תערוכות | מוזיאונים

שבעת הזוכים בפרס שר המדע, התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2008

0
0

איה בן רון ♦ ענת בצר ♦ בועז טל ♦ דוד גינתון ♦ עבד עאבדי ♦ דורון רבינא ♦ תמר רבן ◄ תערוכה משותפת לכלל הזוכים בפרסי משרד התרבות בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2008 תוצג במשכן לאמנות בעין חרוד ביוני 2009
שבעת הזוכים בפרס שר המדע, התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2008
שבעת הזוכים בפרס שר המדע, התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2008

פרס שר המדע, התרבות והספורט נועד לבטא את ההוקרה של החברה הישראלית לאמן היוצר ופרי יצירתו, והערכה לפועלו ותרומתו לחברה. השר ראלב מג’אדלה, אמר, כי הוא שמח להעניק את הפרסים לשבעה מטובי האמנים, הפועלים בישראל. במיוחד מרגשת העובדה, שלראשונה מוענק הפרס לאמן הערבי-ישראלי, עבד עאבדי, אחד המשפיעים ביותר על האמנות בחברה הערבית במשך יותר מארבעים שנה. אני מאמין שלפרסים יש תרומה אמיתית לאמן לממש את יצירתו האמנותית.

חבר השופטים לפרס היו; דגנית ברסט, מיכאל גדליוביץ’, דרורה דומיני ו-עידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד המדע, התרבות והספורט. גובה הפרס עומד על 67,000 שקלים (סה”כ יחולקו 469,000 שקלים).

לפני חברי הוועדה הוצגו 70 תיקי עבודות. תערוכה משותפת לכלל הזוכים בפרסי משרד התרבות בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2008, תוצג במשכן לאמנות ב-עין חרוד ביוני 2009.

נימוקי השופטים

◄ איה בן רון

איה בן רון טווה בעבודותיה שפה אמנותית ייחודית. היא נעה בחופשיות בין מגוון מדיומים: ציור, רישום, הדפס, הדפס דיגיטאלי, וידאו, פיסול, איור, אנימציה, ספר-אמן. התרסה מודעת ומשחררת על המדיום במטרה להמשיך לתהות, לטעות, לתמוה ולחפור באותם תכנים באובססיביות שאינה מרפה ממנה כאמנית ומאתנו כצופים.

איה בן רון

בעבודותיה, איה בן-רון בראש ובראשונה, מציבה מראה אכזרית ומשירה מבט אל עצמה, אלא שכדרכה האלכימית של האמנות, מראה זו אינה משקפת את דיוקנה אלא את “האחרים” ומתוך כך אותה ואותנו כחברה.

“גיבורי” יצירותיה של איה בן רון הם הנידחים, הפגועים, החולים, המעוותים, הפצועים והזקנים, שונים, שאחרותם גורמת לנו שלא להשיר בהם מבט, או לכל היותר להגניב מבט מציצני.

את גיבוריה המודחים והבלתי נראים עוטפת איה בן רון בהילה אסתטית מוקפדת המפתה אותנו להתבונן מקרוב, ואז כשאנו כבר כלואים באינטימיות של המבט שאין לו לאן לברוח, להתעמת עם המציאות.

◄ איה בן רון משתמשת בתבונה וברגישות באסטרטגיות של הומור שחור, אירוניה, גרוטסקה ואסתטיקה פתיינית, כדי להקל עלינו לבלוע את “הגלולה המרה”, וכדי לשאול שאלות על שיפוט אסתטי ומוסרי, על מוסכמות חברתיות המגדירות את “החולה” ו”הבריא”, על יחסי הכוחות בין מטפל ומטופל, ואולי אף על שאלות עקרוניות יותר בדבר מה שמגדיר חיים כחיים.

◄ ענת בצר

ענת בצר

ענת בצר היא אמנית שמאחוריה כבר כ- 16 שנה של עשייה מתמשכת המתפתחת באופן מרתק.

עבודתה המגוונת בפיסול, מיצבים ובציור היא יצירה מורכבת, מתוחכמת ושאפתנית, יצירה שאינה חוששת מלקיחת סיכונים.

בעבודותיה, החומרה – האיפוק הרגשי, האירוניה, והשימוש בפרקטיקות של ניכוס, הן דרך עוקפת, “מרחיקת עדות”, לדיבור על הדברים הקרובים ואף הכואבים ביותר – הפרטיים והקולקטיביים – כמו; הבית, המשפחה, המקומי והזר, הקור והחום.

עבודותיה מצטיינות בדיוק צורני ומושגי ובמודעות עצמית ותרבותית גבוהה.

◄ דוד גינתון

דוד גינתון הוא מהאמנים המרתקים, המעמיקים והרציניים ביותר מבין דור הביניים של האמנות הישראלית.

החל מעבודות הצילום שלו משנות השבעים ותחילת השמונים, ועד סידרת הצילומים והציורים של ה”צד האחורי” מהשנים האחרונות.

גינתון, ביצירה מורכבת מבחינה מושגית הנושאת אופי מחקרי, עוסק באופן עקבי בשאלות תרבותיות ופוליטיות, שבבסיסן שאלה על עצם האפשרות של קיום אמנות ותרבות ישראלית.

דוד גינתון

העיסוק של גינתון בשאלות אלו ביצירתו החזותית מבוסס על יצירת מתח מבני בין יסודות זרים המקיימים יחסים פרובלמאטיים, עוינים, מצביעים זה על ומאיימים לאיין זה את זה;

כאן ושם, מקור והעתק, כתב ודימוי – (ספרים המועמדים במבנים גיאומטריים ומצולמים, אינם נקראים), ציור והצד האחורי שלו.

בנוסף, ראויה לציון גם תרומתו הגדולה של גינתון למחקר האמנות הישראלית בכתיבתו הפרשנית המאלפת והאיכותית.

◄ בועז טל

עבודתו של בועז טל בולטת ומוכרת בשדה הצילום והאומנות שנים רבות ומתוך התערוכות הרבות הוצגו לאחרונה עבודותיו בתערוכה צק’ פוסט – שנות השמונים ב-מוזיאון חיפה לאומנות.

בועז טל

התמונות המצולמות הן של סצנות בהן לוקחות חלק בנות המשפחה שסבבו אותו ביצירתו עד מותה של זהבה אשתו לפני שנתיים. הדימויים מושאלים מהקנון של הציור האירופאי מימי הרנסאנס ואילך.

משחק התפקידים והאווירה בבית מבוימים אך נוצר מתח מתעתע בין התוצאה הצילומית האלגורית והדרמטית לבין המחשבה על ואפילו החדירה לתוך חיי המשפחה, בה מורשה הצופה להתבונן.

בעבודותיו מן השנים האחרונות חל מפנה: הנושאים והצבעוניות מסמנים תחילתו של פרק חיים חדש בחייו וביחסו לצילום.

◄ עבד עאבדי

עבד עאבדי מוכר וידוע כאחד מהאמנים המצוינים והמשפיעים ביותר על אמנות ותרבות בחברה הערבית במהלך של יותר מארבעים שנה.

עבד עאבדי

תרומתו ליצירת תרבות חזותית של האוכלוסייה הערבית בישראל היא חסרת תקדים, וניתן לתאר אותה בהקבלה להיקף עבודותיו של נחום גוטמן.

יצירותיו האמנותיות ברישום ובהדפס מוצגות החל משנות השישים באופן אינטנסיבי בעיתון אל-אתיחאד, בכתב העת הספרותי אל-ג’דיד, בספרי שירה וספרות, לצד יצירותיהם של אמיל חביבי, סלמאן נאטור, סמיח אל קאסם, מוחמד עלי טאה, אנטון שמס ועוד.

דימויים אלה מעצבים למעשה באופן משמעותי את הזיכרון החזותי ביחס לאירועים היסטוריים של החברה הערבית ביניהם דימוי הפליטים, אירועי יום האדמה ומציאות החיים בחיפה.

עאבדי כאמן וכמחנך מקדם במשך 40 שנה בעקביות ובכישרון רב את התרבות הערבית הנוצרת בישראל.

תמר רבן

תמר רבן היא היוצרת המובילה בארץ בתחום המיצג, עם השנים הפכה האמנות של תמר רבן לקטגוריה בפני עצמה ולסמן של איכות ומקוריות, המוכיחה שעדיין אפשר לרגש וליצור חוויה המפעילה את כל החושים. חוויה רגשית, חושנית ואינטלקטואלית עזה.

תמר רבן

תמר רבן פיתחה שפה פואטית ייחודית לה העושה שימוש מודע בכל הכלים שמיצג מאפשר: ויזואליות, קול, זמן, טעם, ריח ומגע. רבות מעבודותיה של תמר רבן עוסקות בטקסים חברתיים ומשפחתיים, הטקסים מבוססים על פעולות יום-יומיות – סעודה, למידה, שינון.

אלו הופכים במיצגיה של רבן לדיון בשאלות של זיכרון, נשיות, מיניות, יחסי הורים-ילדים, פרט וחברה, ארעיות, פגיעות ומהותה ומשמעותה של החוויה האמנותית.

תמר רבן מצליחה ביצירותיה לגשר בין האישי לקולקטיבי, בין פרגמנטים של זיכרון סובייקטיבי למציאות העכשווית שבתוכה אנו חיים.

מיצגיה של תמר רבן הוצגו בארץ ובעולם בפסטיבלים, תיאטראות, מוזיאונים וגלריות. היא הייתה ממייסדות מקלט 209 על-שם דן זקהיים, העמותה לקידום האמנות הבינתחומית בישראל, וכיום היא מייסדת והמנהלת האמנותית של במת מיצג, אנסמבל 209 ופסטיבל זז.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן