אייבי נתן, פעיל הומניטארי ופעיל למען שלום נפטר אמש בגיל 81, במרכז הרפואי באיכילוב בעיר תל אביב. מבית החולים, נמסר, כי נתן, סבל בתקופה האחרונה ממגוון מחלות וסיבוכים בריאותיים. נתן, הותיר אחריו בת אחת. על מועד הלוויתו, טרם פורסמה הודעה.
נשיא המדינה מר שמעון פרס, פרסם אמש הודעה מיוחדת ובה נאמר; “אייבי, היה אחד האנשים הבולטים והמיוחדים במדינה, לוחם גדול ביותר נגד המלחמה, נגד העוני ונגד הקיפוח”.
הנשיא פרס, הוסיף, כי; “האיש שהקדיש חייו למען אנשים אחרים ולמען אנושות טובה יותר, לא חשש משום סיכון ולא היסס להיות ראשון בכל חזית. אייבי היה הכובש הגדול ביותר של הלבבות והאיש המאמין ביותר בשעה שחסרה האמונה”.
ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר בעקבות הידיעה על מותו של פעיל השלום נתן,; “הוא צבע בצבע מיוחד של אנושיות ושל חמלה את חיי החברה הישראלית, ובתור שכזה ננצור את זכרו באהבה”.
ילדותו ועלייתו לישראל
אייבי נתן, נולד בשנת 1927 (29 באפריל) למשפחה יהודית בעיר אבאדאן שב-איראן, בהיותו בן 12 עברה משפחתו לעיר מומבאי שב-הודו, ומגיל 17 שירת בחיל האוויר המלכותי.
בימי מלחמת העצמאות התנדב כטייס לחיל האוויר הישראלי, במסגרת מח”ל (מתנדבי חוץ לארץ). בשנת 1951 נשלח לבריטניה לעבור אימון כטייס המוסקיטו הראשון של חיל האוויר הישראלי. נתן פרש מן השירות הצבאי בשנת 1951.
נתן, התיישב בעיר תל אביב ופתח בית קפה בשם “קליפורניה”, שהפך למקום מפגש של הבוהמה התל אביבית. טיסת “שלום 1”.
בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965, רץ נתן, לכנסת בראש רשימה חדשה בשם “נס”, שחרתה על דגלה את החתירה לשלום עם מדינות ערב.
אייבי נתן ואליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר צילום: דובר צהל
לנתן, חסרו כ-2,000 קולות על־מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. לאחר שהתבררו התוצאות, התחייב נתן, שאם יזכה לתמיכה ציבורית, יטוס למצרים עם מסר של שלום.
ב-28 בפברואר 1966, יצא נתן, לטיסה למצרים, במטוסו הפרטי, אותו כינה “שלום 1” ונחת בעיר פורט סעיד. עם הגיעו למצרים נעצר, ובקשתו להיפגש עם הנשיא גמאל עבד אל נאצר, על־מנת למסור לו עצומה הקוראת לשלום, נדחתה. לאחר כיממה גורש בחזרה לישראל, ונעצר משום שיצא מן הארץ באופן בלתי חוקי.
לאחר טיסה זו הפך נתן, לאישיות ידועה בעולם, וערך מסע לקידום השלום בארצות הברית ובאירופה. על־אף שכלי התקשורת הממסדיים בישראל מתחו ביקורת על פעולותיו, הרי שבציבור קנה אהדה מסוימת.
“קול השלום” ופעילותו ההומניטארית
בתחילת 1973, רכש אונייה, וקרא לה “ספינת השלום”. ב-18 במאי החל לשדר מן האונייה, שעגנה מול תל אביב, מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, מוזיקה ושידורי רדיו הקוראים לשלום.
תחנת רדיו זו, שנקראה “קול השלום”, הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. לא ננקטה כל פעולה נגדה, מאחר שהשידורים נעשו מחוץ לגבולות ישראל. חסינותה לכאורה של תחנת “קול השלום” בפני החוק האוסר על שידורים פיראטיים משמשת עד היום נימוק למען הכשרתם החוקית של שידורים פיראטיים על רקע אידיאולוגי, בעיקר של ערוצים דתיים ושל “ערוץ 7”.
באוקטובר 1973, בימי מלחמת יום הכיפורים, הורה נתן להשיט את הספינה לאיזור פורט סעיד, משם שידרה התחנה קריאות להפסקת הלחימה.
מפגשים עם אש”ף
מבחינה פוליטית היה נתן, איש השמאל. כבר בשנת 1978, שבת רעב במחאה על הקמת התנחלויות. בשנות השמונים החל במגעים עם אנשי אש”ף, דבר שהביא לחקיקת חוק נגד מפגשים אלו. אייבי נתן, המשיך במפגשיו עם אנשי אש”ף, ואף נאסר למשך תקופה קצרה בשל כך.
בשנת 1991, שבת רעב למשך 40 יום כמחאה על תיקון מס’ 2 לפקודת מניעת טרור (שכונה “חוק המפגשים”), שאסר על מפגשים עם אש”ף. לאחר התערבות נשיא המדינה, חיים הרצוג, הפסיק את שביתתו.
הוא המשיך במגעיו עם יאסר ערפאת ואנשיו, וב-18 בספטמבר 1991, הורשע בעבירה על פקודת מניעת טרור ונדון ל-15 חודשי מאסר.
טס למצרים, במטוסו הפרטי; “שלום 1″ ונחת בפורט סעיד
הוא נכלא בכלא מעשיהו, ושוחרר לפני תום תקופת מאסרו. לעובדה שישב במאסר, כמו גם לעובדה שפוליטיקאים ישראליים החלו להיפגש עם אנשי אש”ף, היה חלק בדו-שיח הציבורי האם קיימת נחיצות ל”חוק המפגשים”, ובסופו של דבר בוטל החוק.
ב-1 באוקטובר 1993, נאלץ נתן לסגור את התחנה, עקב קשיים כלכליים וחוקיים. הוא לא הפסיק את פעילותו והמשיך הן בפעילות הומניטארית והן בפעילות פוליטית.
ב-1997, לקה נתן בשבץ מוחי בעת ששהה בארצות הברית. השבץ הותיר אותו משותק חלקית. בחודש מרץ 2005, קיבל נתן, ממפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, את “כנפי הזהב”, המוענקות לטייסים שחלפו חמישים שנה מיום שקיבלו את כנפי הטיס.
ב-27 באוגוסט 2008, נפטר נתן בבית החולים איכילוב בתל-אביב.
ארכיונו האישי של נתן, כולל פריטים מספינת “קול השלום”, נמצא ביד יערי שבגבעת חביבה (הארכיון המרכזי של השומר הצעיר).
יהי זכרו ברוך.
לקריאה נוספת
•יורם רוזלר (רשם מפיו, תרגם וערך), אייבי נתן, ספרית פועלים, 1998.
קישורים חיצוניים
• אתר המספר על אייבי נתן ופעילותו
• אתר באנגלית על “קול השלום” ועל אייבי נתן
________
■ התמונה למעלה מתוך: עטיפת הספר אייבי נתן – יורם רוזלר 1998.
■ במידע על אייבי נתן, נסתייענו מתוך ויקיפדיה
Add Comment