כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה בגילאי ה-50 וכ-3% מעל גיל 75 יחלו במחלת הגלאוקומה • עד לשנים האחרונות היה קושי באבחון מחלת הגלאוקומה בשלביה ההתחלתיים • “הלל יפה” היה הראשון בארץ שהביא המכשיר המהפכני ה-OCT, המאבחן גלאוקומה בשלב מוקדם שיצדיק תחילת הטיפול
רואה לך בעיניים – מחלת גלאוקומה Glaucoma והפתרונות הרפואיים
ישנן מחלות המתפתחות בגוף בשקט, בשקט. כלומר, מחלות שכשמגלים אותן, הטיפול האפשרי הוא בעייתי משום שהנזק כבר נעשה. אחת המחלות האלו היא גלאוקומה – Glaucoma, מחלה של עצב הראייה העלולה לגרום לעיוורון. אז מה עושים? ד”ר אבינועם אופיר, מנהל היחידה לעיניים במרכז הרפואי הלל יפה ומי שהיה ממפתחי התרופה שמשפרת מאד את ההצלחה הניתוחית של המחלה, מרחיב בנושא.
אנשים רבים מבצעים תיקוני ראייה באופן אוטומטי, ללא תחושה, כי קיים אצלם פגם כלשהו בראייה. התופעה בוודאי מוכרת יותר למי שגילה רק לאחר זמן, כי זקוק הוא להרכיב משקפיים, ולפתע הראייה הפכה ברורה יותר.
“המקרה של מחלת הגלאוקומה הוא מקרה קלאסי של חוסר היכולת של גופנו לזהות בזמן כי יש משהו פגום בראייה, בדיוק בגלל התיקונים הללו” – מסביר ד”ר אבינועם אופיר, מנהל יחידת העיניים במרכז הרפואי ע”ש “הלל יפה” בעיר חדרה.
מהי מחלת הגלאוקומה?
מדובר במחלה הפוגעת בסיבי עצב הראייה וגורמת לאיבוד שלהם. זוהי מחלה כרונית ופרוגרסיבית המופיעה בדרך כלל בשתי העיניים. מבחינה תפקודית, המשמעות היא איבוד שדה ראיה באופן הדרגתי, דהיינו; איבוד הראיה ההיקפית – מימין, משמאל, מלמעלה ו/או מלמטה.
ככל שהפגיעה בסיבים רבה יותר כך קטן גם שדה הראייה של האדם, עד שהאובדן מגיע למרכז השדה, וכך לכדי איבוד הראיה בצורה טוטאלית (במקרים החמורים).
מכיוון שהמחלה ברוב המכריע של המקרים אינה מתבטאת בכאבים או בתחושה של איבוד שדה ראייה (בגלל תיקון אוטומטי שמבצע החולה על ידי הזזת הראש לכוון הצד החסר), חלק גדול מהחולים מגיע לטיפול רק כשהנזק במצב מתקדם.
ישנה נטייה משפחתית לחלות בגלאוקומה
שכיחותה של המחלה הולך וגדל עם התבגרותנו. כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה בגילאי ה-50 וכ-3% מעל גיל 75 יחלו במחלה זו. לפעמים הגלאוקומה מופיעה בגיל מאוד צעיר, אם כי הדבר נדיר ביותר וקשור לרוב לפגמים התפתחותיים או פגמים גנטיים.
כיצד מטפלים?
בשל היותו של עצב הראייה עצב המשכי של המוח מדובר בנזק שהוא בלתי הפיך, אם כי בר – טיפול. מטרת הטיפול הניתן היא למנוע או להאט את ההחמרה הנוספת. גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא לחץ תוך עיני מוגבר. לעיתים קרובות, ישנה פגיעה בזרימת הדם באזור ראש עצב הראייה.
מטרת הטיפול הניתן היא להקטין את הלחץ התוך עיני ולנסות להגן תרופתית על חיות העצב.
במידה שהמחלה מתגלה כשהיא עדיין בחיתוליה, הטיפולים הינם טיפולי עיניים בטיפות ובהמשך – בכדורים. כאשר התרופות אינן מספקות בעצירת ההתקדמות, ישנה אפשרות לטיפולי לייזר (אף שיעילותו מוגבלת) ועד האופציה הניתוחית.
“בניתוח אנו יוצרים בעין פתח ניקוז חדש של הנוזל התוך עיני במקום הניקוז שנסתם, וכך הלחץ בעין קטן.
