כך מדגיש ד”ר ניקולאי גלוק, מומחה לרעידות אדמה מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; לא קיימת כיום בארץ מערכת אשר אוכפת בפועל את הדרישה לבנות על פי התקן • פתרונות השיקום הם כיום בעיקר באמצעות התאמת מכשירי ספיגה סבילה ופועלים כ”בולמי זעזועים”
מומחה לרעידות אדמה: רוב המבנים בישראל אינם ערוכים לרעידת אדמה
לדברי ד”ר ניקולאי גלוק, מומחה לרעידות אדמה במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון אשר ביצע את עבודת הדוקטורט שלו בנושא: “בקרת מבנים נגד רעידות אדמה”, ישנה שאננות בארץ בקרב הרשויות בנושא עמידות המבנים לרעידות אדמה. היות שכך המצב, ממליץ דר’ גלוק לתושבים עצמם להיות ערניים לכך ולפנות לרשויות על מנת לבצע שיקום למבנים. המבנים במדינת ישראל שנבנו לפני פרסום ויישום התקן ת”י 413 שהם בעצם רוב המבנים בארץ, אינם ערוכים לרעידות אדמה ויש מקום לעשות שיקום למבנים האלה. הדבר מומלץ בעיקר באזורים המצויים באזור השבר הסורי אפריקאי: באזור אילת, הבקעה ואזורי יישובי ים המלח שם היה מוקד הרעש, בית שאן, טבריה, קרית שמונה, צפת ועוד. אזורי סיכון נוספים הם באזור שבר הכרמל: חיפה ויגור.
ובאשר לדרכי שיקום, ד”ר ניקולאי גלוק מן המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, בדק יחד עם פרופ’ יעקב גליק ז”ל מהטכניון בשנת 1991 את התנהגות קירות מילוי תחת עומסים סיסמיים בזמן מלחמת המפרץ.
תחת האיום של סקאדים הם המליצו לבנות את הדירות עם ממ”דים. הם הציעו שהממ”דים יבנו בפירים המאפשרים גם הגנה נגד רעידות אדמה. עקב עבודתם של פרופ’ יעקב גליק ודר’ ניקולאי גלוק, כיום במסגרת תקן ת”י 413 ישנה חובה לחיזוק מבנים בעזרת פירים מבטון שמחזקים את המבנה נגד רעידות אדמה.
קבוצות של מדענים וביניהם חוקרים במכללה האקדמית סמי שמעון, מנסות לפתח פתרונות יעילים לחיזוק מבנים לרעידות אדמה.
למשל המרכז הארצי לקורוזיה במכללה, נותן פתרונות להגנה נגד האפקטים ההרסניים של הסביבה בעיקר נגד הבטון ומוטות הפלדה המחזקים את החומר.
פתרונות השיקום הם כיום בעיקר באמצעות התאמת מכשירי ספיגה סבילה. מכשירים אלה, קרויים; “רטרו-פיטינג” וכשמם כן הם. הם מותאמים מחדש למבנים ופועלים כ”בולמי זעזועים”; היום משתמשים במכשירים אלה למבנים, כמו; גשרים, מבנים ישנים במיוחד ועוד. המכשירים סופגים אנרגיה ולא מאפשרים לאנרגיה הפעילה לעבור לשלד המבנה.
מכשירים נוספים ופחות שכיחים הם מכשירי ספיגה פעילה. מכשירים אלה, נמצאים עדיין תחת מחקר והם גם יקרים ביותר, אולם הם מיושמים באופן הדרגתי במקומות אסטרטגיים. המדובר במכשירים הפועלים על פי גלאי ממוחשב אשר מגיב לתזוזת המבנה. כאשר המבנה זז מעבר לתזוזה המותרת (רוחות למשל נחשבות תזוזה מותרת) מייצר המכשיר כוחות אשר עוצרים את הדפורמציות של המבנים.
ולסיכום, כל שיטות החיזוק צריכות להיות מותאמות לשימוש יעיל ובעדיפויות נכונות. ראשית יש לטפל במבנים ציבוריים ולאומיים, כמו; דרכים, גשרים, בתי חולים, תקשורת וכו’. מבנים אלה, חייבים להיות בשימוש בזמן ואחרי רעידת האדמה לצורך הגשת עזרה. התקנים היום לא מתייחסים למבנים בעלי חשיבות לאומית.
בנוסף, לא קיימת כיום בארץ מערכת אשר אוכפת בפועל את הדרישה לבנות על פי התקן. פיקוח שנעשה לאחר הבניה אינו יכול לשנות את המצב וברוב המקרים קשה יהיה לבדוק האם המבנה נבנה ע”פ התקן לעמידות בפני רעידות.
במשרד הפנים שוכבת הצעת חוק על פיה פיקוח על המבנים הציבוריים והפרטיים יהיה על ידי מהנדסי מבנים בלתי תלויים ומומחים לרעידות אדמה. הם ישמשו כמשקיפים חיצוניים שיוכלו לאכוף ביעילות את הוראות התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
דו”ח ביקורת שהוגש בנושא, ציין, כי למרות החלטות שקיבלה הממשלה לא נאכפים תקני בנייה ואין הערכות מתאימה של משרדי ממשלה, כדי להתמודד עם התרחשותה של רעידת אדמה ולהקטין את היקף הנפגעים.
Add Comment