מחקרי רפואה

מחקר על נגיף הפטיטיס C שבוצע במרכז הרפואי הלל יפה מגלה מדוע כדאי ללכת ולהיבדק בכל מקרה

0
0

המחקר הנוכחי הוא ראשוני בתחומו בארץ בנושא. מסקנותיו שונות סטטיסטית מהמדגם של בנק הדם, הוצגו זה מכבר בכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר הכבד ◄ הוכח, כי השכיחות של המחלה בארץ בקרב כלל המגזרים אכן הייתה דומה מספרית לנתונים בארה”ב ובאירופה
מחקר על נגיף הפטיטיס C שבוצע במרכז הרפואי הלל יפה מגלה מדוע כדאי ללכת ולהיבדק בכל מקרה
מחקר על נגיף הפטיטיס C שבוצע במרכז הרפואי הלל יפה מגלה מדוע כדאי ללכת ולהיבדק בכל מקרה

במחקר ראשון מסוגו, שנערך במרכז הרפואי הלל יפה בשנה החולפת, נמצא, כי שכיחות נגיף דלקת כבד מסוג C (בלועזית: הפטיטיס, Hepatitis) גבוהה, מהמדווח עד היום, בעיקר בקרב ישראלים יוצאי חבר העמים. ד”ר אבו מוך סייף, מנהל מרפאת הכבד במחלקה לפנימית ב’ של “הלל יפה” בעיר חדרה, מסביר למה חשוב ללכת ולהיבדק גם אם אנחנו לא מפתחים את הסימפטומים למחלה.

דלקת כבד מסוג C או הפטיטיס C Hepatitis) C) הינה מחלה כרונית שנוצרת על ידי נגיף ה- RNA המועבר דרך נוזלי הגוף השונים, אשר בניגוד לדלקות כבד מסוג A ו-B לא קיים חיסון עבורה. לנגיף הפטיטיס C, ישנן 6 צורות ורמות התלויות בצורת ההדבקה והמדינה ממנה הגיע הנגיף. בכל מקרה, מדובר במחלה שעלולה להימשך שנים מספר עד שתיתן את ביטויה הגופני ותגרום לחולה בה לגשת לקבל טיפול.

על פי עבודת שונות השכיחות של המחלה שונה ממדינה למדינה, כאשר במדינות כמו ארה”ב, קנדה ויבשת אירופה שכיחות המחלה באוכלוסייה הוא כ- 2%. במדינות אפריקה, כמו לדוגמא: מצריים השכיחות היא גבוהה יותר ומגיעה לכ- 20% מכלל האוכלוסייה.

בישראל, לא נעשה עד כה איסוף נתונים או מחקר לגבי הנשאים של נגיף ההפטיטיס C והנתונים שקיימים הם תוצאה של סקירת תורמי הדם בבנק הדם המרכזי, שם עומד המספר על כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה. עם זאת, מסביר ד”ר אבו מוך, מנהל מרפאת הכבד המחלקה בפנימית ב’ במרכז הרפואי הלל יפה-חדרה, נתון זה אינו משקף את הנתונים האמיתיים מכיוון שרוב תורמי הדם הם אנשים בריאים. החשש, כי הנתונים בישראל גבוהים מהמדווח בפועל היא גם הייתה הסיבה לביצוע המחקר.

◄ על המחקר

המחקר, שנערך ב-“מרכז הרפואי ע”ש הלל יפה” בשנה החולפת, בדק אוכלוסייה של כאלף מטופלים אקראיים שהגיעו לחדר מיון עקב סיבות שונות, אף אחת מהן אינה תלונה או תסמין הקשורים ישירות לווירוס הפטיטיס C או למחלת כבד כלשהי. הבדיקה שנעשתה הייתה לנוכחות של וירוס הפיטטיס C בדם.

כאמור, מדובר בעניין שטרם נבדק לעומקו בבתי חולים אחרים בארץ, והמחקר הנוכחי הוא ראשוני בתחומו בארץ בנושא. מסקנות המחקר שהיו שונות סטטיסטית מהמדגם של בנק הדם, הוצגו זה מכבר בכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר הכבד.

המסקנות והתוצאות; ראשית, הוכח, כי השכיחות של המחלה בארץ בקרב כלל המגזרים אכן הייתה דומה מספרית לנתונים בארה”ב ובאירופה.

שנית, נראה, היה, כי בהפרדה מגזרית של ילידי הארץ לעומת ילידי חבר העמים, קיימת שכיחות גבוהה של המחלה דווקא אצל ילידי חבר העמים. אם בקרב ילידי הארץ, נמצא, כי כאחוז וחצי נושאים את הנגיף, הרי שבדיקה אקראית דומה אצל ילידי חבר העמים נמצא הנגיף אצל כ- 5% מהנבדקים.

הסיבה המשוערת לנתון זה, טוען ד”ר אבו מוך, היא, ככל הנראה, שימוש במחטים לא סטריליות במדינת המוצא בעת קבלת חיסונים, טיפולי שיניים לא סטריליים ועוד.

תוצאות המחקר הם אלו שהביאו את ד”ר אבו מוך למסקנה שיש לעודד קבוצות מסוימות באוכלוסייה ללכת ולהיבדק, גם אם אף אחד מהסימפטומים למחלה לא הופיעו.

◄ כיצד מתבטאת המחלה?

בשל היותה א-סמפטומתית יכולה המחלה להוביל למצבים קשים ביותר שהפתרון להם הוא השתלת כבד בלבד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהכבד הינו איבר שאינו מכיל עצבים (שהם אחראים על תחושת כאב בגוף) וכן בשל היותה בעל כמות רבה של תאים המחדשים עצמם תדירות.

אצל כ-25% מהחולים במחלה, תתפתח במשך השנים שחמת של הכבד, שהיא מצב בו ישנה הצטמקות של הכבד, זרימת דם מואטת וחסימות היוצרים דימומים בדרכי העיכול העליונות ובמקומות נוספים בגוף. התפתחות השחמת היא הגורם העיקרי לגילוי “המחלה המקורית” ה-פטיטיס C.

המאפיינים של השחמת (וגם של ההפטיטיס C) מתבטאים בצהבת בעור ובחלקי גוף נוספים, חוסר תיאבון, נפיחות של הבטן, בלבול ודימומים מאיברים שונים בגוף (בעיקר בדרכי העיכול). אצל כארבעה אחוזים מכלל החולים שמפתחים את השחמת, מתפתח בדרך כלל גם גידול של הכבד.

◄ איך מאתרים את המחלה?

הדרך הפשוטה היא לבצע בדיקת דם לנוכחות הנגיף באמצעות הפנייה של רופא המשפחה. חשוב לציין, כי בדיקת תפקודי כבד רגילה אינה מעידה בהכרח על מצב של דלקת ונוכחות של הווירוס, מכיוון שזו עשויה להיות תקינה, בעוד שהאדם עדיין נושא את הנגיף.

◄ כיצד מטפלים?

קיימת תרופה הניתנת בהזרקה פעם בשבוע למשך כחצי שנה עד שנה (בהתאם לסוג הנגיף). בנוסף, ישנה תרופה נוספת הנלקחת דרך הפה בשילוב עם הזריקות על מנת לאפשר החלמה תקינה.

חשוב לציין, כי במידה שהמחלה מאותרת בשלביה המוקדמים וניתן טיפול הולם, ישנה אפשרות להחלמה מלאה בכ-60% מהחולים. לכן גם ההמלצה ללכת ולהיבדק.

◄ ד”ר סייף אבו-מוך

רופא בכיר במחלקה בפנימית ב’ של המרכז הרפואי הלל יפה ומומחה למחלות כבד. משמש כרופא במרכז הרפואי הלל יפה החל משנת 1986, שם גם סיים את התמחותו בתחום הרפואה הפנימית.

משמש כרופא בכיר במחלקה לפנימית ב’, ובמקביל מנהל את מרפאת הכבד של בית החולים ומסייע כיועץ בעניין במכון הגסטרואנטרולוגי של המרכז הרפואי “הלל יפה”.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן