיבית מסדרת האקטינידים, היסוד הטרנס אורני ה-3. סימולו הכימי Am ומספרו האטומי הוא 95. צבעו של האמריציום לבן עד כסוף, אשר דוהה במגע עם האוויר. בהשוואה לקודמיו בטבלה המחזורית, הוא רך יותר ורדיואקטיבי יותר. מצב החמצון הנפוץ ביותר שלו הוא (3+).
◄ מאפיינים מרכזיים
18 איזוטופים של אמריציום נתגלו עד כה; היציבים ביותר הם; Am-243 בעל זמן מחצית חיים של 7,370 שנים ו-Am-241 עם זמן מחצית חיים של 432.2 שנים. כל שאר האיזוטופים הרדיואקטיביים בעלי זמן מחצית חיים של פחות מ-51 שעות, וזמן מחצית החיים של רובם קטן מ-100 דקות.
◄ שימושים
בשל היותו רדיואקטיבי מאוד ולכן מסוכן, וכן בשל היותו קשה לייצור, האמריציום איננו נפוץ בשימוש. עם זאת, יש לו שימוש בכמויות מזעריות בגלאי עשן; כמו כן, יש לו שימוש כמקור לקרינת גמא וכמקור נייטרונים.
• על Americium
• עוד על אמריציום
◄ פלוטוניום
פלוטוניום (Plutonium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי והשני בסדרת היסודות הטרנס אורנים. הפלוטוניום הוא תוצר לוואי של תהליך הביקוע המתרחש בכורים גרעיניים מסוימים ובחלק מפצצות הביקוע הגרעיני, אולם קיים גם באופן טבעי, בכמויות מזעריות. הפלוטוניום קרוי על שם כוכב הלכת הננסי פלוטו.
מספרו האטומי הוא 94, ומשקלו האטומי 244. נקודת התכתו היא 640 מעלות צלזיוס, ונקודת רתיחתו היא 3,228 מעלות צלזיוס. כל האיזוטופים של הפלוטוניום הינם רדיואקטיביים, ורובם גם פולטים קרינת אלפא חלשה יחסית.
◄ היסטוריה
כמויות זעירות של פלוטוניום נמצאות בעפרת אורניום, והן תוצר של תהליכי ביקוע טבעיים של האורניום. אולם רובו המכריע של הפלוטוניום על פני כדור הארץ נוצר בידי האדם, בכורים ובפצצות, והוא אף התגלה לראשונה כתוצר מעבדתי: הוא נוצר בשנת 1941 באוניברסיטת קליפורניה על ידי גלן תיאודור סיבורג, ג’וסף ו. קנדי, אדוורד מתיסון מקמילן ו-ארתור ק. וואל כאשר ארבעת המדענים הפציצו אורניום 238 בדאוטריום במאיץ חלקיקים.
מההפצצה נוצר נפטוניום 238 בעל זמן מחצית חיים של 2.1 ימים. לאחר כמה ימים הנפטוניום דעך והפך לפלוטוניום 238 תוך כדי פליטת קרינת בטא.
התגלית לא נחשפה עד לשנת 1946 מטעמים ביטחוניים, בשל העובדה שפלוטוניום שימש לבניית הפצצה “איש שמן” (Fat Man) שהוטלה על נגאסקי במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1942, זיהו סיבורג ומ. ל. פרלמן – פלוטוניום בעפרת אורניום מקנדה (גם תגלית זו הוסתרה במשך כחצי עשור, ודווחה ב-1948), ומאוחר יותר זוהה פלוטוניום גם בעפרת אורניום מקונגו הבלגית. ריכוז הפלוטוניום הטבעי הוא מזערי – כ-1010 אטומים בגרם עפרה, שהם בערך פיקוגרם פלוטוניום לגרם.
עקב ניסויים בנשק גרעיני שנערכו בשנות החמישים והשישים יש באטמוספרה כמות מסוימת של פלוטוניום.
◄ אמצעי זהירות
פלוטוניום הינו היסוד המסוכן ביותר בטבלה המחזורית מבחינה רדיולוגית, ושאיפה או בליעה של יותר ממיליונית הגרם, יכולה לגרום למחלת סרטן, ולכן הוא מאוחסן בתנאים מתאימים.
• עוד על פלוטוניום.
Add Comment