עד לפני כ-20 שנה היו התוצאות הניתוחיות נמוכות ורופאים חששו מאוד מניתוחי הגלאוקומה, מכיוון שהפתח שנעשה בניתוח, נוטה להיסתם כתגובה טבעית של הגוף (צלקת).
התרופה המקובלת והשכיחה למניעת ההצטלקות והנמצאת בשימוש מאז ועד היום ובכל העולם, ושעל פיתוחה אמון היה ד”ר אופיר, היא ה- 5-F/U תרופה זו והתרופה החליפית; מיטומיצין, מונעות שגשוג של התאים היוצרים את הצלקת, שעלולה הייתה לסתום את פתח הניקוז החדש התרופה ניתנת בניתוח או בזריקה בעת המעקב שלאחריו ובתדירות הנקבעת על ידי הרופא המטפל.
מחלת הגלאוקומה הוא מקרה קלאסי של חוסר היכולת של גופנו לזהות בזמן
בעיקר הודות לתרופות אלו ההצלחה של ניתוחי גלאוקומה היא כיום מעל ל-90%”, מסביר ד”ר אופיר.
“כמו כן, כבר למעלה מעשור, נעשה שימוש בניתוח חדיש בגלאוקומה, הנקרא ניתוח בשיטת התעלה (Tunnel) גישה ניתוחית זו מתקדמת יותר מהניתוח הסטנדרטי, שהיה קיים עשרות בשנים.
יתרונם של ניתוחי ה”תעלה” הוא שהם משחררים בד”כ, לפחות למספר שנים, את המטופל מהצורך להשתמש בתרופות.
בנוסף, השיטה מקטינה משמעותית את הסיבוכים לאחר הניתוח לעומת השיטה הישנה… כך, כמובן, משתפרת לאין שיעור איכות חייו של המטופל. ההחלמה מהניתוח היא של ימים בודדים, אך יש צורך במעקב רצוף וצמוד שהוא תנאי להצלחת הניתוח”.
קיימות אופציות ניתוחיות נוספות, כגון; השתלת צינורית בתוך העין וניתוחים להקטנת מקור הנוזל התוך עיני, אולם מדובר בניתוחים שנעשה בהם שימוש רק במצבי קיצון.
האם יש דרך להימנע מהיווצרות גלאוקומה?
בעיקרון, אין כל דרך להימנע מהיווצרות גלאוקומה, אך מומלץ לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה הבדיקה החשובה ביותר; בדיקת עצב הראיה בדיקה חשובה נוספת – בדיקת הלחץ התוך עיני.
כאמור, לחץ זה הינו גורם סיכון עיקרי, אך בהחלט לחץ גבוה לא מלמד, כי קיימת מחלת גלאוקומה, ולחץ תקין אינו שולל קיום המחלה.
בדיקת הלחץ צריכה להתבצע מספר פעמים ובשעות שונות של היום, מכיוון שהלחץ התוך עיני נוטה להשתנות במשך היום, ועוד יותר אצל חולי גלאוקומה. יש כנראה, קשר בין עלייה בלחץ התוך עיני ומתח נפשי.
יש לציין, שישנה נטייה משפחתית לחלות בגלאוקומה ולכן אדם שיודע שאחד מהוריו או אחיו לקה במחלה, טוב יעשה אם יבצע בדיקה של לחץ תוך עיני כבר בגילאי 20-30, ולאחרים מגיל 40.
ישנה אפשרות לטיפולי לייזר (אף שיעילותו מוגבלת) ועד האופציה הניתוחית
האבחון של גלאוקומה מבוסס על מראה העצב ועל בדיקת שדה הראייה. אולם הבדיקות הללו הן סובייקטיביות ולכן באופן טבעי אינן מספיק מדויקות. מה גם שקוטרו של ראש עצב הראיה הינו 1.5 מילימטר ושינויים החלים בו הם זעירים ביותר בגודלם.
מכיוון שבשלבים המוקדמים של המחלה מתבטא הנזק בשינוי קל בצבע העצב, או בשקיעתו, היה קושי עד לשנים האחרונות באבחון מחלת הגלאוקומה בשלביה ההתחלתיים.
לכן לא מעט נבדקים החלו בטיפול ובאופן קבוע כשהיו עדיין רק גורמי סיכון למחלה, אף שלא הופיעה ומאידך לא ניתן טיפול לכאלה בהם כבר הופיעה המחלה.
החדשות הטובות בתחום זה, הן מכשיר ה-OCT (optical coherence tomography), מכשיר המודד באופן אובייקטיבי ומדויק את עובי הסיבי
Add Comment