בריאות: “שלום כיתה א’” – על המעבר המרגש בחיי הילד – משיבים מומחי הלל יפה

עוד מעט יסתיים החופש הגדול והילד שלכם עומד לעלות לכיתה א’. איך יודעים אם הוא מוכן לאירוע המשמעותי? איך עוזרים לו להסתגל למעבר מהגן לבית הספר? ומה עוד כדאי לדעת לפני תחילת הלימודים? צוות המכון להתפתחות הילד וצוות מחלקת הילדים של הלל יפה משיבים

בריאות: “שלום כיתה א’” – על המעבר המרגש בחיי הילד – משיבים מומחי הלל יפה

“המעבר לבית-ספר הוא מעבר למסגרת פורמאלית, השונה בפעילותה מגן הילדים אליו היה מתורגל הילד עד כה”, מסביר ד”ר מחמוד מחאג’נה, מנהל המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה בעיר חדרה. “מעתה, צפוי הילד לשבת ליד שולחן כ-4-5 שעות ביום, להקשיב לדברי המורה, לתרגל את המידע שמועבר לו ועוד. השוני בצורת הלמידה הוא משמעותי מאד, וכרוך במסוגלות מסוימת של הילד להתרכז, ולעמוד במשימות”.

מכאן, שעל מנת לעבור בהצלחה את המעבר לכיתה א’, צריכה להיות התפתחות מתואמת של ארבעה תחומים; גופני, רגשי, שכלי וחברתי. התפתחות מוצלחת של כל התחומים יחד מאפשרת קליטה, עיבוד והתמודדות טובה עם המציאות. ההתנסויות המגוונות והדרישות שבהן צריכים ילדים בני 6 לעמוד בבית הספר מותאמות למה שמצופה שכישוריהם ויכולותיהם המתפתחים ישיגו עד גיל זה.

“הבעיה מתחילה כאשר יש עיכוב התפתחותי באחד מארבעת התחומים”, מרחיבה עדי שטראוס, פסיכולוגית התפתחותית ב-“מכון להתפתחות הילד” של המרכז הרפואי “הלל יפה”. למשל, ילד שהתפתחותו הגופנית והשכלית תקינה ומותאמת לגיל, אך רגשית יש קשיים בפרידה, סף תסכול נמוך, הימנעות מפעילות, הסתגרות ועוד – מה שמעיד על כך שהילד אולי עדיין לא הגיע לבשלות רגשית המותאמת לגיל. במקרים כאלו, ההסתגלות למסגרת הבית ספרית עלולה להיות קשה מאוד עבור הילד”.

באותה מידה, יכול להיות עיכוב התפתחותי בתחום הגופני- למשל, קושי במוטוריקה עדינה. הילד יתקשה לעמוד במטלות שינתנו לו בכיתה א’, כגון; כתיבה. גם כאן, אם יצבור כישלונות וחוויות של אי-הצלחה, זה עלול לפגוע בדימויו העצמי, ולהוביל להסתגרות ולהימנעות חברתית ולימודית.

◄ כיצד בודקים האם הילד מוכן לכיתה א’?

כיום, כבר בגיל הגן, יש כלים לאיתור בעיות התפתחותיות. ישנם ילדים שיעברו בגן מבחני בשלות, וישנם ילדים שהגננת ו-פסיכולוג הגן ימליצו להורים שלא להעלותם בשל חוסר בשלות רגשית. כמובן שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו.

מרבית הילדים עוברים את התקופה הקשה של המעבר לכיתה א’ בהצלחה

בכל מקרה, תמיד נלקחים בחשבון גורמים נוספים כמו מצב בריאותי, גודל פיזי, יכולת קוגניטיבית, יכולת המשפחה לספק לילד תמיכה מחוץ למסגרת החינוכית ועוד.

שנת הגן שלפני העלייה אל כיתה א’, אמורה לספק מוכנות סבירה לילד על ידי העלאה הדרגתית של הדרישות מהילד במהלכה. עם זאת, מלבד שיקולים קוגניטיביים, מוטוריים והתפתחותיים, ישנם שיקולים נוספים, כגון;

– המראה הפיזי של הילד. לדוגמא: במידה שהילד גדול יחסית לגילו, אזי, לרוב ימנעו להשאירו עם ילדים צעירים ממנו.
– החברים הקרובים מהגן עולים לכיתה א’ או נשארים שנה נוספת בגן.

– יכול להוות “בכל מקרה של תהיה והתלבטות”, מדגיש ד”ר מחאג’נה; “יש לפנות לגננת ולפסיכולוג הגן להתייעצות ואולי אף לאבחון”.

◄ כיצד ניתן לסייע לילד בהתמודדות עם הקשיים והפחדים במעבר לכיתה א’?

ישנם ילדים ש”לוקחים קשה” את המעבר לכיתה א’, ומבטאים מצוקה בדרכים שונות, למשל: בעיות בפרידה מההורה בבוקר, תלונות על כאבי בטן, כאבי ראש, בכי מוגבר, סירוב להיכנס לכיתה ועוד. לרוב, התופעות חולפות לאחר כשבוע -שבועיים, אך ישנם ילדים שימשיכו להתקשות בהשתלבותם בביה”ס.

עדי קליין, לא ממליצה להיכנס עם הילד לעימותים, אלא לנסות ולדבר עם הילד, להבין מה מפריע לו בדיוק, ולנסות למצוא לכך פתרון.

אפשר למשל להכין את הילד מראש על ידי ביצוע של סיור היכרות בביה”ס. להפגיש אותו עם המחנכת או לתת לו הסברים על סדר היום בביה”ס – השיעורים, ההפסקות, הצלצולים וכו’.

חשוב לשדר לילד ביטחון לגבי המעבר שלו לבית הספר ולהיות החלטיים לגבי החובה שלו ללכת לבית הספר, גם אם הוא מתנגד לעניין. בנוסף, כדאי לוודא שהילד יהיה עם חברים טובים ומוכרים לו באותה הכיתה.

◄ איתור מוקדם של בעיות קשב וריכוז

“הורים רבים פונים לביצוע ההערכה דווקא לפני המעבר לכיתה א’ בשל החשש להפרעות קשב וריכוז” – מציין ד”ר מחאג’נה. “פעמים רבות, ילדים שמראים ממצאים המחשידים לקשיים בקשב ובריכוז במסגרת של גן חובה, משפרים משמעותית משעה שמתחילים את הלימודים בבית הספר ללא צורך בהתערבות טיפולית. העניין קשור לבשלות שכלית והתנהגותית וליכולת ההסתגלות למסגרת החדשה. במקרים החריגים מומלץ להתייעץ עם נוירולוג ילדים או פסיכולוג חינוכי או התפתחותי.

נדיר שילדים עם לקויי שמיעה לא יתגלו עד לגיל בית הספר

בנוסף, רצוי לשים דגש על בעיות של שמיעה וראייה שגם להם עשויה להיות תרומה משמעותית בהסתגלות לכיתה א’, מציינת ד”ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים של “הלל יפה”.

לדבריה; “קיים קשר הדוק בין הישגים בלימודים לבין תקינותם של חוש השמיעה וחוש הראיה. לכן מומלץ לבצע בדיקות שמיעה ובדיקות ראיה אחת לתקופה. בדומה, בדיקת חוש השמיעה תתרום ליכולת של הילד להתרכז במהלך השיעורים בבית הספר מכיוון שמאפשרת פיתוח ורכישה של מיומנות שפה ודיבור המסייעים להתמצא במרחב על היבטיו השונים”.

“נדיר שילדים עם לקויי שמיעה לא יתגלו עד לגיל בית הספר” – מציינת ד”ר קליין ומוסיפה; “אך קיימת קבוצת ילדים אשר בגילאי הגן סבלו מדלקות אוזניים חוזרות והצטברות נוזלים כרונית ב-אוזן התיכונה דבר אשר לאורך זמן עלול לגרום לירידה מסוימת בשמיעה. לעיתים קרובות, ליקויי שמיעה באים לידי ביטוי בליקויי דיבור, דיבור בקול גבוה, דיבור לא ברור וצפייה והאזנה לטלוויזיה בווליום גבוה מאד.

לסיכום, טוענים מומחי “הלל יפה”, חושב לזכור שמרבית הילדים עוברים את התקופה הקשה של המעבר לכיתה א’ בהצלחה, ולרוב “אחרי החגים”, כבר “מרגישים בבית” בבית הספר. עם זאת, במקרים בהם ישנם ילדים, שממשיכים לחוות קשיים מכל התחומים בבית הספר, רצוי לפנות להתייעצות עם יועצת ביה”ס ובמקרים חריגים וקשים גם עם פסיכולוג ביה”ס.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח